ענפים שהיו ואינם

אריה אלנר עובד בענף הארנבים/ות

ארנבייה

הארנבייה החלה עוד בחדרה, נרכשו 10 נקבות וזכר אחד מגזע משובח מקבות מעברות..הייתה הנחה שהענף יגדל מריבוי טבעי עד 70 ראש.המטרה לספק בשר לצרכי המקום.
ב- 1940 מדווחים למרכז החקלאי שהיקפו של הענף 350 ראש והכוונה להגיע ל650.הבעיה היא הספקת ירק את מקווים לפתרון.   

ב-1941 סוקר ראובן שק את בעיית הענף ומוגש לועדת משק תוכנית לפיתוח נרחבת נוכח המחירים הטובים בשוק הבשר.

חילים אוסטרלים עם ארנבות בשנות ה-40

אך ב-1942 חל מפנה ומוסדות המשק מודיעים לארגון מגדלי ארנבות בית על חיסולו של הענף ומבקש עזרתו לכך...
כך אחרי שלוש שנות קיום הענף הקטן הסתיימו תולדותיו והחזון על אספקת בשר לבית לא התממש.

יוסי בריל ליד כלוב הארנבות

המכוורת

נחמן שפרן מעביר את הכוורות

יסוד ענף המכוורת הונח על ידי טוביה לישנסקי בשנת 1943.
נרכשו 32 כוורות ראשונות.שנה לאחר מזה הצטרף לטוביה נחמן שפרן.

1943 נרכשו הכוורות הראשונות.

1944 הוחלט להגדיל ולהוסיף 70 כוורות.

1950 ענף הכוורות מונה 150 משפחות.רדו 6 טון דבש שהם 100 פחים

.
1951    הוחלט לרכוש 40 כוורות מהזן האיטלקי.להעביר את הכוורות לחורשה בקרבת "מברג".
להקים במקום מחסן בנוי עם כל השירותים.

ב-1954 המכוורת כבר מונה 275 כוורות.הכוורות מפוזרות בכפרין, בבוסתן התות ובעמק.
בעיית הנדידה מקשה על העבודה בענף.
ב-1962 כבר יש התלבטות על המשך קיומו של הענף בקיבוץ.
בהמשך נמכרו הכוורות רק עשר כוורות נותרו לעיסוקו של נחמן בבחינת תחביב.נחמן הצליח לספק דבש למטבח לחלוקה לחברים ולמכירה בכולבו.

ענף הפיטום (גידול חזירים)

ראשיתו של הענף בשנת 1955 והוא מנה 121 ראש.
הניסיון לגידול חזירים היה מכוון למטרת ניצול פסולת המזון הנשארת  במטבח.
ב1960 גדל והתרחב הענף והגיע ל700 ראש והתנהל משא ומתן עם קיבוץ מזרע
על שותפות המבוססת על הספקת בשר למפעל הנקניק.
ב1963 גדלו הכנסות הענף לכדי 260.000 ל"י.
ב1963 נכנס לתוקפו חוק הכנסת המחייב חיסול הענף תמורת פיצויים נאותים.
לאחר עשר שנים חוסל הענף כאשר הפיצויים היו זעומים לעומת הנזק הכלכלי שנגרם עם חיסול הענף.
ב1963 גדלו הכנסות הענף לכדי 260.000 ל"י.
ב1963 נכנס לתוקפו חוק הכנסת המחייב חיסול הענף תמורת פיצויים נאותים.
לאחר עשר שנים חוסל הענף כאשר הפיצויים היו זעומים לעומת הנזק הכלכלי שנגרם עם חיסול הענף.

המשתלה

המשתלה לרגלי ג'וערה 

תולדות ענף המשתלה מתחיל עוד בחדרה במשתלת איקליפטוסים סביב חדר האוכל והמשכה בג'וערה.

ב1937 גולדשלגר ואפרים טיקטין קובעים את מקומה של המשתלה במשבצת הקרקע לרגלי ג'וערה.נשתלים 22.000 שתילי אורן, 4000 עצי ברוש.נזרעו 2500 שקדים.

ב1938 אחוז גבוה של השקדים נבטו ומכינים שטח נוסף לצרכי שתילי עצי פרי, גפן, זיתים ואף אגוזים.במשתלת היער מצויים 70.000 שתיל שיינטעו בעונה הקרובה ביער קק"ל.

זו הייתה ההתחלה של המשתלה בג'וערה ולימים בעין השופט.
חנה פלבס שעבדה עד זקנתה במשתלה הביתית כותבת:

 "תחילתו של ענף זה עודנו בחדרה.
במעבר לג'וערה יצאה רחל צור להכשרה בענף במשמר העמק
וכאן בבית עבדו יהודית דיין ושרנקה וכסלר.

רבקה רוזנטל

היסוד למשתלה היו שתילי יער ואחר התרחב הענף לעצי פרי.עם התפתחות הענף גדל צוות העובדים  והקיף נוער וילדי מוסד."
לאחר חיסול הענף ממשיכה חנה במשתלה הקיבוצית שנים רבות..