יום שלישי, 22 במרץ 2016

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

   6

עדות שמאי

משה ב.: היש יחסים מיניים מחוץ למשפחה בקיבוץ?
שמאי: כן. דיברו כאן על דעת קהל ואני לא יודע בכלל על "דעת קהל".
חנה: מה זה דעת קהל?
שמאי: דעת קהל זה חלק של אנשים בלתי מחונכים.
חנה: איך בנויה המשפחה שלנו?
שמאי: הדחיפה היא רגש מיני ואחר זאת באה האהבה וההתקשרות.
משה ש.: כשיש חיים מיניים בקיבוץ מחוץ למשפחה, האם נכונה הדעה שהמשפחה נהפכה כסות לחיי מין בקיבוץ?
שמאי: יש מקרים יוצאים מהכלל, בם לא מסכימים  לצורה זו של המשפחה באשר  זו לדעתם כסות לחיי מין בקיבוץ.
אחיה: האם דעת קהל משפיעה על סמך יידוע  של אנשים לא לבוא לקשרי מין מחוץ למשפחה?
שמאי: כן, אני מכיר הרבה עובדות. זה גם דוחף להקים משפחה.

הזוג ברנדוס



עדות ניומה

ניומה: להתחשב עם זה שאנו מתקרבים לסיום המשפט, אני רוצה כעת לברר אי אלה דברים. תובעים לדין את המשפחה לצורותיה וגילוייה של העדים. עד הלום לא שמעתי מעדי הקטגוריה שתביא  עובדות על קווים שליליים של המשפחה. אתעכב על בירור של הקטגוריה. היסוד של המשפחה היא הזדווגות מינית. המונוגמיה היא מבוססת על קניין הפרטי. אתמול וגם במשך כל המשפט לא שמענו בירור מקיף על התפתחות על צורת המשפחה המונוגמית, היא עברה הרבה שלבים.
וייצמן: ניומה צריך להעיד ולהעמיד את עובדותיו בסוף המשפט כיתר החברים.
הודעת הסכמה.
אחיה: הקיימים עוד יחסי מין מחוץ למשפחה?
ניומה: כן. דיברו על דעת קהל ועמדו ביתר פרטים על שאלה זאת. ההזדווגות המינית באה בהסכמה של שני אנשים לחיות באופן פרמננטי. היא רצויה עבור קולקטיב וחסרה מיניים והזדווגות חד פעמית היא משפיעה על הפסיכיקה שלו ושרוב זמנו יהיה תפוס על שאלה זו ולא התמדה ביחסים.
אחיה: המסכים אתה שיש מעט מאוד זמן לחיי משפחה?
ניומה: מעט מאוד.
אחיה: היכולה המשפחה לסבול עקב זאת?
ניומה: כן.
אחיה: המכיר אתה  התנהגות של רווקים המגיעה עד כדי היסטריה.
ניומה: איני מכיר.
אחיה: הצריך זה להקים משפחה?
ניומה: הוא צריך ביחסי מין.


משפט על המשפחה בקיבוץ- חדרה 1936

 5

משפט על המשפחה בקיבוץ- חדרה 1936

עדויות הסנגוריה

מעיד שלמק
משה ב: תבסס את ההבדלים של המשפחה בקיבוץ והמשפחה הזעיר בורגנית?
שלמק: בכמה יסודות: א. ההתקשרות באה לא מתוך נטייה הדדית, לרוב באה מתוך חשבון כספי. אי ידיעה אחד את משנהו. ב. המשפחה הבורגנית איך הגבר והאישה זכויותיהם לא שוות. חבר מתוך היותו "המפרנס" הנו גם הראש שלפי קו זה הולכת המשפחה. ג. המשפחה רואה אי אפשרות של ספרציה. יש לגבר האפשרות לספק את הדרישות שלו בדרכים אחרות וגם דעת הקהל אינה חריפה באם האישה עושה זאת כשהיא לא מוצאת את סיפוקה אצל בעלה. החברה שוללת גם יצירת ערכים חדשים.
משה ב.: האם היסוד הכלכלי גורם ליצירת משפחה בקיבוץ?
שלמק: קשה לענות על שאלה זו. הקיבוץ הוא תא מסוגר מוגדל. כל מה שמסובב את החברה בשטח כלכלי.
משה ב.: האם הקשר המשפחתי הוא התקשרות חופשית?
שלמק: בקיבוצים ההתקשרות היא יותר פרוגרסיבית ומתקדמת. יש לציין התקדמות שאיננה עוד חזות הכל.
משה ב.: הקיימים קשרים משפחתיים חוץ מפיזיים?
שלמק: קשה לענות על שאלה זאת. זה תלוי מכל פרט ופרט. אין עוד לדבר על המונוגמיה מבחינה אבסולוטית. ישנם מקרים של התקשרות מבחינה סכסואלית. הם גם נפרדים בלי כל חשבון של דעת קהל.
משה ב.: האם ישנה תופעה של המשכת החיים המשפחתיים למרות אי הסיפוק בה ומוצאים את סיפוקם מחוץ למסגרת הקיבוצית?
שלמק: בקיבוצנו אין זאת. ייתכן ואפשרי בקיבוצים אחרים. אפשר שגם בקיבוצנו יהיה זאת באשר אנו קיבוץ צעיר.
משה ב.: לו היה בקיבוצנו כך, ההיה הבדל בין צורות המשפחה שלנו והזעיר בורגנית?
שלמק: ישנה התקדמות רבה בכל השטחים שלנו. אותו הדבר גם למשפחה. ישנם עוד ליקויים רבים אבל התקדמות רבה ישנה.

יעקב ברעם



משה ש.: איך אתה חושב על הופעת המשפחות שלנו כאותן המשפחות שנוצרו על בסיס כלכלי?
שלמק:  קשה לענות על שאלה זו. היא יותר כללית. זה שייך לכל פרט.  כשם שישנו כלל, ישנו גם יוצא מהכלל.
דיברו אתמול על לוקסוס. אמרו שזה לא טוב. נוחיות לא עוברת כמורשת זעיר בורגנית. זה נהיה רק בזמן האחרון. כל קיבוץ צריך לחיות  חיים נוחים. הערכים האלה לאו דווקא זעיר בורגניים אלא צודקים מאוד.
משה ש.: האם הדרישות לנוחיות וליופי, האין זה ביטוי לאישי ועוד? והאם הריהוט שלנו לא שונה בכלום מריהוט של המשפחה הזעיר בורגנית?
שלמק: אני הייתי רוצה לראות ככה את כל החדרים ולא רק את חדרי המשפחות. זה לא ביטוי של הצורה הזעיר בורגנית.
אחיה: אמרת שלא קיימות עוד האפשרויות הכלכליות ליצירת משפחה?
שלמק: הדגשתי שלא ישנם ההישגים הדרושים – מכול התקדמות קיימת...
אחיה: הנשארו בקיבוץ יסודות כלכליים שהבן זוג מתחשב בהם?
שלמק: לא.
אחיה: האם אתה חושב שתנאים חיצוניים לא משפיעים בקיבוץ על יצירת המשפחה?
שלמק: לעת עתה לא.
אחיה: האם יפוי החדר ונוחיות זה לא השפעה חיצונית?
שלמק: לו הייתה ספה,  היה בזה נסיגה אחורנית.
אחיה: איך מתייחס הקיבוץ למקרי התפרדות משפחה?
שלמק: לא נפגשתי עם זה.
אחיה: ובקיבוצים אחרים?
שלמק: מדברים על זאת בקומונה.
אחיה: איך מתייחסים הקיבוצים להופעות הללו?
שלמק: מדברים/משברים  20% ו-80 לא.
אחיה: הידוע לך על פרט אחד מהמשפחה שעזב את הקיבוץ והשני נשאר?
שלמק: כן, מצוין.
אחיה: מה נוצר קודם, דעת קהל או שיחה?
שלמק: יש מקרים שקודם שיחה וקודם פרטים מדברים, אבל הסיכום הוא בקיבוץ. אי אפשר לדבר על כך באופן אבסולוטי.
אחיה: כל הדעות הרווחות בקיבוץ הן פרי דיון בשיחת קיבוץ?
שלמק: לא.

צבי הוברמן


יום שבת, 19 במרץ 2016

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

4

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

 

הפסקה במשפט.

המשך המשפט – אחה"צ

חנה ג.: כמה דברים על הופעתה של הקטגוריה אתמול. הקטגור אמר: ישנו כתב אשמה ועובדות אי אפשר להביא מכיוון שלא הייתה חקירה מוקדמת. מה פשר הדבר? הרי עובדות הן מחיינו היומיומיים. יענקלה אומר שיקום דור חדש, גברים שיחיו חיים חופשיים. תקומנה נשים שיתמסרו לגברים באהבה בלי שום פחד של תוצאות כלכליות. הבחורה לא צריכה לפחד מתלות כלכלית. הגבר לא צריך לשלם, לקנות את הבחורה בכסף. ישנן כרגע כל האפשרויות בקיבוץ למשפחה בריאה. בכל זאת קיים משפט על המשפחה שלנו. א. געשלעכטס ליבע. ב. התמדה, הבנה הדדית. ג. השלמה רוחנית. ד. המשכת הדור, קובע אנגלס, כאור יסוד למשפחה חדשה.
  התופעות בקיבוץ מקבלות ביטויים שונים בחיים. מי לא מכיר את העצבנות של הרווק שתוצאתה היא היסטריה. מי לא מכיר את ההלצה: שהוא צריך כבר בחורה.
הקטגוריה באה ומאשימה את שני האנשים. א. אתם התרחקתם מהחברה.
הסתגרתם ואינכם מגיעים לפעולה. אני נמצאת בחברה של 100 איש. אני לא בודדת, בשום פעולה. יש רגעים שאני פנויה ואם זה חטא לחיות עם איש קרוב, מה זאת אהבה? עם אותו בן-אדם שאני אוהב אני רוצה לחיותו איתו ולבלות איתו את הזמן הפנוי. בקיבוצנו אין פנאי. יש מעט מאוד זמן. אם ישנו כזה רוצים אנו לחיות לחוד.

הספרייה בחדרה- עומד אברהם פיין



תא סגור. האם החברה יכולה לדרוש שחיינו הפרטיים יוצעו  ב"כ [בדרך כלל] לחברה. החברה יודעת על הכול, על גישתנו לעבודה ולחיים, אבל לא חייבת לדעת על חיינו הפנימיים. מה זה פעילויות אקטיביות בקיבוץ? כל אחד נותן לחברה, ממלא את התפקיד. יש לאחד אפשרויות פנימיות ולשני לא. החברה מכירה את כישרונות האדם.
יש גם שהחברה לא מכירה אותו ולא מגלה את האפשרויות. יש ומי שיותר מסוגל להיכנס לחיים ולתפוס עמדה יש פרט  אחד במשפחה הנהנה גם יותר מהשני. עצם כניסה לחיים, משמע גם כניסה לעניינים פנימיים של השני.


משפט על המשפחה בקיבוץ- חדרה 1936

 

3

הפסקה במשפט


המשך המשפט ביום 13.10.1936

חקירת העדויות של הקטגוריה
היו"ר יונה מודיע כי שדל [יעקב תור] פנה ברצון להעיד לטובת הקטגוריה.
שדל: אני רוצה להעיד על דברים שנאמרו אתמול על המשפחה בחו"ל. מעט מאוד משפחות נוצרות בחו"ל. התנועה שוללת אותם וגם הקיבוץ. היה מקרה בקיבוצנו שרצון משפחה היה לנסוע יחד להכשרה. הקיבוץ התייחס בשלילה לכל זאת והתוצאה – עזיבת המשפחה את הקיבוץ.
מקרה שני, ששליח התחתן בחו"ל והתנועה הסתירה זאת בארץ. לא נדע ולא ידענו על המשפחה בארץ מבחינה מציאותית. ליצירת משפחה הסתלקות ממנהגים זעיר בורגניים. הארץ משפיעה – לא אדע למה – לרעה. גם בקיבוצים. בקיבוצנו משפחה יוצאת לטיול ומרוויחים כסף, מסתדרים יפה ומסדרים אחר כך חדר. נמצאים מעט בחדר האוכל בקיבוץ. זה מנתק את הקשר מהקיבוץ. הקיבוץ הוא קשר כלכלי. כתוצאה המשפחה עזבה. עוד לא ברור מה צריכה להיות המשפחה שלנו. משפחה פרולטרית עוד לא נוצרה.
משה ב: המכיר אתה עזיבות לא משפחתיות ומה סיבתן?
שדל: בכל העזיבות של הבודדים ישנן סיבות יותר מרגילות סתם.
המשפחות עזבו על יסודות משפחתיים.
משה ב.: מהן סיבות לעזיבה הקיבוצית?
שדל: עזרת הורים, קוניונקטורה ועוד.
משה ב.: האם אותן הסיבות לא פועלות על משפחות?
שדל: כן, אבל אומרים שאלה שעזבו – סיבת המשפחה לכך.

שדל - יעקב תור



עדות חנה ג. [חנה גרינוולד ינאי]
אחיה: האם הגענו כבר למשפחה הרצויה בקיבוץ?
חנה ג.: לא.
אחיה: האם הקיבוץ צריך להסכים לצורת המשפחה הקיימת?
חנה: לא.
אחיה: הממלא הקיבוץ את תפקידו להטבה?
חנה: לא, לא היו התנאים לכך.
אחיה: למה?
חנה: את זאת יינתן בנאום הסנגוריה.
אחיה: האם המשפחה מגלה פעילות יתר בקיבוץ?
חנה: המשפחה משתדלת עד כמה שאפשר להיות פעילה בקיבוץ, אבל הקיבוץ לא נתן את האפשרויות עדיין.
משה ש.: מה הם הגילויים של משפחה זעיר בורגנית?
חנה: זה הכול נמצא בבסיס של נאום הסנגוריה.
יונה: את כל בירור השאלות אפשר לדחות לנאום לאחר כך ולא צריך כרגע לענות על השאלות של התביעה. זאת שאלה יותר כללית ויש להניח שאפשר לחכות לבסיס כל העובדות.
אחיה: איך קורה בקיבוץ במשפחה – האם הפעיל מפעיל את השני או להפך?
חנה: במשפחה יש שאחד פעיל ואחד לא. או שהמשפחה בכללה פעילה. זה תלוי מהשפעה הדדית. אם ישנו צד יותר חזק הוא משפיע שהשני יהיה פעיל.
אחיה: ההיו כאלה בקיבוץ?
חנה: כן, אני מוכנה להביא עובדות.

יום שישי, 18 במרץ 2016

משפט על המשפחה בקיבוץ- חדרה 1936

  2

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

היו"ר [יונה] מקריא את רשימת העדים שהקטגוריה קוראת לעדות.

מופיע העד הראשון של הקטגוריה: שרה כהן.

אחיה: בכתב האשמה המאשים את המשפחה בקיבוץ מדובר על חינוך רב שנים וכוננות לחיי משפחה בקיבוץ. יש ערך לחינוך. החושבת את שהתנועה שלנו מחנכת באמת ליעודים אלה?
שרה: אני חושבת שהתנועה החינוכית תגדל אנשים לחיים חדשים. החינוך שלנו מקל על צורת המשפחה.
אחיה: האם התנועה החינוכית מסכימה לצורת המשפחה בחו"ל.
שרה: לא.
אחיה: איך מתייחסת התנועה שלנו בחו"ל ליצירת משפחה הקיימת בחו"ל?
שרה: בשלילה.
אחיה: למה?
שרה: זה עומד בניגוד למגמת החינוך.
אחיה: מהם הליקויים של המשפחה הקיימת בחו"ל?
שרה: הפרטים חדלים מלהיות עצמאיים ונסחבים עם הזרם.
אחיה: השאפנו ליצירת משפחה כזו?
שרה: בטח לא.
אחיה: המשפחה הזאת בקיבוץ היא זאת שדיברנו בחו"ל?
שרה: עוד לא.
משה ש.: התוכלי להראות גילויים של התקשרות משפחתית בחו"ל בתנועה החינוכית?
שרה: שוכחים על התנועה והולכים עם הזרם.
אחיה: את אמרת שהמשפחה בקיבוץ עוד לא זו שחשבנו? ההינה טובה מדי או גרועה?
שרה: יותר גרועה.
אחיה: האשמנו: כי המשפחה סוגרת את עצמה ומרחיקה אותה מפעולות חברתיות. האם האנשים עם היווצר המשפחה – מתרחקים מפעולה?
שרה: כן.
אחיה: האם לפני שהתקשר במשפחה היה פעיל?
שרה: כן.
אחיה: האם נכון שבקיבוץ נהפכה המשפחה לכסות ליחסים סקסואליים?
שרה: כן.
הסנגוריה – חנה: בכתב האשמה ישנה פסקה האומרת: כי המשפחה מתרחקת ובשאלה לעד הודגש שקצת מתרחקת.
החינוך שלנו הוא המכריע, או שישנם גורמים מחנכים אחרים בית ספר, הורים?
שרה: כן.
חנה: האם המשפחה שתכננו לנו בחו"ל? ענית שעוד לא הגיעה לשלמות. מה זה?

שרה כהן- אבידן עם סליביה פרי

שרה: אנו לא ממלאים את הסיפוק למשפחה.
משה ב.: הקיימת סתירה בחינוך שמקבלים בחו"ל ובין המציאות שנמצאת בארץ?
שרה: לא.
משה ב.: למה הצעת בשיחת קיבוץ לייצר ועדת קשר למען להכניס את העולה לקיבוץ ולתנאי הארץ?
שרה: משום שהחינוך לא הושלם.
משה ב.: האם העולה החדש לא מתאכזב מהקיבוצים הוותיקים בשטח החברתי?
שרה: כן.
משה ב.: העולה החדש שנפגש עם צורות חיים רוצה לשנות זאת?
שרה: ברוב המקרים נכנס לחיים בקיבוץ.
משה ב.: האם החינוך הלא נכון שניתן בחו"ל פוגע בחיים בכלל וגם בשטח המשפחתי?
שרה: שאלת המשפחה מעניינת כל אדם בצורה אחרת.
משה: למה ההסתדרות בחו"ל מתנגדת ליצירת משפחה?


יום רביעי, 16 במרץ 2016

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

 

משפט על המשפחה - חדרה 1936

( מסמך מרתק מארכיון קיבוץ עין השופט - החברים עשו משפט על המשפחה בקיבוץ - משפחה שעדין לא הייתה להם אלא רק החלו ניצניה...)

משפט על משפחה בקיבוץ – בחדרה – בקיבוץ "אמריקה-בניר"

ביום 18 לספטמבר 1936, משתתף הקיבוץ


התביעה: אחיה, משה שפירא
הסנגוריה: חנה גרינוולד-ינאי, משה בלומשטיין
בית הדין העליון: אריה וייצמן, יונה ינאי, רחל ב.
מזכיר: יעקב ברנשטיין-ברעם
ב"כ העיתונות: יוסף וילפנד

יונה: הננו מתכוונים לברר את הצלחת המשפחה בקיבוץ. הננו רוצים לברר מכל הצדדים. שום התנצחות לא תהיה, נשתדל להיות אובייקטיביים במסירת עובדות.
היו"ר יונה מקריא את כתב האשמה.
היו"ר: האם בדרך כלל הנאשמים מסכימים להאשמה.
הסנגוריה: לא.
יו"ר: רשות הדיבור לקטגוריה.


משה ש: לפרוצדורה למשפט, כשמופיע הקטגוריה באשמה, יש לה פרוצדורה רגילה מאוד. עליה להוכיח האם המעשים שנעשו נכונים לפי הצגת הקטגוריה. דעת הקהל יש לה דברים מסוימים. יש דברים שנותנים יסוד בתיקים לשלילה ולחיוב. הקטגוריה רוצה רק להוכיח את אמיתות הדברים.
הפרוצדורה המשפטית שלנו יש לה צורה אחרת. אין לנו צורת חוקים למען נתפסים עליהם. אנו קודם כל לא רוצים להוכיח על אמיתות העובדות, אפילו אם הן לא נכונות. אנו צריכים לברר, להוכיח ולהוציא את המסקנה. הב"ד תמך להוציא את המשפט ולקבוע על מה יתבסס המבט שלנו על המשפחה בקיבוץ. אנו בעדות שלנו נוכיח את ביסוס כתב האשמה שלנו.

משה שפירא במפעל הרעפים - חדרה 1936


אנו נברר את השאלה באופן כללי, נעמוד על כמה עובדות. יש לבאר מה זה משפחה, את מי אנו מאשימים. אני מגדיר את המשפחה בתור כזאת. היצר המיני אצל האדם הוא טבעי. אני לא רוצה להיכנס לניתוח היצר הזה, מה ערכו ועוד ועוד. זה לא מענייני. עד כמה שאנו יכולים לגשש אחר העקבות שנצטברו אצלנו בחומר רב ענפים בשאלות טעם. חשוב מאוד להגיד שהתנאים שבהם באה ההזדווגות, "אמצעי זהירות" משתמשים רק בזמן האחרון. עד הלום הייתה תוצאה מההזדווגות. אני רוצה לעמוד על המשפחה וההתפתחות: לכל גילוייה.
האם אצל אנשינו היו קיימים יחסים בלתי מסודרים, בלתי קבועים, ארעיים. בוויכוח הזה הגענו לידי מסקנות שאי יאפשר לבסס אותם במחקר כדי להשתמש בהם לביסוס רציני. היחסים בין גבר לאישה ידועים.
משפחה קבוצתית. היא הסתעפה בארצות שונות. אפשרי שכבר יבוא בן עשרים עם נשים רבות בקשר עם הנדוניה. אחר הסתכלות אפשר לקבוע שזה קובע ומדריך. יש חשיבות לכך לא רק מבחינה היסטורית  יש להראות שאין הצורה שאנו דנים עליה היא צורה סטטית. דבר שהתפתח מזמן לזמן ועלול עוד להשתנות. "קניית גבר" לא קיימת במשפחה הקבוצתית. להלן אני אתבסס על נימוק.
התנאים הכלכליים, התפתחות האדם, השתלטותו על הטבע, שינו את אופן חייו. שינו גם את המשפחה. באה צורת משפחה חדשה של גבר ואישה, מתוך סלקציה, מתוך הטבע של הרצון להתגבר ולחיות. נראה שהתקשרות מקרבת דם מחלישה את הדור. התקרבות בין שבטים שונים מוציאה דור יותר חזק ובריא. התקשרות זו עדיין לא צורת המונוגמיה הידועה לנו. הקשר בין הבעל והאישה הוכח על ידי הכרח ונמשך על ידי הרצון. הגבר היה צריך להוכיח שכוח לאישה  ואחר זאת בא הרצון. זו המשפחה שהייתה קיימת בקומוניזם הפרו היסטורי.
עם התפתחות הכלכלה, עם שינוי החיים, עם היוצר הרכוש הפרטי, נוצרה גם המשפחה המונוגמית. ישנה העובדה שהמשפחה המונוגמית לא באה מהתקשרות של אהבה, אלא באה כצורך כלכלי גרידא. המשפחה המונוגמית באה רק על יסוד צורת כלכלה. הקשרים באו כמעט תמיד נגד רצונם ולמורת רוחם.
הופעתה של האהבה הידועה לנו הופיעה בניגוד לחיים המשפחתיים. מתוך סקירה זאת הננו רואים תמונה בהירה עד כמה אפשרי והגדרות קצרות שהיחסים בין הגבר והאישה לא היו קבועים. לא צמחו מיחסים, מחיי האנשים אלא מכוחות חוץ.
דרך עקלקלות הגיעה המשפחה המונוגמית עם צורות גילוייה, עם כל חולייה שלה – עד היום הזה. התנאים בהם התפתחה המשפחה היו שונים. אין צורך להיכנס לבסיס, יותר מדי נכתב על זה. יחסי אמצעי התוצרת הם הם שנותנים, שקובעים את היחסים בבני האדם. היחסים בין המעמדות. הם קבעו גם את ההבדלים שקיימים בחברה. המשפחה עברה התפתחות זו. העקרונות קיימים, חשוב כרגע לבוא לגילויים על המשפחה בזמן הנוכחי. מהם הקשרים של החברה הקפיטליסטית. הקשרים המונוגמיים עם ציוויים מלמעלה שייתן בהם שמץ של חיי משפחה. מה שגידל הכוח החיצוני, מה שמקשה הם התנאים האובייקטיבים על המשפחה. נראה את מי התכוון ועם כך התגברות הפרוסטואוציה.
המשפחה מהווה כיום גם כן את הקשר הכלכלי. כיום ישנו הקשר של מקח וממכר ביצור עמדות ועוד ועוד. ציטטה אופיינית מעיתון יומי. עיתון זה נותן בכל כמה ימים אמצעים של כניסה למשפחה. הציטטה הזאת מלמדת עד כמה פגומים קשרי המשפחה הללו.
הבאת ציטטה זאת כדי להוכיח את הדברים הנראים לנו באופן כה ברור.
מבחינה פורמלית יש להביא המון חומר על המשפחה והתפתחותה, על הפרוסטוציה. קמו תנועות וחוקרים אשר למדו את יסודות המשפחה ורצו להילחם בגילויה. בכדי שיהיה אפשרי לבצע את מסקנות המשפחה צריכים גם להיות תנאים אובייקטיביים לכך. כי החוקים והתנאים הכלכליים הוא שלא נתן להם להורידם מהדרך הנכונה. בפעם הראשונה נעשה לאפשרי של שינוי יחסים ברוסיה הסובייטית. זה נעשה לא מהערכה מוקדמת אלא משינוי התנאים.

משה בנגריה של חדרה 1936


מה הייתה גישתה של הממשלה הסובייטית? היא שברה את כל הנדרים למען קשר הדדי וחיים משפחתיים הוגנים. שבירת נדרים אלה נוצלה על ידי אנשים שחיו תחת השפעת התנאים שלפני המהפכה. היו נחוצים גם הגדרות, ידיעות וחוקים ידועים.
החופש שניתן ביחסים מיניים נשאר. התחילו בהסברה תמידית בביטויו של לנין אחר המהפכה: יחסים מיניים ארעיים בלתי קבועים בצורה גסה דומה לשלולית, מלכלך את המים שממנו שותה. אנלוגיה בס"ה – קובעת וקולעת למטרה. ברם, זה לא אומר שצריכים להיות קבועים וכלואים בחיים הרומנטיים. המלחמה הוכרעה נגד הגישה ולא עצם יסוד של חופש ביחסים. עם שינוי היסוד שהתהווה בחיים המשפחתיים המונוגמיה שינתה גם את הצורה של המשפחה הזאת. נתנה גם אפשרות לשינוי המשפחה וצורתה וזהו הקיבוץ.
חונכנו וגדלנו על ברכי חינוך זעיר בורגני. רוב זמננו ובגרותנו עברו בחוגים הזעיר בורגניים. ממנו רכשנו הרבה הרגלים וגילויים. התאבקנו ונלחמנו למען נשתחרר. הזעיר בורגנות היהודית ממנה אנו צמחנו טבעה חותם על חיינו בכלל וגם על המשפחה. המשפחה בקיבוץ לא שונה בהרבה מאותה צורה שממנו באים הימנה, אף כי היסוד לא קיים כבר.
נשמעו כמה האשמות נגד המשפחה בקיבוץ. בסיס האשמות ועם העובדות – יבססו העדים. התהוות התא, התרחקות מחיי החברה והכלל, יוצרים נוחיות. התופעות הקיימות, הרשות והיא אפשרות של יחסים סקסואליים מחוץ לגבולות המשפחה. כל זה יוכח ויבוסס על ידי העדים. המשפט צריך להוציא את פסק דינו על סמך אותן העדויות ולא מתוך מגמה של אשמה אלא מגמת מלחמה ושינוי צורת חיים זו. לא נילחם בגילויי משפחה. זאת הינה מגמת המשפט.