על רפואה מרפאה ושרות

צוות המטפלות בחדרה 1934

רק לחשוב על אותן נערות צעירות חלוצות שהגיעו לארץ בשנות השלושים.נערות שעזבו את הסינר של אימא וכול מה שידעו על גידול ילדים ובישול היה מבית אימא.אותן נשים הקימו קיבוץ- קהילה והחלו לגדל ילדים בלי שום תמיכה ממבוגר אחראי .כך נתלו הנשים האלה ברופא המקומי שהיה בא לבקר ולתת עצותיו שלעיתים גם עצותיו שלו לא נתמכו על ניסיון חיים .כזה היה דוקטור פאלק שביקר בבתי ילדים בקיבוצים בהתחלה בחדרה בשנות השלושים ואחר המשיך בקיבוצים הרבים שקמו באותן שנים.רופא ילדים שלמד לאט לאט להתאים את עצותיו לסגנון החיים ולאפשרויות הכלכליות של הקהילה.אני מביאה פה את סיפורו של ד"ר פאלק שהיה רופא הילדים הראשון בחדרה:

כולם היו בניו

הרשימה התפרסמה  בעל המשמר 1965 (לצערי לא מצאתי את שם הכותב)
על דוקטור פאלק שהיה הרופא בחדרה (1934-7 )

לצריף הקטן, אשר שימש כקמונה לקיבוץ הצעיר, נכנסה המטפלת בסערה כזאת , ששתי הבחורות ההרות, אשר תיקנו גרביים תוך שיחה אינטימית.החווירו: "מה קרה?"
"מהר, מהר- גהצו לי סינר את היפה ביותר- ומטפחת ראש לבנה!עוד מעט הוא יבוא!"
לא היה צורך לשאול לכבוד מי יש לגהץ את הסינר.אמהות – בקיבוץ וגם אמהות לעתיד יודעות מי האיש "אשר על התינוקות"-ד"ר פאלק, רופא הילדים, אשר שיטותיו ואישיותו היו בימים ההם חלק ממן הנוף הקיבוצי, שעצם הופעתו בין המטפלות הבטיח פתרון לבעיות, אך אשר שיטותיו גרמו ויכוח, לא פחות.

בשמש החורפית ישבו הסבתות מכורבלות בפרוות, זכר ליציאת אירופה, והביטו בעיניים זולגות דמעות ב "תינוקות המסכנים" שאמהותיהן האכזריות , בהשגחת המטפלות ובפקודת "האיש הזה", נתנו להם להלך במכנסים קצרים ובגופיות בלבד.ואם הפעוטים לא חלו בדלקת ריאות- הרי היה זה וודאי מן הניסים של ארץ הקודש!

מנחם אוסשקין מבקר בעין השופט 1939

כשביקר ביום סגריר אוסישקין בקיבוץ, שזה עתה התיישב בהרי אפרים,
הביט האיש הישיש, הלבוש מעיל החורף  בחמלה על הפעוטים "הערומים" שהשתוללו לפניו ופנה אל מלוויו: "אם כך המצב, ואין להם אפילו בגדים חמים לילדים- צריך לעשות משהו למען הקיבוץ הזה!".


בעלת "תנובה" בחדרה ספקה ידיה וסיפרה לכל באי המסעדה על אותו רופא , שאמר לתת לילדים לאכול מרגרינה- מה אתם שומעים, מרגרינה!אלוהים- יודע מה יקרה לילדים:אולקוס,חולשה כללית, מי יודע אילו מאינטרסים יש לרופא הזה בתעשיית המרגרינה!
וחברות הקיבוץ שמעו את הנאומים שלה כשבאו לאכול אצלה- לאחר ביקור בקופת חולים- את הכריכים שלהן עם המרגרינה , שתו בחצי גרוש גזוז והחרישו.מה לעשות –ד"ר פאלק אמר!אפשר לסמוך.


כן, הן סמכו על דוקטור פאלק.הן האמינו בו, הן, בנותיהן של ה"יידישע מאמעס", אשר מרדו במוסכמות ובחרו בחיי חלוציות . הן הבינו בתמורות חברתיות אבל מעט מאוד בתמורות החינוכיות.ולא אחת נכנעו , בהיותן לאמהות, ליצר המורשת ורצו לתת לילד "הכול".והכול- פירושו חמאה, כשהמבוגרים אכלו לחם עם שמן- ותפוחי עץ אמריקאניים, כשההורים אכלו רק תפוזים בפרדס ובצל מטוגן לארוחת ערב.
ואז בא ד"ר פאלק, רופא הילדים, בן פרנקפורט, אשר ראשית צעדיו בארץ היו בטבריה , שם פתח את בית חולים שוויצר.אחר כך היה לאותה דמות נערצת במשקי העמק הצעירים-אז.זה היה עוד לפני מאורעות 1936.
ד"ר פאלק לא התכוון למהפכות" פשוט דרשתי רק שכל ישר".אמר לנו היום ד"ר פאלק בדירתו בחיפה, אשר נשקפת אל הים ואל הנמל ואל בית החולים.שממנו הוא נפרד בימים אלה פרידה כזאת מן המחלקה שלו- זה קצת מפנה בחייו של איש שכול שנות עבודתו בארץ פעלתניות וסוערות ומלאות .
במסיבה שערכו לרופא חברות הקיבוצים חדורות רגשי הערכה אמר ד"ר פאלק:
אתן זוכרות תמיד, שאני נלחמתי נגד התפוחים וההפרזה בסוכר.אתן שואלות אותי עד היום , אם אני בעד "שינה על דיקט" אגב, היום מסכימים , כי צריך להניח את המזרון על דיקט לבריאות הגב.אז אולי הפרזתן ובכלל ויתרתן על המזרון.וחמאה אינה דבר גרוע, אלא גרוע הדיס פורמציה בין רמת החיים של המבוגרים וזו של ילדים ! רציתי רק שלא תגדלו ילדים בתנאי מותרות כשההורים רעבים!
לחמתי נגד הפחדה ועונש, נגד פינוק ואמונות טפלות.צריך לחשל ילדים כדי שלא יחלו, והליכה ברגל יחפה בשבילי- עפר עשויה לשבור את המסורת היהודית של רגל שטוחה."
חברות הקיבוצים נזכרו כיצד היה נכנס לבית הילדים  החדש של הקיבוץ, הביט בתמונה על הקיר  והוריד אותה ברוגז!
"זה קיטש" פסק איש התרבות האירופית.כעבור שבוע, בביקור הבא, הביא איתו חבילה גדולה, פסע ישר לאותו בית ילדים ותלה במו ידיו על הקיר המיותם תמונה אמנותית נהדרת......

גמר בניית המרפאה 1940

לחוג שומרי משקל באהבה

עשרה ערבי עיון אורגנו ע"י ו.בריאות והאחיות בנושאי תזונה,דיאטה ושמירת משקל,בהדרכתה של התזונאית אדווה.להרצאות הראשונות באו רבים, במשך הזמן הצטמצם החוג וגמרו כ-20 חברים.
במסיבת הסיום ברכה את א

הלה נימן ודוד חמילבסקי

דווה וחברי החוג- 
כתבה יהודית טיכנר.

פיתחו את השער פיתחוהו רחב
עבור יעבור בו כל מי שסרח.
כל מי שאסף משקל מיותר ורב
ובדיעבד גילה שעולמו חרב.
השמלה התכווצה,לוחצים המכנסים
צריך לקחת עצמנו בידיים.
איך עושים זאת ללא כאב ופגע
רק בעזרת ידידתנו אדווה.
ממנה קיבלנו עידוד והדרכה 
מה לאכול?איך?מתי? וכמה?
למדנו שיש הבדל בין גבר לאישה.
זעקו הנשים בעת הפגישה
הסיבה לאפליה לטובת הגבר זה פיקס
תאמין או לא , צריך לחפש את הפיפס..
לאחר שמצאנו והבנו את הנקודה
התחלנו למעט בזלילה ואכילה.
הוצאנו מהתפריט לאט ובהתמדה
עוגות. שוקולד, סטיקים וגילדה,
חמאה מרגרינה אבוקדו וריבה.
מה שנשאר זה מעט,אבל בריא
למי שהרעב מציק , הכול טעים לו וטרי.
למדנו גם על דרכי העיכול
על מנת למנוע קלקול.
למדנו שיש בגופנו מינרלים,ויטמינים, שומנים ועוד..
מי יכול את כולם למנות.
קיבלנו מושג על חישוב הקלוריות
ואיך הופכים אותן לאנרגיה ומנות.
כל זה נתן אותותיו על המאזנים
ובשעה טובה התחלנו להצר מכנסים.
הודות לרצון דבקות והתמדה
השגנו כמעט את כל המטרה.
פיתחו השער פיתחו אותו כבר צר
עבור יעברו בו חברי החוג לשומרי משקל....

ידיעות עין השופט 1986

תפילה לבריאות.....