ה ת ל ב ט ו ת
למרות פעילות ענפה, מתקשה "השומר הצעיר"בבלגיה, אחת התנועות הותיקות במערב אירופה,לרכז גרעין גדול לעליה לישראל. עולים כארבעה-
חמישה בוגרי תנועה בכל שנה. רובם מוצאים דרכם לאוניברסיטאות, ורק מיעוטם מגיעים לקיבוצים. השנה הגיעו כ-50 חניכי התנועה למחנה עבודה בהרי-אפרים.
עופרה בריל, "חותם", 24.7.1981
להוציא חמישים בני-נוער מבלגיה, כשהפיתויים בה כה רבים, להתגבר על הפחדים של ההורים וההתלבטויות של הנערים עצמם, ולהביאם בימים אלה לישראל – אין זו משימה קלה. נשא בה בהצלחה אליעזר פלד מרמות-מנשה, בעזרתו של ערן מקיבוץ דליה. שניהם משמשים כיום שליחים של התנועה בבלגיה. כחמישים מחניכי השומר-הצעיר בבלגיה הגיעו למחנה עבודה בארץ. הבוגרים נמצאים בקיבוץ רמות-מנשה, הצעירים במוסד החינוכי בהרי-אפרים.
אליעזר יושב בחדרי, שזוף מהשמש הישראלית, נהנה מכל רגע של שהייה בארץ.
"את יודעת מה זה בשבילי השמש הזו?
בבלגיה אין כמעט שמש, ארץ עם מזג אוויר אפור המשפיע גם על האנשים. קשה להאמין כמה מזג האוויר משנה את האופי והמנטאליות של האנשים.
התנועה בבלגיה מתרכזת בשתי ערים – עיר הבירה בריסל ועיר הנמל אנטוורפן, שהם שני עולמות.
אנטוורפן היא מוקד התרבות ועיר הבירה של הפלמים.
היא בנויה בסגנון שמרני, הסגנון האירופאי הקלאסי, והקהילה היהודית בה מגובשת וחיה במעין גטו.
בריסל הרבה יותר מודרנית.
היא עיר בינלאומית ופתוחה להשפעות. מלבד כל הממסד הבלגי, המלך ומוסדות הממשלה, שוכנים בה מרכז נאט"ו, מועצת השוק המשותף והרבה ועדות בינלאומיות הקשורות לאו"ם ולאונסק"ו. מוסדות אלו משנים את האווירה בעיר, היא פתוחה וחופשית לזרים.
הקהילה היהודית מפוזרת על פני העיר, וזה מכביד על עבודת השליח. קושי נוסף כרוך בצורך לעבוד בשתי הערים. התנועה מכירה בקושי הזה, אבל מבחינה כספית לא ניתן להחזיק שתי משפחות שליחים.
הוחלט להיעזר בערן מקיבוץ דליה, העובד למחייתו כשוער בבית-ספר של הקהילה באנטוורפן ועושה כמיטב יכולתו בהדרכה בתנועה.
הקהילה מאוד ותיקה, החלה להתרכז בעיר אחרי הפרעות במזרח-אירופה. יש שני בתי-ספר יהודיים ברמה מאוד גבוהה. אחד מהם דתי-ממלכתי, בסגנון המקובל בארץ, והשני שייך לזרם האורתודוקסי, במתכונת של ישיבה. רוב ילדי היהודים לומדים בבית-הספר הממלכתי דתי ולבוגריו אין כל קושי להשתלב בלימודים באוניברסיטה בארץ, אם הם מחליטים לבוא ארצה.
ריכוזה של הקהילה מקל מאוד על עבודת השליח. אין שום קושי לרכז נוער במסגרות קבוצתיות".

התנועה הוותיקה במערב-אירופה
"השנה חגגנו בבריסל שישים שנה לייסוד תנועת "השומר-הצעיר" בבלגיה" מספר אליעזר. "זוהי אחת התנועות הוותיקות במערב-אירופה. מייסדיה באו בשנות ה-20 ממזרח-אירופה. הגרעין הראשון השלים את קיבוץ עין-החורש. עשינו מסיבה גדולה, שריכזה כאלף איש. הזמנו את בוגרי הקן, והיינו עדים לפגישות מרגשות מאוד.
האווירה ברחוב היהודי לא מעודדת הליכה לתנועת נוער המחייבת הגשמה ועלייה לארץ. הנטייה הכללית היא יותר בכיוון של "הנוער הציוני", שהוא מחנך להגשמה ולא לעלייה. אנו נאבקים באווירה ברחוב בהצלחה קטנה יחסית. הקן באנטוורפן מונה כארבעים חבר'ה, אבל אני מאמין שקיימת אפשרות להרחבה.
לאנטוורפן מגיעים יורדים רבים מישראל וגם נושרים מברית-המועצות. הישראלים ברובם קשורים בעסקי הבורסה. להם יש השפעה שלילית על החלטת הנוער לעלות לארץ.
בבריסל יש כמה מרכזים יהודיים.
לאחרונה התחילה לפעול שם תחנת רדיו יהודית, המשדרת ב-א.פ. ושידוריה נקלטים גם באנטוורפן. משדרים בעיקר בצרפתית, אך יש גם תוכניות בעברית, יידיש ולאדינו.
יוצא גם שבועון ברמה גבוהה לבעיות יהודיות עולמיות ובעיות ישראל. לאחרונה התחילו לנשב רוחות של ערעור על מרכזיותה של ישראל בחיי היהודים, ויש רצון לשמור על אחדותה של הקהילה בבלגיה.
המרכזים מקיימים פעילות נוער ענפה, המהווה תחרות רצינית לתנועות הנוער החלוציות. על אף המכשולים, הקן בבריסל נחשב לקן טוב וגדול, רשומים בו יותר ממאה חניכים, המתחלקים לארבע קבוצות גיל. יש מדריכים שהם בוגרי הקן.
הבעיה האמיתית היא הקושי העצום לגבש גרעין בגודל משמעותי, שיעלה לארץ. העלייה מתבצעת בטפטוף קל, ארבעה-חמישה חבר'ה בשנה, ורובם מעדיפים ללמוד באוניברסיטה.
רק מעטים מגשימים בקיבוץ. עתה נעשה ניסיון לשלב לימוד באוניברסיטה עם קשר הדוק לקיבוץ הקולט, קיבוץ חורשים. החבר'ה לומדים ובסופי שבוע באים לקיבוץ, משתתפים בכל התורנויות והתישבוצים וכמובן באירועים המתקיימים בקיבוץ. כך הקליטה יותר הדרגתית והסיכויים טובים יותר.
גם בעיר ליאז' קיים ריכוז יהודי די גדול, אבל שם הקהילה מנסה לשתק את פעילותן של תנועות הנוער, ובייחוד של "השומר-הצעיר". ממש בציפורניים מצליחים להחזיק שם את הקן ולשמור על פעילות תקינה."