עכברון הביתה שב
(חלק 5)
עכברון קטן אפור
הוציא ראשו מתוך החור –
ראה עולם ירוק, רחב,
כחול מעל, האור כה רב,
חשב: אצא לי לשחק
רק פה, קרוב, לא אתרחק . . .
הוא התגלגל על העלים,
קפץ ורץ בין גבעולים
ושם – גבעה של קש זהוב!
לגלוש ממנה כמה טוב . . .
לקח קנה-קש, סובב, הניף,
כמו במשקף דרכו השקיף,
אי-שם רחוק
יש עץ ירוק!
חיש רץ ובא אל עץ אלון,
מצא שם בלוטים – המון!
בחר בלוט גדול, כתום,
בדק, דפק, ניסה לטעום,
"בלוט כזה ממש אוצר,
אשמור בכיס בשביל מחר."
ושוב השקיף בקנה הקש,
אולי יראה דבר-מה חדש?
שם נחל מים מתפתל
הוא כמו נחש כחול זוחל.
העכברון נשא רגליו
חיש אץ ורץ ובא אליו.
ליד המים הצלולים
חלוקי-נחל עגולים!
חלוק נחמד לקח ביד
חלק, מבריק ומיוחד,
החליק שפם, החליק זנב
הכניס לכיס . . .
ומה עכשיו?
ראה הרחק שדה לבן.
"אולי נפל לשם ענן?"
וכמו פרשׁ
על קנה הקש
דהר וחש
כולו נרגש
"אולי זה שלג? או גבינה?"
אבל היה זה . . . שדה כותנה!
כמו קצפת שם צמח
צמר-גפן צח ורך.
עכברון אסף, קטף
צמח-גפן מלוא הכף,
וכדור לו למשחק:
הוא זרק תפס זרק
עד שרוח חצופה
את הכדורון חטפה . . .
אץ ורץ העכברון,
עף ועף הכדורון,
כמו נוצה קלה הוא טס
ופתאום בקוץ נתפס!
עכברון נושם, נושף,
הוא מזיע ועייף,
הכדור תלוי מעל
מתנדנד לו רך וקל . . .
עכברון עם קש ביד
התמתח ו-חבט!
הכדור נפל, צנח,
עכברוני כה שמח.
ולאן עכשיו ירוץ?
"אוי-לי, כבר מחשיך בחוץ!"
עכברון צמא, רעב
והלילה מתקרב. . . .
עכברוני מבולבל
איפה הוא נמצא בכלל?
איך יֵדע לחזור עכשיו
אל ביתו ואל הוריו?
הוא רחוק והוא לבד,
קצת רעד וקצת פחד,
כך ישב לו נעצב
ולפתע הוא חשב:
"הכדור משדה כותנה!"
עכברון לשם פנה
במרחק שדה אפור
עוד מעט אליו יחזור . . .
"החלוק מנחל מים!"
עכברון נשא רגלים
שם הנחל מתפתל
כמו נחש אפור זוחל . . .
"הבלוט מעץ אלון!"
אץ ורץ העכברון
עץ אפור שם לפניו
עכברוני רץ אליו . . .
"הקנה מהר של קש!"
עכברוני רץ וחש
ערמה שם, אפורה,
זאת הדרך חזרה . . .
ופה החור! הנה הוריו!
עכברון הביתה שב.
אין תגובות :
פרסום תגובה