שימור אתרים - סיפורי בתים (המועדון לחבר)



המועדון לחבר

לצפיה במצגת המרתקת "גלגולו של מועדון", שהכינה אנה יוגב, במסגרת סמינר זהויות ואדריכלות באוניברסיטת תל-אביב - לחצו כאן...

הבית בו שוכן היום המועדון לחבר היה פעם בית הילדים.
ביומן הקיבוץ כתוב:

8.6.1938
...היום היתה הנחת אבן הפינה לבית הילדים בהשתתפות מוזמנים מהמוסדות והישובים השכנים.
אוקטובר 1938 
בראשון לאוקטובר ניתקו ילדינו את הסרט האדום מעל הכניסה לבית הילדים הראשון בעין השופט. בזה התחיל הקיבוץ פרשת חיים חדשה בביתו. נסתיימה תקופת הארעיות בחדרה ונגמר פרק ראשון בתולדות הכיבוש של הסביבה הזאת. 
מעתה יושב הקיבוץ כולו בעין השופט ובונה את משקו ואת חייו המלאים. הבאנו לכאן ילדים שהמבוגרים שבהם בני ארבע וחצי.

פעוטון לילדים 1940

בית הילדים -

גיטל שפירא מספרת:

כשהילדים גרו בבית הילדים, המטפלות היו באות לכסות את הילדים לפני השינה. שומרת הלילה הייתה מבלה שם כל הלילה.
על שומרת הלילה הוטלו עבודות קלות לביצוע - צחצוח נעלים, קיפול כביסה, בישולים קטנים ועוד... 
השומרת הייתה באה בעשר בערב וגומרת את השמירה בשש בבוקר. 
באחד הלילות ראינו שיש זרימה דקה של מים מהתקרה.
במשך הזמן הזרימה הלכה וגברה וכמה רעפים עפו מהגג. העמדנו דליים מתחת לזרימה, אבל בכל פעם המים זרמו ממקום אחר.
היינו צריכות כל הזמן להזיז את המיטות של הילדים כדי שלא יירטבו. אי אפשר היה לעשות כלום בלילה לתיקון הגג.
וכך אנחנו המטפלות בילינו את הלילה בהורקת הדליים מלאי המים והורדת המים מהרצפה.
לשמחתנו אף ילד לא התעורר ואף ילד לא נרטב. בבוקר כולנו רצנו לחדרים כדי להחליף את בגדי השבת הרטובים וללבוש בגדי עבודה כדי להתחיל את יום העבודה שלנו.

הבית בו שוכן המועדון לחבר היה הבית הראשון שנבנה בעין השופט.
עם פתיחת המועדון המשופץ אומר איסר לביא את הדברים הבאים :

המועדון לחבר ותולדותיו
ב-9 ביוני 1938 (ט סיון תרצ"ח) הונחה אבן הפינה לבית התינוקות הראשון במעמד החברים, אורחים מהמוסדות הלאומיים והישובים השכנים.
ב-1 באוקטובר 1938-לאחר ארבע חודשי עבודה של קבוצת הבניין בהנהלתו של צבי הוברמן ויוסף איזן,הבית נגמר והיה מוכן לקליטת הילדים- הגיעו מחדרה שמונה עשר ילדים.
מאז ועד 1980 הבית שימש כבית תינוקות ראשון,פעוטון, גן-ילדים וילדי בית הספר.
לימים שימש במשך שנה כבית סיעודי.
באוגוסט 1981 החלה פעולת שיפוץ של הבית שנועד להיות מרכז תרבות וראשיתו כמועדון לחבר.
ב-20 למרץ,לאחר שנתיים ושבעה חודשים זכינו לחנוכת הבית,אם כי לא כלולים בו כל האלמנטים שקווינו לראות.

המועדון המשופץ

ב- 1981 שופץ בית הילדים והפך למועדון לחבר בהובלה של ברי לוינסון
בחנוכת המועדון לחבר המשופץ מברכת רותי דקל:

לא בתרועות וחצוצרות ולא ברוב הוד והדר, כי אם בפשטות, בצניעות אך בחן וטעם טוב – אנו חונכים היום את המועדון לחבר.

בחודש אדר, בו מרבין בשמחה, ביום שלישי שבו נאמר פעמיים כי טוב – התפנינו לשעה קלה לציון מאורע זה בחיינו הקיבוציים.

"מה טוב ומה נעים – שבת אחים גם יחד", כך שרו ושרים עד היום. וכולנו יודעים כי אכן כך הדבר.

לא נתברכנו עד כה במועדון שהקיף והכיל את צרכינו, כקיבוץ גדול ומתפתח.
והנה היום אנו זוכים לבוא בשעריו של המועדון החדש. ייתכן ויד המקרה היא, אולם ראו סמליותו: בית זה הוקם כבית הילדים הראשון בעין השופט. "בית הסוכנות" קראו לו, והוא ידע צהלות שמחה, שירים, סיפורים וחלומות ילדות. דורות רבים של ילדים צמחו, גדלו והכו שורש בין כתליו, עדי הגיעם לבגרות בקיבוצנו.

בית הילדים שינה פניו לבלי הכר. התרחב, התקשט, התיפייף, וברבות הימים שינה ייעודו. היום הוא הופך רשמית להיות המועדון לחבר (בה"א הידיעה).

בית זה מכיל בתוכו אות זיכרון לבנינו-חברינו היקרים שנפלו במערכות ישראל. בחדר המוקדש לזכרם נמצאת ספריה הכוללת ספרים בנושא ידיעת הארץ. חברים ופעילים בתחומי ידיעת הארץ יוכלו לעבוד בחדר זה, למען נמשיך ונחנך בנינו וחברינו לאהבת הארץ, נופיה ומרחביה.

בחדר הסמוך שוכנת תקליטיית הקיבוץ, השוקקת חיים מדי שבוע. פה באה לידי ביטוי אהבת המוזיקה על כל גווניה וסגנונותיה.

חדר הישיבות – מרכז העצבים של הקיבוץ, בו מתנהלות מדי יום ביומו ישיבות ופגישות צוותים למיניהם. כאן מורגש קצב החיים הקיבוצי, הדופק המזרים והמכוון את חיינו, המרכז האחראי על ארגון ומִנהל תקין של הקיבוץ. 

ועיקר העיקרים – האולם המרכזי במועדון שהוא מקום המפגש לכולנו: כורסאות נוחות, עיתונות מגוונת, משחקי חצר, צפייה בטלוויזיה, הרצאות, רבי-שיח, כוס קפה טעים (אספרסו) ושעת פנאי שעיקרה פסק זמן מן המרוץ המהיר של חיינו – שעת רצון שבה ייפתחו לבנו ואוזנינו איש אל רעהו, חבר אל חברו!

יבורכו היום כל העושים במלאכה והמה רבים-רבים: אלה שצירפו בדלי מחשבות וקרעי רעיונות והפכו חלום רחוק לרעיון בר ביצוע.

אלה שבנו במו ידיהם אבן לאבן, מסגרת אל מסגרת ויצרו מבית סוכנות ישן, בית לתפארה.

ואלה שמילאו את הבית ברהיטיו, תמונותיו, והכלים הנאים שבתוכו והפיחו בו חיים ויופי רב!

נאחל לעצמנו שתנשב בבית זה רוח טובה, שנתבשם מיופיו ושנדע למלא תוכן כראוי למקומנו.

בשעה טובה ובמזל טוב!

רותי דקל
ידיעות עין השופט

הקלטה לקול ישראל של חבורת הזמר במועדון