תורת הבריאות של הרמב"ם - שיחה עם ניסים קריספיל

פסל של הרמב"ם בספרד- מויקופדיה תמונות

תורת הבריאות של הרמב"ם (שיחה עם ניסים קריספיל )
פורסם בשנות התשעים  ב"חותם" מוסף ' על המשמר ' 
הדפסה מחודשת נאוה חולבסקי – כתבה עופרה בריל

"ואמנם מה שזכרת מעניין בואך אצלי, בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים. ואני שש ועלז ושמח בזה, וחפץ נכסף ומשתוקק לחברתך, ותאב ומתאווה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי, ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. 

ואמנם אודיעך ואציעך שלא תסתכן על עצמך, כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני ומה שתגיע ממני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחת ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי תוכן ענייני כמו שאספר לך. אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת, ולי על המלך מנהג כבד מאוד: אי אפשר מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום; אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפילגשיו לא אסור מאלא'ירה, ואני רוב היום בבית המלך. 

ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו, ואני צריך להתעסק ברפואתם; ככלל של דבר, כל יום ויום אני עולה לאלקאיר'ה בהשכמה, וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שום חידוש, אשוב למצרים אחר חצי יום; על כל פנים, לא אגיע קודם, ואני רעב, ואמצא האכסדראות כולן מלאות בני אדם, גויים ויהודים בהם, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם, כך למחול על כבודם ולהמתין אותי עד כדי שאוכל אכילה עראי, והיא מעת לעת ואצא לרפאם ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואות חולייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה; ולפעמים באמונת התורה. 

עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העייפות, ויכנסו הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר. סוף דבר לא אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת יום השבת, אז יבוא כל הקהל או רובם אחר התפילה. אנהיג הציבור במה שיעשו כל ימי השבוע, ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו קצתם ויקראו שנית אחר תפילת המנחה עד עתה תפילת מעריב, זה תוכן ענייני היום. ולא ספרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבוא בעזרת האל יתעלה".

(ממכתבו של הרמב"ם לר' שמואל אבן תבון; קובץ תשובות הרמב"ם, ליפסיאה וד"ב עמ' 28-27)

כך מתאר הרמב"ם בסגנון של המאה ה-11 את עבודתו הקשה כרופא בחצר גדול מלכי מצרים – סלח-אדדין. 

לאורך שנים הורגלנו לחשוב שהרמב"ם היה קודם כל מורה הלכה מפרש פירושים ואחר כך עוסק ברפואה. אך כאשר תורגמו לעברית חלק מספריו הרפואיים על ידי פרופ' זיסמן ז"ל, התברר שאת רוב זמנו הקדיש הרמב"ם לטיפול בחוליו הרבים וספריו הרפואיים המאלפים בידענותם, ברובם נכתבו כתשובות לשאלות של פציינטים שלו מכל רחבי העולם. אך גם אותם ספרים שתורגמו לעברית היו כאבן שאין לה הופכין, משום שהצמחים הרבים שהשתמש בהם הרמב"ם לריפוי מחלות, לא היו מוכרים למתרגם כתביו. 

ספר חדש שיצא בימים אלה לאור – "צמחי הרפואה של הרמב"ם – שופך אור חדש על עבודתו הרפואית. את הספר כתב ניסים קריספיל, שיש לו היכרות רבת שנים עם צמחי הארץ, שימושם בחברה הערבית, הבדואית ובעדות ישראל השונות. מתוך היכרות וידע שנצברו במשך שנים הוא זיהה את הצמחים, הגדיר את מקום צמיחתם והשמש שעשה בהם הרמב"ם כרופא.

- ניסים, מה הייתה תורת הרפואה בזמנו של הרמב"ם?- התקופה בה עסק הרמב"ם ברפואה הייתה פורייה מאוד מבחינת הידע הרפואי. את הבסיס לידע הזה הניחו מרפאים יווניים שאת כתביהם הרפואיים היו מתרגמים יהודים בחצרות הסולטנים. הרמב"ם עשה היכרות עם מדע הרפואה עוד בימי בחרותו במרוקו, אך לא התפרנס מידענותו בתחום הזה. רק כאשר לאחר גלגולים ותלאות רבות הגיע למצרים, נתפרסם ונתמנה לרופא בחצרו של גדול מלכי מצרים – סלח-אדדין. מלך זה הקים בשנת 1811 בית חולים גדול בקהיר, שהפך עד מהרה למרכז רפואי לכל המזרח הקרוב ויש לשער שגם הרמב"ם תרם תרומה רצינית ללימודי הרפואה בבית הספר הזה.
- לאיזה סוגי מחלות התייחס הרמב"ם?- אותן המחלות הקיימות גם בימינו – אסטמה, טחורים, סמי המוות והרפואה כנגדם, רפואה מונעת, חיי המין וחיזוק כוח הגברא ועוד. הוא היה הרופא הראשון שידע שקצרת (האסטמה) היא מחלה שתולדותיה קשורים למחלת נפש ואפשר לרפאה כאשר מרפאים את מחלת הנפש ודיאטות שונות. הוא מקדיש מחשבה לעונות השנה וטוען שהעונה הקשה ביותר לחולי קצרת היא עונת המעבר בין הקיץ לסתיו ואם אתה עובר עונה זו בשלום, אתה יכול להיכנס לעונת החורף חזק יותר. כאן הוא ממליץ על דיאטה מיוחדת הכוללת תבשיל של מרק עוף (עוף מכובס, מבושל עם חוצץ ענבים (חומץ בן יין), צימוקים ושקדים. מצרך כזה הוא חשוב כדי לעבור את הסתיו בשלום.באופן כללי, הרמב"ם היה מחסידי היין הטוב, יין שאתה משלב בארוחה בצורה לא מוגזמת. לחולי האסטמה הוא גם מציע לבשם את חלל הבית בצמחים הפותחים את חלל הנשימה על ידי בישול של מחטי אורן ורוזמרין.

איור רפואי מימי הביניים

אחד הספרים החשובים שכתב הרמב"ם עוסק ברפואה מונעת. המסר העיקרי שבו: כדי להיות בריא בגוף, על האדם לדאוג לשיווי משקלו הנפשי, דבר שאנחנו איפשהו  לא מוכנים לתפוס היום. הממסד הרפואי בימינו משקיע הון עתק ברכישת תרופות ובאשפוז חולים, במקום להשקיע בחינוך הציבור – איך להתנהג בחיי היומיום, איזה מאכלים רצוי לאכול, איך להתלבש ומה צריך לעשות בעונה מסוימת. לו היו מחנכים את הציבור כדברי הרמב"ם, האנשים לא היו באים לידי מחלה ופוטרים את קופת החולים מאשפוז יקר בתי חולים.
- איך הוא הפיץ את דבריו בקרב הקהילה הנזקקת?- עקב עבודתו בחצר המלך פרסומו היה רב גם מחוץ למצרים. הספר "הנהגת הבריאות" היווה את המשנה הרפואית שלו, שהיוותה למעשה תשובה לשאלות רבות שנשאר על ידי הקליינטים הרבים שלו.הספר תורגם ללטינית שהייתה השפה הבינלאומית באירופה של ימי הביניים והופיע כאחד הספרים הראשונים בדפוס בפלורנץ, בשנת 1477.במשנתו הרפואית מכבד הרמב"ם את דעתם ותורתם של רופאים יוונים מפורסמים, אך גם מעז לחלוק עליהם. בייחוד חולק הרמב"ם על גלינום, שהיה גדול הרופאים היוונים ואינו נרתע מלהוכיח אותו על שהטעה וטעה.

צריך להבין, לרמב"ם היה פרקטיקה. הוא עבד יום ולילה בשטח עם חולים מכל שכבות האוכלוסייה. לרופאים היוונים היה ניסיון מוגבל כאשר שימשו כרופאים בצבאות הרומאים והיוונים.
- מה עיקר משנתו הרפואית?- בספרו "הנהגת הבריאות" מציג הרמב"ם כמה כללים המנחים אותו בטיפול האדם החולה והבריא ומחלקם לשלושה שלבים:א. הדאגה לאיש הבריא – רפואה מונעת: "הרפואה דרושה בכל מקום ובכל עת, לא רק בזמן המחלה, אלא (בייחוד) בעת בריאות".יב. הטיפול בחולה. כאן הוא מרגיש את הצורך בגישה אינדיבידואלית לכל חולה וכל מקרה. דבר המחייב מסירות והבנה לאישיותו של הסובל – "אף חולה אינו דומה במחלתו למשנהו".ג. הטיפול בקמים מן החולי (שיקום).כדי להגשים את כל התפקידים האלה דרושים מהרופא שלושה דברים:א. ידיעות; ב. אומנות (מלאכה); ג. אינטואיציה (אהבה למקצוע).
- מה נכתב על חיי מין?- הספר על חיי מין וחיזוק כוח הגברא נכתב כתשובה לסולטן אל-מאליך מהעיר חמת (סוריה) שהיה אדם חלש ורזה. יש פרק העוסק במשגל ופרק העוסק בבעילה, על צמחים העוזרים להגברת האונות, ולהפך, על הגורמים להחלשתו. יש בספר חלוקה מעניינת – כמה פעמים אדם צריך לבוא אל אשתו במשך השבוע. לטייל (אדם שמלאכתו חופשית והוא נודד ממקום למקום) הוא מציע לבוא יום-יום אל אשתו, לעומתו, לתלמיד חכם הקורא בתורה – הוא מציע פעם בשבוע.
- יש נגיעה בנושא של מניעת היריון?- לא העמקתי בנושא המניעה, אבל אני מניח שיש התייחסות לעניין הזה וגם הצעות לצמחים המדכאים את הזרע. המשגל הנסוג היה מוכר לרמב"ם.

- הרופאים המצריים בתקופתו של הרמב"ם ידעו לנתח. איזה ניתוחים הם עשו?- בדיוק איזה סוג ניתוחים אינני יודע, אבל ידוע שהרופאים המצריים הקדמונים עסקו הלכה למעשה בניתוחי מוח וגוף האדם. החניטה הייתה אחד מהקורסים המופלאים ביותר שאפשרו להם ללמוד בצורה יסודית על המערכת הפיזיולוגית והאיברים הפנימיים בגוף האדם. הם היו מוציאים את כל הקרביים, כדי לשים בתוך הגופה שרכים למיניהם כדי שלא תירקב. את המוח, הכליות, הלב והריאות היו משמרים בכלים מיוחדים יחד עם המת. אין ספק שתורת החניטה העשירה מאוד את הידע הרפואי. עד היום אפשר לראות בציורי הקיר את הכלים שהשתמשו בהם הרופאים לצורכי ניתוח, פינצטות, מסורים לניסור עצמות, מתקנים להוצאת תוכן המוח דרך האף ועוד...
- לרמב"ם יש התייחסות לעניין החניטה?- לא באופן ישיר. הוא מציג את "תרומת המומיה" שיש בה אולי קשר עקיף לחניטה. היה מקובל במצרים לכתוש עצמות עור ממומיות קדומות ולהשתמש בהן לריפוי.