פסח חגיגה לאורך השנים

בוא, בוא נא קוצר - הן רד היום נטו צללים, שקעה כבר שמש בהרים, שמש בהרים.

אב הסדר- פסח תש"ח 1948

הננו מסובין בסדר זה עם נשק ביד.זר לא יבין זאת. בחוץ תשכל חרב,חברינו, מיטב הנוער העברי עומד בחפירות ההגנה.ירושלים הייתה מטרה לתותחי האויב, ואנו בתוך יריות ומתיחות.
ואף על פיכן, נקיים סדר כהלכתו, למען נוכיח לעצמנו ולעולם כולו כי כוח חיות רב לנו, וכי את מסורת חיינו המחודשים בארץ נמשיך. בסדר זה נברך על הנשק העברי המגן ונברך על גבורת נופלים בחזית.
אנו כאן, רצוננו לחיים חדשים, שמשנו סמל למורדי הגטאות.
 ועתה כשאנו מסובין כאן, עולים לנגד עינינו  מורדי הגטאות ההם. מאות מול רבבות, ממש מלוע השטן, העלו הם את  אש המרד, לפני חמש שנים.

ואומה תעמוד קרועת לב ...משה פישבין בביצוע של מגש הכסף

כמה קטעים על פסח מעיתונים משנות הארבעים חמישים

ידיעות עין השופט 1945

חגגנו את הפסח בצורה המקובלת אצלנו.זו הפעם הראשונה הצליח העומר.יש לציין את הריקוד הנאה של הנוער בהדרכת פרידה.הוקראה ההגדה של הקיבוץ הארצי ללא שינויים וללא הוספות.(חבל שנעדר קטע קומי-מקורי).הופיעה המקהלה וגם המקהלה ה"מצומצמת ".שיא השירה: שירת הפרטיזנים.בקישוט חדר האוכל יש לציין את ההדבקות על נושא "עבדות" של פסי ואת תערוכת ההגדות של בצלאל.

ידיעות עין השופט 1945 

תכונה לחג.פריחה בגנים.קמה בשדות.אביב...

שלשום נתבשרנו שהחי'ל (הבריגאדה היהודית) ביצעה את פעולותיה הראשונות.
ברכה לישוב בפסח מאי שם בחזית האיטלקית.
ברכת הישוב י'ל.שידור.החי'ל.חברינו.יוסף.משה.בתגבורת-יהושע,יחזקאל.
פסח שם בחפירות,בעשן,באש.השלב הרציני האחרון.מצפים בחרדה למכתב.
בודקים תאריכים.מצפים כולנו,מלווים.
רק לפני כמה ימים מלאו שש שנים.אותו ז בניסן.ללק.אפרים.
הקורבן שלנו על מזבח ההרים האלה.נדמה רגע שכל המתרומם ומתנשא,כל הגושי והמושרש איננו זוכר.
לא יזכור את האדם שהשתתף בחזון המקום בעמל מעט.
אך ישנה פינה טהורה בלב כל אחד.בימי הפסח,השבוע לאחר המעשה.ישנו הקרוב,קרוב מאוד הזוכר ורוטט עדין.ישנה מצבה גדולה,רחבה כפולה...
ומשהו אחר,לגמרי אחר.קביעת עובדה חדשה.בימי ניסן.
רק אתמול,אותו בוקר ערפילי עדין בו צצו אוהלים וצריפים אחדים בחלל השדות הקרובים-רחוקים.
רחב הלב.הרהיבה העין.נשמנו: נקודה חדשה! אם נקודות אנחנו!
מחרוזת של הרהורים עלינו בפרוש החג.
פסח-מסיבת התפארת של המשפחה הקיבוצית שלנו.
הורים,ילדים שגדלו,חברים ממרחקים.ודווקא באותו ערב נרגיש מאוד  כל אחד שחסר.
ובבוקר נסתכל אל פני הארץ מסביב.לקמה.לאביב.
ברכת חג חירות לכם יקירינו אי שם.
ברכת חג לכולכם המצפים לנו מבית המצפה לכל בניו !
דוב ורדי

מקהלת פסח בניצוח של רותי דקל

בפרוס החג

מתוך חוברת העשור 5 ביולי 1947

אהבתיך,פסח,אז מני אז.
עת הופעת בסמטאות עיירתי ושפעת אור לבתי דלים רעועים.
סיידת קירות הנוטים לנפול.הלבנת את התנור המפוחם.
גירשת כל ענן וקדרות,יישרת קמטי דאגה ועוני.כל העיירה שמחה לקראתך כי גאלתנו מחורף גלות ארוך.
ששו לבואך כל עני ודל.
חדרת לכל מרתף אפל ולכל עליית גג בבשורת אביב וחג.
שמחו בך ילדי ישראל וצהלו במעיינות ילדותם שגאו עם בואך.
מאוד אהבתיך,פסח,מני  אז.
וכעת,צר לנו עליך,פסח.
נשארת כמבויש על מפתן ביתנו,ואנו לא צהלנו לקראתך כיממיים ימימה! קשתה השמחה במעונותינו.
מהולה היא בצער  ועל כן פגומה חדוות חגינו.
הקשיבה! כמה פרקי זעם ואבל נכללו בהגדתנו.כי מנת המרור רבה וצורבת.
רצינו לחזור על "כל דכפין" לכל  פליט ושריד,אך מפתח ביתנו בידי זרים.
עוד נצא לשדה לקצור כאשר הסכנו,אף נביא את העומר ברינה.עוד נשב מסובין עם ילדינו,אף נאמר דברי שיר.אך נדמו צלילי השמחה,רחקה חדווה מישראל.האמינה,זאת הפעם לא נוכל.

צר לנו,פסח.

רחל (רוחקה) אבינרי

פסח באולם שנות השישים