יום שבת, 8 בדצמבר 2018

קרום בחלב - סיפור ילדות - עופרה בריל



צילום מויקופדיה תמונות




קרום בחלב – 2018 - עופרה בריל

אנחנו ארבעה ילדים בחדר , מכונסים תחת השמיכות העבות וגומרים את שנת הלילה עם קולה הצורמני של המטפלת שלנו – בוקר טוב ילדים.. בבקשה לקום . לצחצח שיניים ולהתלבש. עוד חצי שעה התעמלות בוקר. 
יהודית המטפלת עוברת בין ארבעת החדרים ומכל חדר אתה יכול לשמוע את אנחת האי רצון לקום, לצאת מהחום המפנק של השמיכה. 
המטפלת שלנו ממהרת , לוקחת פח וקנקן לחלב ודוהרת למטבח בית הילדים . 
אנחנו בינתיים מסודרים ומצוחצחים לקראת יום חדש. לכול אחד ואחת מאתנו יש תא המחולק לשניים – בצד אחד מסודרים בצורה ממושמעת בגדי השבת ובצד השני מפוזרים כיד כישרון הילד בפיזור או בסידור, בגדי העבודה . 
לארוחת הבוקר  מצטרף המורה שיקה , בשמונה בבוקר ארוחת בוקר. 

קבוצת אלומה עם ברכה לבנה


הכול מוכן על השולחן . קערת פלסטיק עם לחם , כמה עגבניות ומלפפונים , קערית עם גבינה לבנה , וצפיחית ריבה מתוקה לכול אחד מאתנו. 
- בתאבון! - נשמעת הקריאה היום יומית - תודה ! אנחנו עונים.
ארוחת הבוקר מאוד עניינית , השיחה בין הסועדים קולחת .זה מספר על מפגש שהיה לו מאמש עם חתול מיוחד וזה מספר על המלטה שראה ברפת . המטפלת לא יושבת לרגע, טורחת בין הילדים ושואלת כל אחד כמה פעמים , אם הוא רוצה תוספת . את ההפתעה היא שומרת לסוף הארוחה .
באותם ימים לא היו תוספי מזון , או ויטמינים שאפשר להוסיף למזון הרגיל ולתת לילדים שקצת יבריאו יותר. 
מפה לשם נאמר בחוג המטפלות שקרום של חלב זה מאוד בריא לילדים. המטפלת החרוצה שלנו ניגשה לסיר הגדול שממנו לוקחות המטפלות את החלב לבתי הילדים ואספה בכישרון רב את כול הקרום שהיה בסיר. 
ולאט לאט עברה בין כולנו ומזגה את החלב והוסיפה עם כפית את הקרום. 


יהודית קוצר (המטפלת שלנו ) עם ליבוש קוצר ( בעלה ) בשנות השישים (צילום מנחם וקסלר)


אני ראיתי את הקרום ומיד קיבלתי בחילה – איך שותים את הדבר הזה ?
- אף אחד לא קם עד שהוא גומר את כול החלב מהכוס שלו! – נשמעת ההוראה מיהודית.
כולם - כמעט כולם , עושים מאמץ וגומרים לשתות את החלב יחד עם הקרום. 
אני לא מסוגלת , יושבת בוהה בכוס החלב ומתפללת שיבוא איזה גמד ויעזור לי לשתות . 
נשארתי לבד בשולחן – ' את לא קמה עד שאת לא גומרת! '– אני שומעת את קולה של יהודית מעלי. 
מתחילות לי דמעות בעיניים. אני לא יכולה...לשתות את זה... 
מעבר לכתף אני רואה את גדעון חברי לכיתה קורץ לי בעיניו – כאילו אומר אני אעזור לך. גדעון ניגש לדלת ומכניס לחדר האוכל שלנו את ויקי כלבלבון מתוק שקיבלנו במתנה מאחד החברים בקיבוץ. יהודית לא רואה את הכלבון והוא מיד רץ מתחת לשולחן ומתחיל ללקק את הרצפה מכול השאריות של ארוחת הבוקר שנפלו למטה . 
אני בזריזות מוציאה בעזרת הכף את הקרום מהחלב וביד אחת מושיטה לויקי את היד עם הקרום. ויקי משתולל משמחה ומלקק לי את היד ומנסה למצוץ את האצבעות. אני מאושרת מחייכת אליו ומנקה את היד במכנסים. 
עכשיו זו כבר לא בעיה , בסתימת אף ולוקחים שלוק והחלב נגמר. תודה לויקי שעזר לי לגמור את הקרום שבחלב -  ואם תרצו הודאה מעומק הלב , גם היום אני לא יכולה להסתכל ולהריח קרומים בחלב. 

רינה ברקת עם ויקי 



אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה