
הצילומים -של גן ילדים אנטרופסופי וזורם בגרמניה - צילם אבידן איילשטיין
לעבוד עם ילדים זה בדרך כלל לא קל בלשון המעטה..מעטים הגברים שמוכנים לקחת על עצמם את מקצוע החינוך כיעד לקרירה.כאשר מוצאים כאלה יש להאיר עליהם באור נגוהות , כי הם עושים עבודה בלתי רגילה בעיצוב חייהם של הילדים הפעוטים.אבידן שלנו הוא גנן שהשתתף במשלחת של חלופי גננות עם גננות מגרמניה על רשמיו הוא מספר לי:
גנן גדול גדל בגן..
כבר מספר שנים מוביל אבידן ילדים רכים במדרכות הקיבוץ, עוצר ליד הפרחים והעצים ומספר להם, מפגיש את הילדים עם סבים ואנשים שחיים בקהילה ומחבר בינם לבין הקהילה הקיבוצית. אבידן הוא גנן העושה את עבודתו עם כל הנשמה. הצילומים -של גן ילדים אנטרופסופי וזורם בגרמניה - צילם אבידן איילשטיין
לא פלא שהכרה זו ביכולותיו הביאה לבחירתו כשותף בקבוצה קטנה של גננות מהאזור, שאירחו גננות מגרמניה בחילופי ידע והתרשמות וביקרו שם.
פגשתי באבידן כדי לשמוע על עבודתו עם הגיל הרך ועל התרשמותו מהגן בגרמניה.
אבידן נולד בצרפת, בעיר שטראסבורג, למשפחה דתית. כאשר היה בן חודשיים עלתה המשפחה לארץ וגרה ברמת גן. לאחר מכן עברה המשפחה לכוכב יאיר - שם היא מתגוררת עד היום.
אבידן התחנך כבן למשפחה דתית אדוקה: קבלת שבת, בית כנסת, שמירה על כשרות, תפילות ולמידה בישיבה.
לצבא הוא מתגייס לשרות מלא. במכינה לצבא הוא נמצא בגוש קטיף.
אבידן:
"מי שאומר לך שהוא ראה את חוף הים היפה בארץ, סימן שהוא לא היה בחוף של גוש קטיף. חוויתי את המקום במלוא העוצמות שלו, מדהים, הדיונות של החול שיורדות למים... כתלמידי מכינה דתית, במקום ללכת לטבול במקווה - היינו הולכים לטבול בים. הסתובבנו באזור בלי פחד.
סדר היום בישיבה היה אינטנסיבי מאוד. קמים בבוקר לתפילת שחרית -ומסיימים את היום לקראת חצות. חלק גדול מהלימודים היה מוקדש לשילוב עם הצבא. איך, כנער דתי, אתה מתגייס לצבא ושומר על אורח חיים דתי המייצג את החברה הדתית. מאוד נהניתי מתקופת הלימודים במכינה".
אבידן מתגייס ליחידה קרבית דוכיפת, הולך לקורס קצינים ושם מוריד את הכיפה והופך חוזר בשאלה.
"אורח החיים הדתי כבר לא מתאים לי, חוץ מלחלל שבת כבר לא הקפדתי על כלום. התהליך לא היה מהיום למחר,
אלא תהליך ממושך של שאלות, תהיות והתלבטויות. המשפחה קיבלה את ההחלטה בצורה מאוד קשה. אימא, שהיא אידישע מאמא, קיבלה את ההחלטה שלי בלי בעיות, אבל אבא עבר משבר רציני.
אבא הוא אדם מאוד מאמין, מקפיד בכול הלכות התורה, מתפלל שלוש פעמים ביום וכן הלאה... אבל היום - כול זה כבר מאחורינו.
אנחנו ביחסים טובים, אני נוסע אליהם בשבתות.
בביתי הפרטי אני שומר על כשרות ועושה קידוש בשבת. אצל ההורים אני שומר שבת - קלה כחמורה. הגענו להבנה, אני עם ההורים ואני עם אלוהים... הוא לא מציק לי יותר מדי ואני משתדל לכבד אותו כמה שאני יכול".
האהבה לילדים החלה אצל אבידן כבר מגיל צעיר. הוא זוכר את עצמו עושה בייבי-סיטר ושרות כאופר כבר מגיל חמש עשרה. ההורים טסים לחו"ל ואבידן, כנער, מכין לחמישה ילדים ארוחות ולוקח אותם לבית הספר. בסיום הצבא הוא עושה תואר ראשון בחינוך מיוחד לגיל הרך באורנים.
למה דווקא חינוך מיוחד?
"כי אני עצמי ילד של החינוך המיוחד והיה לי ברור שאם ללמוד חינוך - אז אני מכוון לחינוך המיוחד".
אחרי הלימודים טס אבידן לארצות הברית - ללמוד רכיבה טיפולית. בחזרה לארץ אבידן משלב עבודה כגנן בגן ילדים במושב שרונה ואחר הצהרים עובד עם ילדים ברכיבה טיפולית.