ירושלים של זהב

כתר ירושלים של זהב

תכשיט וגם שיר

תכשיט בלתי-מזוהה של מלכה אוגריתית,עורר את חוקר המקרא שלום פאול ללכת בעקבותיו, ולגלות את מקור המונח ואת התכשיט עצמו.

עפרה בריל – על המשמר 17.5.83

הכול מכירים את שירה המפורסם של נעמי שמר "ירושלים של זהב", אך לא כולם יודעים ש"ירושלים של זהב" הוא תכשיט עתיק יומין. 
יש המכירים את המונח, אך סבורים שהוא ענק התולה על צוואר האישה.

שלום פאול, חוקר מקרא ומרצה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית הלך בעקבות התכשיט וגילה את מקור המונח ואת התכשיט עצמו. סיפורו מאלף. 

"התגלית הייתה מעין תוצאה מבורכת של מחקר אחר. בתוך רשימה ארוכה של תכשיטי מלכה אוגריתית נמצא תכשיט שלא זוהה. אוגרית הייתה העיר הראשית לתרבות כנענית שפרחה ב-1400 לפני הספירה. תרבות זו תרמה רבות להבנת צפונות המקרא ולשון המקרא. שפתה הייתה שמית צפון-מערבית.

התכשיט לא זוהה בשל שמו. שם התכשיט נכתב בשומרית, הלשון הקרובה הקדומה ביותר עלי אדמות, ותרגומו המילולי היה "עיר של זהב". השומרולוגים לא הכירו מונח כזה, אולם אנחנו הכרנו אותו מהמקורות שלנו. וכאן התחיל המחקר.

שמחתי על האפשרות לעזור בזיהוי תכשיט בעזרת המקורות שלנו.
כל-כך הרבה שנים ניזונים חוקרי המקרא מפירות המחקר של המזרח הקדום, שתרם רבות להבנת המקרא. מה טוב שיכולנו להפוך את היוצרות ולהאיר את הבלתי ידוע שלהם בעזרת המקורות שלנו.

רבי עקיבא: אילו היה לי כסף

בדקתי את משמעות הביטוי "עיר של זהב" בכל מקורות חז"ל וגיליתי שתי עובדות חשובות: הראשונה, כי התכשיט היה מיועד לנשים בלבד "כל תכשיטי נשים טמאים...עיר של זהב" (משנה, כלים יא'). השנייה, שהתכשיט מיועד לנשים עשירות ומיוחסות ביותר. זאת אנו למדים מפסוקו של רבי אליעזר: "מאן דרכה למפיק (דרכה של מי לצאת)
בעיר של זהב: אישה חשובה (אישה מיוחסת)".
כאן המקום לספר סיפור מעניין, המסופר בתלמוד הירושלמי במסכת שבת: 
"מעשה ברבי עקיבא שעשה לאשתו "עיר של זהב". ראתה אותה אשתו של רבן גמליאל (הנשיא) ונתמלאה קנאה. באה והתלוננה לפני בעלה. אמר לה: ואת היית עושה לי כמו שעשתה רחל לרבי עקיבא, שהייתה גוזזת ומוכרת את שער צמותיה ונותנת לו את הכסף שקיבלה, והוא עוסק בתורה?" 
אנו למדים מהסיפור, שאפילו לאשת הנשיא לא היה תכשיט יקר כזה.

סיפור נוסף המאפיין את יוקרתו של התכשיט, נמצא במדרש אבות דרבי נתן (נוסחה א', פרק ו'):
אמרה: "לא נפטר רבי עקיבא מהעולם, עד שהיו לו שולחנות של כסף וזהב, ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב. הייתה אשתו יוצאת בקרדוטין-של-זהב ובעיר-של-זהב. אמרו לו תלמידיו: רבי, ביישתנו ממה שעשית לה. אמר להם: הרבה צער נצטערה עמי בתורה".

השם "עיר של זהב" מתגלה בשינוי נוסחה במדרש של אבות דרבי-נתן. שם מופיע "כתר של זהב": מכאן אנו למדים שהתכשיט "עיר של זהב" הינו עטרה של זהב, כלומר, כתר של זהב.

במקום אחר בתלמוד הבבלי (שבת נ"ט) שואלים הרבנים "מאי עיר של זהב?" והרב עונה "הוא ירושלים דרחבא (ירושלים של זהב), כמו שעשה רבי עקיבא לאשתו". מהמקורות אנו יודעים שבימי צעירותו היה רבי עקיבא עני מרוד. בתלמוד בבלי נאמר שבימות החורף היו רחל ועקיבא ישנים במתבן, והיה רבי עקיבא מלקט תבן מתוך שערה ואומר לה: אילו היה לי כסף, הייתי נותן לך תכשיט שקוראים לו "ירושלים של זהב". זכה רבי עקיבא בסוף ימיו, לאחר שצבר הון עתק, לקיים את הבטחתו, ונתן לאשתו את התכשיט המפורסם.

כתר ירושלים של זהב

מה הוסיפו רבני קיסריה

לאחר שזיהינו את "עיר של זהב" כ"כתר של זהב", אפשר היה להסביר את הביטוי שהופיע בטקסט האוגריתי ולזהותו ככתר המתאים לארון התכשיטים של מלכת האוגריתית.

כאן התעוררה אצלי השאלה, איך נראה הכתר "ירושלים של זהב". התחלתי לבדוק כתרים ועטרות מהמזרח הקדום, עד שמצאתי כתר מיוחד המופיע על ראשי אלות ומלכות חיתיות ואשוריות. הכתר נראה כחומה מבוצרת על מגדליה וצריחיה, כתר שהוא סמלה של עיר. שיערתי שכתר זה, הוא התכשיט "ירושלים של זהב" המוזכר במקורות שלנו.

הראייה החותכת להשערתי באה מהתלמוד הירושלמי, בו מסופר שרבני קיסריה כינו את "ירושלים של זהב" במונח יווני, ששובש במשך הדורות והחוקרים לא יכלו לזהותו, עד שקם גדול חוקרי התלמוד הירושלמי, פרופסור שאול ליברמן ז"ל, שפענח את החידה ופירשה: "צריח או מבצר של זהב". מכך אנו מבינים שרבני קיסריה תיארו את מראהו של כתר מזהב, שצורתו חומה, מבצרים ומגדלים.

מכאן, שהמונח "עיר של זהב" הוטבע על-ידי תכשיטן קדום, כנראה שומרי. המונח בא לאפיין כתר מיוחד, שצורתו כחומה מבוצרת. המונח עבר מדור לדור בתרבויות שונות, עד שהתגלגל לעולמם של חז"ל, שקיבלו את המונח ואת הכתר, הוסיפו לו נופך משלהם בכך שזיהו את ה"עיר של זהב" כירושלים.
כד נולד שמו של התכשיט "ירושלים של זהב".

אסתר המלכה ונעמי שמר

לנו חשוב במיוחד ציור קיר המופיע על הקיר המערבי של בית הכנסת "בדוראאירופוס" (בית כנסת מהמאה השלישית לספירה הנמצא בסוריה).
בציור רואים קטע ממגילת אסתר: המן מוביל את מרדכי רכוב על סוס, לימינו המלך אחשורוש ולידו המלכה אסתר ולראשה הכתר "ירושלים של זהב".

התחלנו את המחקר בזיהוי כתר של מלכה אוגריתית וסיימנו בציור כתר המופיע על ראשה של מלכה יהודיה.
בסוף, מוסיף שלום פאול פרט פיקנטי:
המחקר פורסם בכתב עת לועזי העוסק בארכיאולוגיה I.E.J. בשנת 1967. בדיוק באותה שנה כתבה נעמי שמר את שירה המפורסם "ירושלים של זהב” . כך קרה שגם התגלית וגם השיר יצאו לאור באותה השנה.

באופן מקרי לחלוטין, כעבור מספר שנים באתי לנעמי שמר וסיפרתי לה את סיפור התגלית. נעמי הזכירה לי שבשיר שלה מוזכרת המילה – כתר.
"ובבואי היום לשיר לך, ולך לקשור כתרים..."
נעמי שמר ידעה את הסיפור המפורסם על רבי עקיבא והתכשיט "ירושלים של זהב" שנתן לאשתו, אולם מקור הביטוי לא היה ידוע עד שנתפרסמה התגלית.

בצורה מופלאה קלעה נעמי לפשוטו של הביטוי, כשהכניסה לשון "כתר" לשיר.