רשימה שפורסמה בשנות התשעים בעיתונות הקיבוצית..
תודה לנאוה חולבסקי על ההדפסה המחודשת
הצילומים מויקיפדיה תמונות
לרקוד עם דולפינים
מדען אנגלי שהתחביב שלו היה צלילה וצילום תת-מימי, הבחין בעובדה מוזרה – אנשים הנפגשים עם דולפינים בים הפתוח, חוזרים מהמפגש הזה שמחים יותר ושלווים יותר. במוחו של המדען הבריק רעיון – לנסות ולהפגיש דולפינים עם אנשים פחות שמחים, אנשים הנמצאים בדיכאון ושלא עזר להם שום אמצעי אחר. ידיד משפחה שלו ביל, עבד במסעדה. באותה מסעדה התגלתה גניבה מקופת המסעדה וביל הואשם בגניבה והוכנס לבית הסוהר על לא עוול בכפו. מכיוון שביל היה אדם מאוד רגיש, הוא נכנס לדיכאון מאוד קשה ובילה תשע שנים בבתי חולים פסיכיאטריים ודבר לא עזר. המשפחה הידרדרה. באחד הימים יצאה המשפחה לחופש לאירלנד, שם פגשו את המדען בהרצאה על הדולפינים. הוצע לביל לשחות בים ולהיפגש עם הדולפינים. ביל לבש ציוד צלילה וחווה את חוויית חייו, נוצר קליק חד פעמי בינו לבין אחד הדולפינים ובני המשפחה טוענים שבצאתו מהמים השתנו פניו והוא הפך לאחר.
ביל, אחרי כמה שבועות בהן שחה עם הדולפינים, חזר לעבודתו והחל לתפקד כאדם מהשורה. היום הוא נוסע ברחבי בריטניה ומנסה לשכנע בני אדם לצאת מבתי חולים וללכת לשחות עם דולפינים. את הסיפור הזה מספר עומרי ציטרון (פסיכולוג), העובד וחוקר את האפשרויות שיש במגע של האדם עם הדולפין כעזרה קלינית.
- עומרי, מהו אותו כוח משיכה בין הדולפין לאדם?
- מה יש בחיה הזאת שמושך ומשפיע על אנשים, אנחנו יודעים רק חלק. אנחנו יכולים לשער ואולי ההשערות האלה אינן נכונות. יש צורך לחלק את הדברים לדברים שהם כביכול מדעיים וברי תצפית, לדברים אחרים שהם יותר השערות, מיתוסים ומיסטיקה. אולי במשך 15 שנה הבאות נדע מה באמת רציני. פעם, בכינוסים על דולפינים הגיעו בעיקר ביולוגים. היום משתתפים בכנסים כאלה בלשנים, מדעני מחשב, פיזיקאים, פסיכולוגים ומוסיקאים. זו חיה שמרתקת אותנו מכל הבחינות.
הדולפין בוחר בחברת אנשים והיחסים בין הדולפינים לבני האדם מתועדים משחר ההיסטוריה האנושית.
במערות האדם הקדמון בצרפת יש ציורי קיר של אנשים השוחים בחברת דולפינים. השם דולפין נגזר מהמילה היוונית דלפוס, שתרגומה הוא רחם. מכך אנחנו יכולים להסיק שכבר היוונים בתקופה העתיקה ייחסו כבוד לחיה הזו ונתנו לה שם עם משמעות רבה לייצר החיים.
באחד המיתוסים היווניים מסופר על האל דיוניסוס ששט בספינה והיו לו משרתים ומשרתות. יום אחד פרץ מרד בספינה ודיוניסוס הפך את משרתיו לנחשים וזרק אותם לים. אפולו אל השמש ראה את הנחשים בים והפך אותם לדולפינים ורתם אותם לעגלתו. גם היום, כל מי שמשכים קום ורואה את השמש בזריחתה, יכול לראות את הדולפינים מושכים את עגלתו של אפולו.
יש לנו עדות כתובה של החכם היווני אריסטו, המספר על קבוצה של נערים ש"תפסו גלים" בים. לפתע הופיע דולפין והחל לשחק ם אחד הנערים. במשך כמה חודשים התיידד הדולפין עם הנער. יום אחד קרה מקרה והנער קפץ לים מאחד הסלעים ומת. הדולפין נשא אותו על גבו לחוף והתאבד על החוף. באי יאסוס שביוון יש עד היום אנדרטה לזכר הסיפור המופלא של הנער על הדולפין.
