 |
| משה ברזילי כפקיד מתורגמן בצבא הבריטי |
האם היהודים ילחמו בנאצים?
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הביעו מוסדות הישוב היהודי בארץ לממשלת בריטניה את רצונם להשתתף באופן פעיל במלחמה עם הבריטים כנגד הגרמנים.
הבריטים סירבו לגייס יהודים , בגלל החשד שבסוף הקרבות היהודים המומחים במסחר ידרשו תשלום עבור תרומתם לבריטים וזה יגרום לבעיות פוליטיות ביחסים עם הערבים בפלשתין.
אבל היהודים לחצו באומרם:
"המלחמה הזו היא בעיקר שלנו..."
לבסוף נעתרו הבריטים והסכימו לגייס פלוגות יהודיות אך התנו זאת בגיוס פלוגות ערביות.
הוחלט שהפלוגות במספר זוגי 2-4-6 תהיינה יהודיות והפלוגות עם המספרים הלא זוגיים תהיינה ערביות.עם הפלוגות היהודיות הגיעו למספר 32 (אני הייתי בפלוגה 16-הפלוגה הקיבוצית).
מהערבים הצליחו בקושי לגייס פלוגה אחת.הערבים היו בטוחים שהגרמנים מנצחים במלחמה ואז חשוב היה להם להיות בצד המנצח.
הרגשנו באותה תקופה שעצם גייסנו לצבא הבריטי השפיע לא מעט על ההחלטה להקים מדינה יהודית.
הנייטיב-הילידים
בבסיס הקצינים והמפקדים היו אנגלים.הצרה הייתה שאת הקצינים הטובים ביותר העבירו לקרבות באירופה ,בבסיס שלנו נשארו רק הבררה (סוג ב.) לקצינים הבריטים היה חשוב שאנחנו היהודים נשאר כילידים לעומתם הגזע הנבחר.לכן היו לנו בתי שימוש נפרדים ,כובעים בסגנון ברטים שטוחים - אסור היה לחבוש כובעי קצינים בריטים עם מצחייה.הם דרשו שהחיילים יצדיעו להם בכל מפגש אייתם.
הטירונים הערבים אף פעם לא זכרו באיזה יד הם צריכים להצדיע וזה הרגיז מאוד את הקצינים הבריטים.
בסוף נמצא הפתרון..הם קבעו שעל כל ערבי להחזיק כל הזמן אבן ביד שמאל ובמשך היום להצדיע ביד ימין הפנויה להצדעה.
 |
| אימונים באירופה |
פעם בחודש היה מגיע לפלוגה קצין בריטי עם כסף ומחלק לנו את המשכורת. הקצין התיישב מאחורי השולחן ובידו רשימת חברי הפלוגה לפי הא.ב..
עמדנו בשורה במרחק כמה מטרים ממנו.הקצין הקריא שם והחייל היה אומר – יס סיר... ומתקרב לשולחן , מצדיע , מקבל את הכסף וחותם את שמו.
חתמנו כמובן בעברית. הבריטים החליטו שאנו חייבים לחתום באנגלית.הוטל עלי הבחור האמריקאי ללמד את חברי לפלוגה לחתום את שמם באנגלית ומי שלא יחתום באנגלית לא יקבל משכורת.
האנגלים יצאו מתוך הנחה שלמען כסף היהודים יעשו כל דבר.
אנחנו החלטנו לא להיכנע.
כאשר הגיע הקצין ה' שלם ' והקריא את השם הראשון , ניגש החייל אברמוביץ לשולחן , לקח את הכסף , והתחיל לצייר את שמו באנגלית ובין אות לאות היה מרטיב את העיפרון ברוק.עד שגמר לצייר את כל האותיות לקח זמן רב.הקצין הבריטי החל להתעצבן ולצעוק עליו "תזדרז לעזאזל אני חייב להגיע להמון יחידות.."
אברמוביץ ענה לו "אדוני אני משתדל..אבל זו אינה שפתי.."
אחרי אברמוביץ הגיע ברקוביץ.. והשתמש באותו תרגיל.הקצין הבריטי החזיק מעמד עד האות ד ואז הכריז בכעס ,..תחתמו איך שאתם רוצים אבל מהר יותר.."
היחיד שידע לחתום באנגלית את שמו הייתי אני , שהאנגלית הייתה שפת אם שלי.
 |
| אימונים בארץ- לטרון |
בגלל ידיעתי את השפה האנגלית אחרי טירונות בסיסית , מילאתי תפקיד של פקיד הפלוגה-אחר כך של הגדוד .קבלתי קורסים בירושלים ובמצרים.הייתי "הפלשתינאי" הישראלי היחיד בקורס שהתקיים בדיר-סוניד.השתתפו בו-40 חיילים פקידים אנגליים. אני הייתי חניך מצטיין והמליצו שאלך לקורס קצינים.מהארץ לא הסכימו שעזוב את התפקיד , כי מילאתי שליחות חשובה עבור ה'הגנה' . בהיותי פקיד רב-סמל כל הדואר עבר דרכי, והייתי אחראי למסמכים ותעודות שאת החשובות שבהן העברתי ל'הגנה'. התעודות היוו עזר רב ל'הגנה' בכל מיני פעולות לא 'כשרות'.
שיא פעילותי כפקיד היה כאשר הצבא הבריטי רצה לשדרג את הפקידים ביחידות השונות באירופה.
הוטל עלי להכין מבחנים ל-40 פקידים שבאו לבסיס הבריגדה ואני בחנתי אותם והענקתי להם ציונים שהועברו למפקדים שלהם.
המפקד האנגלי שלי הייה גאה ומאושר מהפעולה ודיווח על כך לכל מרכזיי הצבא.
 |
| כיתוב מחאה על האוהל נגד קצין בריטי אנטישמי |
בסוף הקרבות העבירו אותנו לצפון איטליה למקום שנקרא - fiuggi fonte עיירה שהייתה עיירת נופש באיטליה עם מעיינות של מים מינרלים ועוד שכיות חמדה.
קיבלנו חדרים במלון מפואר.החלטנו כשחיילים יהודים הפעולה עיקרית שלנו תהיה איסוף וטיפול בפליטים ממחנות ההשמדה , אשר חפשו מקום מקלט , התרכזנו בעיקר בנשים.
כך יצאו יום יום חיילים שנסעו ברכבות ובכל אמצעי תחבורה אחר והביאו למלון בפיג'י פליטים ופליטות יהודיים.התפקיד שלי היה לספק להם תעודות זיהוי למי שרצה לעבור את הגבול.
המחנה של הפליטים הוקם ליד בית המלון, הקצין שהיה ממונה עלינו ידע על המחנה הזה אבל העלים עין.ליתר בטחון קראנו למחנה t.t.g. בערבית-טיחנס, טוזי גשאפטן (עסקים של שק בתחת).כאשר שאלו חייל לאן אתה הולך- הוא היה אומר: לt.t.g
אחת הבעיות הקשות שלנו הייתה להשיג בגדי נשים עבור הנשים הגיעו למחנה.לנו היו רק בגדי חקי של חיילים.
לאחד הבחורים מהפלוגה שלנו שנקרא סמי היה אופנוע.המקום בו גרנו היה על הגבול הגרמני והתושבים במקום עזרו לנאצים . הרגשנו שאפשר לנצל אותם ולהשיג מהם דברים שחסרים לנו.אמרנו לסמי ללכת לבתים של התושבים ולהשיג בגדי נשים-סמי חזר עם סטוק גדול של גרבי נשים שאסף מהנשים שהחזיקו את הגרביים מתחת למיטה כאוצר גדול.
 |
| משאית עם חיילים |
סמי גם לקח על עצמו להביא אוכל טרי למחנה כי לנו היו רק שימורים.הוא היה דופק על בתי התושבים ומדבר אייתם בגרמנית כדי שלא יחשדו יותר מדי ושואל "האם יש לכם ביצים?" "אני לא רוצה בחינם..אשלם במזומן.."וכך היה מביא אוכל טרי למחנה.
הברחת נשק מסיני 1943
כפי שכבר סיפרתי הבריטים לא רצו לתת לפלוגות של היהודים תפקידי לוחמה קרביים לכן נתנו לנו לשמור על מרכז של נשק ותחמושת גדול שהיה בסיני בבורג' אל ערב.
 |
| מועדון קצינים של הבריגאדה בקהיר |
ראינו את כל כמויות הנשק ונפשנו יצאה לאותם רובים ומקלעים.חשבנו איך להעבירם לארץ .
בבסיס זה עשינו אימונים ובזמן האימונים קיבלנו את הנשק הכי גרוע שהיה לאנגלים מקלע ההוצקיס.כאשר הוחלט שאנחנו צריכים לצאת לחזית היו צריכים להחליף את ההוצקיס המיושן במקלע ברן חדיש יותר.מקום ההחלפה היה במחסנים הצבאיים בעתלית.
מפקד הבסיס קרא לי ואמר "אני יודע שאתה גר בסביבת חיפה ומכיר את הסביבה.קח כמה חייליים וסעו עם המשאית להחליף את ההוצקיסים בברנים."
בבסיס בבורג אל ערב אלתר יבלונקה היה אחראי על מחסני הנשק והחבר'ה היו מדי לילה מבריחים ממחסן הנשק רובים ומקלעים ומסתירים את הנשק בחולות הבסיס.
באוטו שהיתי צריך לנסוע להחלפה 'ההוצקיס' מילאו רק חצי מהמקום שהיה במשאית-בלילה אספנו את כל הנשק שהחבאנו בחולות והעמסנו על המשאית.
 |
| כרטיס חבר למועדון על שם מונטגומרי |
עברתי את הגבול עם משאית מלאה בנשק ולא ידעתי מה לעשות עם כל הרובים האלה.עצרתי באחד המשקים בדרום וקראתי למא"ז. אמרתי לו לקחת את הנשק והוא סירב.הייתי צריך להפעיל עליו לחץ מתון כדי שיסכים לקחת הנשק. נשארנו רק עם ההוצקיס נסענו לבסיס בעתלית והחלפנו בברנים.
 |
| ניסיון מסע הנקם בגרמנים עם אבא קובנר |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה