יום רביעי, 25 בפברואר 2015

כמו ציפור בשמיים

קבוצת שיבולים - קיבוץ דליה שנות הארבעים

זיכרון ילדות - כמו ציפור בשמיים


בימים של חום מהביל היינו לא הולכים אלא רצים לבריכה כדי לצנן את גופנו בחום הקשה.לבריכה היה שביל שעבר ליד הגדר המקיפה את הקיבוץ .השביל היה  מגביל ללולים .
הראשון שהגיע לבריכה היה מכריז בקולי קולות יש ארבע מדרגות, או שתי מדרגות מה שסימן לנו את כמות המים שצבורה בבריכה.לא כול הילדים לקחו בחשבון את כמות המים ולא פעם מרוב תשוקה לצינון הגוף קפצו למים הרדודים ונפצעו קלות.
המטפלות היו תמיד בהיכון ואת הילד הפצוע מיהרו להביא למרפאה.

ביום חם שכזה כשכולנו בילינו בבריכה מתיזים אחד על השני מים נחרדנו ממטוס שעבר מעל ראשנו בגובה נמוך מאוד.כמו נשר ענק שהשאיר אחריו ענן אבק של עננים.המטוס טס נמוך וכול הזמן הנמיך והנמיך את  הטיסה.אנחנו מיד קפצנו בכיוון המדרגות של הבריכה ובמהירות התלבשנו והתחלנו לרוץ בכיוון שער הבריכה בחזרה לקיבוץ.
כבר מרחוק יכולנו לשמוע את צלצול הפעמון המזעיק את החברים בשעת חירום.
נכנסו למקלט הראשון שהיה פתוח מול   הגן ליד חדר האוכל.
במקלט היה חשוך וקריר ויכולנו להתיישב ולהסדיר את הנשימה. מפה לאוזן רצה השמועה, מטוס מצרי נפל ליד קיבוץ דליה.
כילדים לא ידענו הרבה  על מה שהתרחש רק כשהתקבל צלצול ההרגעה יצאנו מהמקלט וחזרנו לבית הילדים.
אחרי כמה ימים התפרסה התמונה ..

מטוס מעל קיבוץ עין השופט בשנות הארבעים



בעלון קיבוץ דליה כתב יורם ויטס שהיה אז ילד בן עשר את השתלשלות האירועים:

המנדט הבריטי  היה צריך להסתיים ב14.5.1948 . הבריטים הודיעו שיפנו את השדה ברמת דוד ב 12 במאי, המצרים הבינו שההגנה תיכנס ותשתלט עליו מיד ולכן החליטו להפציץ אותו ב13 במאי. משום מה חל עיכוב בפינוי הבריטים וב13 במאי הם עוד היו שם. המצרים לא ידעו על כך , ושלחו רביעיית ספיטפיירים להפציץ את שדה התעופה. הבריטים לא אהבו בלשון המעטה את האורחים שבאו ממצרים והפילו את כולם. אחד מהמטוסים המצריים נורה ונפל מעל קיבוץ דליה לעינינו..

יורם ערך שאלון טלפוני בין ילדי "שיבולים" ו"זמיר" באותם שנים , מה את (ה) זוכר(ת) מאותו יום ?– 

המשתתפים: גילה הררי, רובי (ראובן) ארז, דליה גלר, נועה כץ ,עירית שחר, עטרה נצר ורן רוזן .עודד ושיץ, מאירה כרמל, ויורם.
גילה: עטרה , רובי ואני הלכנו עם מרצ'ל, שהיה המורה שלנו, למשימה לימודית בחצר המשק.
כשהגענו לאזור הרפתות והלולים הופיעו המטוסים ושמענו את היריות.ליד הלולים היו מיכלים גדולים ופתוחים ובהם גרעיני מספוא לתרנגולות.
מרצ'ל נכנס קצת לפאניקה , צעק לנו שנרוץ מהר למיכלים ונתחפר בגרעינים עד האוזניים.
אחר כך הלכנו לראות את הטייס המצרי השבוי ברפת. הוא חטף, כנראה , איזה התקף וכל הזמן חלץ ונעל את הנעליים.


צילום של מטוס מעל עין השופט- אולי המטוס המצרי שנפל?