ענפים שהיו בקיבוץ

מעניין לעקוב אחרי הניסיונות של חברי הקיבוץ לפתח ענפים חקלאיים שלא פעם הכזיבו אחרי שנים של השקעה רבה.
בחוברת לכבוד חג ה-40  (1937- 1977 ) נמנים כול הענפים שהיו ואינם .החוברת הוצאה מטעם ארכיון הקיבוץ.
הנתונים בקצרה נלקחים מהחוברת:
13 ענפים ראשיים ונלווים שהיו ואינם- האורווה-ענף היער-המספוא (שלחין)הברווזייה-הארנבייה- המכוורת- הפיטום(גידול חזירים) המשתלה- ענף הצאן-גן ירק- החממה- לול הטלה ומדגרה- ענפי המטע....





סיפורה של האורווה

מישה רימון היה זקן העגלונים בג'וערה ובעין השופט.ברשותו היו אז זוג הסוסים וויל וצפ.נוסף לאלה נרכשו זוג פרידות "זמירה" ו"עליזה"- לאחר זמן נוסף הזוג בוצק וחבוב.
הפרידה עליזה נפצעה בזמן ההתקפה בה נהרגו מהמארב:אפרים טיקטין ואליעזר קרונגולד וניצלו מישה רימון וברוך יציב בשובם מעבודות חוץ במטעי"נטר" ברמת השנים.


הפרדות והסוסים היו אמצעי היצור שבלעדיהם לא ניתן לבצע כל עבודה. הם הועסקו :בחריש,ובזריעה, בקציר ובהובלת היבול, באספקת מים ובהובלתם בחביות, בעבודות סיקול ובבנין, באספקת אבן לכביש שנסלל בכיוון יקנעם ועוד שירותים שונים לענפים.
עם העברה לנקודה הקבועה עיקר עבודת הבהמות הייתה – הובלת אבן מיוחדת להקמת הביצורים מסביב לצריפים וחדר האוכל וכמובן סלילת מדרכות ברחבי המחנה.
האורווה התקיימה בג'וערה באחת החושות והכילה מחוץ לפרדות העבודה גם סוסות שמירה בטיפולו של איסקה ליפשיץ.עם העברה לנקודה בעין השופט שוכנה האורווה באחת התאים של הסככה (הקמונה של היום) וסמוך לדיר הצאן.
ואלה שמות: פרדות:ערמון עליזה חביב  חומה בובה זמירה- יפה שחורה זריזה.סוסות: עדינה דיצה- אפורה נץ, חרוצה נשר, כוכבת.




ענף היער

עם העלייה לג'וערה החלו לרכז חברים רבים בעבודות ייעור.היה זה ענף של עבודות חוץ מטעם 'הקרן קימת' שהבטיחה את המשכורת והשתילים.
תחילתו של הענף משנת 1937 עד 1952 כאשר הקיבוץ כבר לא הצליח לתקצב ימי עבודה למטרה זו ועובדי היערות היו שוכני המעברות באותם ימים.
ביומנו של איבי גולן כתוב:
יום הנטיעה הראשון בג'וערה בו נטעו 2400 שתילי אורן ו2200 שתילי ברוש.שמענו מפי נוח פלד
 על " תוכנית הייעור ועל הנימפות העתידות להשתכן בעבי היער."

מי היה מאמין שכך יראה האזור שלנו עם היערות העבותים והירוק הנמצא בכול מקום..

ענף המספוא

ענף המספוא החל עוד בחדרה כאשר הביאו את הפרות הראשונות לחדרה.
ב1940 – גידולי השלחין היו: תלתן, סלק, פולים, תירס, דלעת, ועוד מיני ירקות..

במשך עשר שנים היה הענף מקור להספקת אוכל לרפת ולצאן ירוק ברוב חודשי השנה
.ב1954 מדווח ששטחי המספוא משתרעים על 174 דונם והגידולים הם: שעורה, אספסת, פולים, סלק לבהמות וצנון יפני.
תהפוכות רבות עבר ענף השלחין- המספוא במשקנו.הוא גם נדד בשטחים מבחינה גיאוגרפית ונזכיר את החלקות הקטנות לרגלי ג'וערה, המעבר לשטח גן הירק בדרך לכפריין, היציאה למרחב בשטחי דליה לאורך הכביש וניסיונות בשטח שדה 6 על יד הקיבוץ.אך כול אלה לא עזרו.הסתבר שיוקר יצור הירק בתנאים שלנו לא הצדיקו את קיומו של ענף זה.כאשר חוסל עדר הצאן ב-1972 חוסל גם ענף המספוא וענף הרפת עבר להספקת ירק קנוי.

הברווזייה

ב-1938 הועברו מחדרה לג'וערה 150 פרגיות(ברווזים) למגרש 60 מ"ר מחוץ לגדר על יד בית הקברות הערבי.
סודרה סככה עם רשת גבוהה להגנה נגד שועלים ותנים.שמואל אבידור נקבע כעובד בברווזיה.

לאחר חודש מדווח שמואל" כתוצאה מהעברה מחדרה לג'וערה הייתה תמותה ונשארו בחיים 111
ברווזים ".
גם הברווזיים הועברו למחנה הקבע בעין השופט אבל כבר ב1944 חוסל הענף.
יש לציין שהברווזייה הייתה מקור בלתי נדלה של סחיבות לחברי הפלמ"ח הצעירים.קומזיצים לכול...