מסמך מרתק מ- 1936 - חדרה- גרעין עין השופט עורך משפט על המשפחה בקיבוץ המתהווה
משפט על משפחה בקיבוץ – בחדרה – בקיבוץ
"אמריקה-בניר"
ביום 18 לספטמבר 1936, משתתף הקיבוץ
התביעה: אחיה, משה ש. [שפירא]
הסנגוריה: חנה ג. [גרינוולד-ינאי], משה ב.
[בלומשטיין]
בית הדין העליון: אריה וייצמן, יונה [ינאי], רחל
ב.
מזכיר: יעקב ברנשטיין. [יעקב ברעם]
ב"כ העיתונות: יוסף ו. [וילפנד]
יונה: הננו מתכוונים לברר את הצלחת המשפחה בקיבוץ. הננו רוצים
לברר מכל הצדדים. שום התנצחות לא תהיה, נשתדל להיות אובייקטיביים במסירת עובדות.
היו"ר יונה מקריא את כתב האשמה.
היו"ר: האם בדרך כלל הנאשמים מסכימים להאשמה.
הסנגוריה: לא.
יו"ר: רשות הדיבור לקטגוריה.
משה ש: לפרוצדורה למשפט, כשמופיע הקטגוריה באשמה, יש לה
פרוצדורה רגילה מאוד. עליה להוכיח האם המעשים שנעשו נכונים לפי הצגת הקטגוריה.
דעת
הקהל יש לה דברים מסוימים. יש דברים שנותנים יסוד בתיקים לשלילה ולחיוב. הקטגוריה
רוצה רק להוכיח את אמיתות הדברים.
הפרוצדורה המשפטית שלנו יש לה צורה אחרת. אין
לנו צורת חוקים למען נתפסים עליהם. אנו קודם כל לא רוצים להוכיח על אמיתות
העובדות, אפילו אם הן לא נכונות. אנו צריכים לברר, להוכיח ולהוציא את המסקנה.
הב"ד תמך להוציא את המשפט ולקבוע על [מה] יתבסס המבט שלנו על המשפחה בקיבוץ.
אנו בעדות שלנו נוכיח את ביסוס כתב האשמה שלנו.
אנו נברר את השאלה באופן כללי, נעמוד על כמה
עובדות. יש לבאר מה זה משפחה, את מי אנו מאשימים. אני מגדיר את המשפחה בתור כזאת.
היצר המיני אצל האדם הוא טבעי. אני לא רוצה להיכנס לניתוח היצר הזה, מה ערכו ועוד
ועוד. זה לא מענייני. עד כמה שאנו יכולים לגשש אחר העקבות שנצטברו אצלנו בחומר רב
ענפים בשאלות טעם.
חשוב מאוד להגיד שהתנאים שבהם באה ההזדווגות, "אמצעי
זהירות" משתמשים רק בזמן האחרון. עד הלום הייתה תוצאה מההזדווגות. אני רוצה
לעמוד על המשפחה וההתפתחות: לכל גילוייה.
האם אצל אנשינו היו קיימים יחסים בלתי מסודרים,
בלתי קבועים, ארעיים. בוויכוח הזה הגענו לידי מסקנות שאי יאפשר לבסס אותם במחקר
כדי להשתמש בהם לביסוס רציני.
היחסים בין גבר לאישה ידועים. א. משפחה קבוצתית. היא הסתעפה בארצות שונות.
אפשרי שכבר יבוא בן עשרים עם נשים רבות בקשר עם הנדוניה. אחר הסתכלות אפשר לקבוע
שזה קובע ומדריך. יש חשיבות לכך לא רק מבחינה היסטורית יש להראות שאין הצורה שאנו דנים עליה היא צורה
סטטית. דבר שהתפתח מזמן לזמן ועלול עוד להשתנות.
"קניית גבר" לא קיימת
במשפחה הקבוצתית. להלן אני אתבסס על נימוק.
התנאים הכלכליים, התפתחות האדם, השתלטותו על
הטבע, שינו את אופן חייו.
שינו גם את המשפחה. באה צורת משפחה חדשה של גבר ואישה,
מתוך סלקציה, מתוך הטבע של הרצון להתגבר ולחיות. נראה שהתקשרות מקרבת דם מחלישה את
הדור.
התקרבות בין שבטים שונים מוציאה דור יותר חזק ובריא. התקשרות זו עדיין לא
צורת המונוגמיה הידועה לנו. הקשר בין הבעל והאישה הוכח על ידי הכרח ונמשך על ידי
הרצון. הגבר היה צריך להוכיח שכוח לאישה [?} ואחר זאת בא הרצון. זו המשפחה שהייתה
קיימת בקומוניזם הפרו היסטורי.
עם התפתחות הכלכלה, עם שינוי החיים, עם היווצר
הרכוש הפרטי, נוצרה גם המשפחה המונוגמית. ישנה העובדה שהמשפחה המונוגמית לא באה מהתקשרות
של אהבה, אלא באה כצורך כלכלי גרידא.
המשפחה המונוגמית באה רק על יסוד צורת כלכלה.
הקשרים באו כמעט תמיד נגד רצונם ולמורת רוחם.
הופעתה של האהבה הידועה לנו הופיעה בניגוד לחיים
המשפחתיים. מתוך סקירה זאת הננו רואים תמונה בהירה עד כמה אפשרי והגדרות קצרות
שהיחסים בין הגבר והאישה לא היו קבועים. לא צמחו מיחסים, מחיי האנשים אלא מכוחות
חוץ.
 |
ברכה וליפק לבנה |
דרך עקלקלות הגיעה המשפחה המונוגמית עם צורות
גילוייה, עם כל חולייה שלה – עד היום הזה. התנאים בהם התפתחה המשפחה היו שונים.
אין צורך להיכנס לבסיס, יותר מדי נכתב על זה. יחסי אמצעי התוצרת הם הם שנותנים,
שקובעים את היחסים בבני האדם. היחסים בין המעמדות. הם קבעו גם את ההבדלים שקיימים
בחברה. המשפחה עברה התפתחות זו. העקרונות קיימים, חשוב כרגע לבוא לגילויים על
המשפחה בזמן הנוכחי. מהם הקשרים של החברה הקפיטליסטית. הקשרים המונוגמיים עם ציוויים
מלמעלה שייתן בהם שמץ של חיי משפחה. מה שגידל הכוח החיצוני, מה שמקשה הם התנאים
האובייקטיבים על המשפחה. נראה את מי התכוון ועם כך התגברות הפרוסטואוציה.
המשפחה מהווה כיום גם כן את הקשר הכלכלי. כיום
ישנו הקשר של מקח וממכר ביצור עמדות ועוד ועוד. ציטטה אופיינית מעיתון יומי. עיתון
זה נותן בכל כמה ימים אמצעים של כניסה למשפחה. הציטטה הזאת מלמדת עד [כמה] פגומים
קשרי המשפחה הללו.
הבאת ציטטה זאת כדי להוכיח את הדברים הנראים לנו
באופן כה ברור.
מבחינה פורמלית יש להביא המון חומר על המשפחה
והתפתחותה, על הפרוסטוציה.
קמו תנועות וחוקרים אשר למדו את יסודות המשפחה ורצו
להילחם בגילויה. בכדי שיהיה אפשרי לבצע את מסקנות המשפחה צריכים גם להיות תנאים
אובייקטיביים לכך.
כי החוקים והתנאים הכלכליים הוא שלא נתן להם להורידם מהדרך
הנכונה. בפעם הראשונה נעשה לאפשרי של שינוי יחסים ברוסיה הסובייטית.
זה נעשה לא
מהערכה מוקדמת אלא משינוי התנאים.
מה הייתה גישתה של הממשלה הסובייטית? היא שברה
את כל הנדרים למען קשר הדדי וחיים משפחתיים הוגנים. שבירת נדרים אלה נוצלה על ידי
אנשים שחיו תחת השפעת התנאים שלפני המהפכה. היו נחוצים גם הגדרות, ידיעות וחוקים
ידועים.
החופש שניתן ביחסים מיניים נשאר. התחילו בהסברה
תמידית בביטויו של לנין אחר המהפכה: יחסים מיניים ארעיים בלתי קבועים בצורה גסה
דומה לשלולית, מלכלך את המים שממנו שותה. אנלוגיה בס"ה – קובעת וקולעת למטרה.
ברם, זה לא אומר שצריכים להיות קבועים וכלואים בחיים הרומנטיים. המלחמה הוכרעה נגד
הגישה ולא עצם יסוד של חופש ביחסים. עם שינוי היסוד שהתהווה בחיים המשפחתיים
המונוגמיה שינתה גם את הצורה של המשפחה הזאת. נתנה גם אפשרות לשינוי המשפחה וצורתה
וזהו הקיבוץ.
חונכנו וגדלנו על ברכי חינוך זעיר בורגני. רוב
זמננו ובגרותנו עברו בחוגים הזעיר בורגניים. ממנו רכשנו הרבה הרגלים וגילויים.
התאבקנו ונלחמנו למען נשתחרר.
הזעיר בורגנות היהודית ממנה אנו צמחנו טבעה חותם על
חיינו בכלל וגם על המשפחה. המשפחה בקיבוץ לא שונה בהרבה מאותה צורה שממנו באים
הימנה, אף כי היסוד לא קיים כבר.
נשמעו כמה האשמות נגד המשפחה בקיבוץ. בסיס
האשמות ועם העובדות – יבססו העדים. התהוות התא, התרחקות מחיי החברה והכלל, יוצרים
נוחיות. התופעות הקיימות,
הרשות והיא אפשרות של יחסים סקסואליים מחוץ לגבולות
המשפחה. כל זה יוכח ויבוסס על ידי העדים. המשפט צריך להוציא את פסק דינו על סמך
אותן העדויות ולא מתוך מגמה של אשמה אלא מגמת מלחמה ושינוי צורת חיים זו. לא נילחם
בגילויי משפחה. זאת הינה מגמת המשפט.
היו"ר [יונה] מקריא את רשימת העדים שהקטגוריה
קוראת לעדות.
