יום ראשון, 28 ביוני 2015

סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם )



 פרק   6


מסמנים מקום לקיבוץ שיקום- עין השופט

חקלאות בג'וערה

בג'וערה החלו חיים חדשים להורים שלנו. הם עבדו בכל מיני עבודות :נטעו יערות בכל האזור,נטעו מטעים של  סוגי פירות שונים ,ניטע מטע של שזיפים,ניטעו כרמים של ענבים,תפוחי עץ ואפילו ניסו לגדל דובדבנים. 
העבירו מחדרה לג'וערה ברווזיה – אבל החברים טענו שהברווזים מאוד מפריעים להם לישון . 
הביאו עדר צאן מכפר יהושע. ניסו לגדל ארנבים ,והחלו לחרוש את השדות כדי לזרוע בהם כל מיני גידולים:חיטה שעורה ועוד..
באותם שנים עוד לא היה טרקטור המושך אחריו מחרשה , כדי לחרוש הביאו שתי פרדות רתמו אותן למחרשה מעץ וברזל ובעזרת הפרידות הצליחו לחרוש את הקרקע.

החברים חשבו להקים בג'וערה  קיבוץ ,הגיע אדריכל שלמד לתכנן ישובים- האדריכל הסתובב בגבעת ג'וערה מדד לאורך ולרוחב והחליט לשרטט שרטוטים והחליט יחד עם עוד חברים שהמקום לא מתאים לקיבוץ,הגבעה קטנה מדי,  כמה חברים עמדו על גבעה ג'וערה , השקיפו למרחוק וחיפשו מקום מתאים להקים בו קיבוץ.
נמצא מקום כמה מאות מטרים ,כך סוכם שהקיבוץ יוקם על אדמת עין השופט כיום. כאשר הוחלט איפה יהיה הקיבוץ,  נשלחה פלוגה קטנה של בנאים שהחלו לבנות את מגדל המים.

באותן שנים , חשוב היה בכל נקודת ישוב שהוקמה , להקים בהתחלה את המגדל כי בזכות המגדל אפשר להשקיף למרחוק ולראות את האויבים הבאים לתקוף.

יום אחד הערבים החליטו לתקוף את גבעת ג'וערה. החברים היו מוכנים ולעזרתם גם בא הסבא רבה של מאי רזניק - שמשון רזניק , שהיה מפקד של כל הנוטרים שבאו לעזרת החברים שבג'וערה.

נוטרים קראו לשוטרים יהודים שהתגייסו לצבא הבריטי ועזרו ליהודים לשמור על הישובים שהקימו.
ההתקפה של הערבים נהדפה , וכולם שמחו שלא קרה כלום לאף אחד מהקיבוץ.

הגיע היום שהחברים עזבו את גבעת ג'וערה ועברו  למקום ההתיישבות החדש שלהם על אדמת עין השופט.

חורש ונוטר - צילום של זולטן קלוגר שהיה צלם  שתיעד את החלוצים

אוספים את החיטה בגורן בג'וערה 1938

שמשון רזניק מפקד מחלקת הנוטרים בג'וערה

ראשית בניית מגדל המים בעין השופט 1938


אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה