ניבים היוצאים מהכלים

ניבים יוצאים מהכלים

מוזיאון הארץ בתל-אביב, משתלב בשנת הלשון העברית
עופרה בריל, "חותם", 19.7.1990        

תודה לנועה קריב לביא על ההדפסה

על מה בדיוק מברך מי שמברך על המוגמר, ומה בעצם יצאו לו לזה שיצאו לו מוניטין? באגף "אדם ועמלו" שבמוזיאון הארץ בתל-אביב, מתקיימת בימים אלה תערוכה מיוחדת במינה, לכבוד שנת הלשון העברית – "ניבים היוצאים מהכלים". תערוכה שהפכה ללהיט.
על התהוות התערוכה מספרת חגית שורק, אחת משני אוצרי התערוכה (השני הוא איתן איילון):
"במשך השנים התאסף במחסן שלנו אוסף של כ-500 פריטים, כלים עתיקים וכלים מהמאות האחרונות, שהפסיקו לשמש את האדם. כשהוכרז על שנת הלשון העברית, חשבנו איך להשתלב בנושא ולשלב גם את המוצגים הרבים הנמצאים ברשותנו. במהלך החיפושים מצאנו, שביטויים רבים המשמשים אותנו עד היום, מקורם בכלים הרבים הנמצאים באוסף, כמו למשל: 'עול על צווארו' (העול הוא מוט כבוד המונח על צוואר הבהמה), או 'הגדיש את הסאה' (סאה היא מידת נפח שבה מדדו גם את גרגרי הדגן). 'תהה על קנקנו' (בדק את טיבו של היין שבקנקן).


בתחילת העבודה על התערוכה חיפשנו במילונים המרכזים ניבים. בניפוי הראשוני הוצאנו כ-200 ניבים הקשורים לעת העתיקה (משנה, מקרא, תלמוד), מתוכם בחרנו בניבים שהמקור שלהם הוא כלי או חפץ. 
המיון הסופי לתצוגה היה בחירה בניבים קדומים, כשהמקור לביטוי הוא כלי עתיק ומעניין לתצוגה.

כך נבחרו 32 מוצגים, חפצים וכלים. אני מדגישה את עניין החפצים, כי המושג 'רודף בצע' מקורו – בבצעי כסף, או הביטוי 'רכש לו מוניטין' – מקורו במטבע.

היו לנו הרבה הפתעות במהלך הכנת התערוכה. כאשר חשבנו על הביטוי 'בירך את המוגמר', היינו בטוחים שיש כאן ברכה על דבר מה שנגמר והתברר לנו שמוגמר זו למעשה קטורת שהיו מברכים עליה לאחר הארוחה.
כך התגלגלה לשפה העברית המילה גמר-גומר. נוסף לתצוגה, מוצגים כ-25 שקפים ובהם ביטויים נוספים וכן חוברת המרכזת בתוכה כתשעים ניבים (המהדורה הראשונה נחטפה...)"

קופת שרצים

"...אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו: חזור לאחוריך" (בבלי יומא כ"ב, ע"ב).
קופה היא סל רך וגמיש שנקלע מעלעלי תמר, גבעולי סמר וכד', ושימש לנשיאה ולאחסון של כלים ומזון.
 הביטוי התלמודי קופה של שרצים מתייחס לסל ובו נחשים – אבזר ידוע בפולחן המסתורין האלילי של השאול (ביוונית "קיסטה מיסטיקה"), שרווח גם בערים נכריות בארץ-ישראל. בעיני חז"ל סימלה קופת השרצים חטאים ואורח-חיים בלתי ראוי.
קופה – סל גמיש קלוע מעלעלים ומסיבים של תמר.

הטביע את חותמו

"...הקבה"ה טבע כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו" (משנה סנהדרין ד', ה').
טביעת חותם על חפץ או כלי העידה על התכולה, הבעלים, הייעוד וכדומה. לעיתים הוטבע חותם על כלי חרס, בהיותו עדיין רך בבית היוצר, או על גוש קטן של חומר, אשר הוצמד לקשר החוט שנכרך סביב מגילה או מכתב.
כשנצרף כלי החרס או יבש גוש הטין, הותירה בו טביעת החותם את סימנה. אדם או אירוע המשפיע ומותיר את רישומו נמשל למטביע חותם.
ניב דומה:

"ניתנה לדבר גושפנקא (ארמית: חותם) – ניתן לו אישור רשמי.
"ולחתימה בגושפנקא דפרזלא..." – ארמית: "ולחתום אותו בחותם של ברזל" (בבלי ברכות ו', ע"א).

ניער חוצנו

"גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלוהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה..." (נחמיה ה',13).
חוצן הוא, כנראה, כנף הבגד וכן חיק (תהילים קכ"ט, 7); אדם המנער את בגדו או את חיקו, כזורע המפזר את שארית גרגרי הדגן שהוא נושא, נדמה כרוצה להיפטר מדבר מה בלתי כשר ולהישאר נקי מקרבה ואחריות כלפיו.

יצאו לו מוניטין

ארבעה הם שיצא להם מוניטין (מוניטין) בעולם: אברהם...יהושע...דוד...מרדכי..." (בראשית רבה ל"ט).
מוניטה בלטינית- מטבע (וברבים – מוניטין), בעקבות שמה של האלה הרומית מוניטה, אשר במקדשה הוטבעו מטבעות העיר רומא.
על המטבעות התנוססו דיוקן הקיסר ותאריו, ותפוצת המטבע סייעה להפיץ את שמעו ברחבי העולם: "המלך מוניטה שלו הולכת בכל הארץמה כך מרדכי... ומה מוניטה", כיום – יש לביטוי משמעות כללית של התפרסם, נודע ברבים.
מטבע ברונזה של הקיסר יוליאנוס "הופר" (361-363 לספירה), שיצאו לו מוניטין עקב נטישתו את הנצרות וחזרתו לאמונה באלי רומא (אוסף ביתן קדמן למטבעות, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב).