יום שלישי, 7 באפריל 2015

בצוו פיוס - על קרב ניצנים והדף הקרבי של אבא קובנר





בצוו פיוס

מוקדש באהבה לאלי בן גל ז"ל

סיפור נפילת קיבוץ ניצנים במלחמת השחרור ידוע לרבים, מה שפחות ידוע הם המאמצים הרבים שהשקיע אלי בן גל (קיבוץ ברעם) בפיוס בין חברי ניצנים למשפחתו של אבא קובנר בעקבות פרסום הדף הקרבי , למען ההיסטוריה נחזור לשחזור הקרב על ניצנים.
סיפורה של ניצנים קשור לחטיבת גבעתי שהיתה אחראית על האזור.הצבא המצרי פלש מכיוון דרום והחל "לחתוך" לכיוון מזרח וצפון.
-הנגב נותק מליבה של המדינה.
מול צבא הפלישה עמדה חטיבת גבעתי.יצחק פונדק המג"ד הכיר יפה את השטח כאשר נמסר לו הפיקוד על הגזרה.לאחר הפגזה והפצצה לא ממושכת של המצרים, חדרו למשק ניצנים שנים- שלושה משוריינים ובזה הוכרעה המערכה . על פי עדות של יצחק פונדק "הארטילריה " של חטיבת גבעתי לא הוצבה במקום הנכון, כדי שאפשר יהיה להגן על ניצנים.
על קרב ניצנים היו גרסאות שונות .אותה תמונת קרב מעורפלת , הייתה נחלת מפקדת חטיבת גבעתי, על אודות מה שהתרחש בניצנים , היא גם שעמדה ברקע פרסום  "הדף הקרבי" מ- 9.6.1948 שפרסם אבא קובנר.


הדף הקרבי של אבא קובנר 
כישלון
חזית הדרום ,חטיבת גבעתי, מטה קרבי- ניצנים נפלה..לא האשמה אנו באים להעלות אלא אמירת דבר שהשעה מחייבת , מול אסונות העלולים להתרגש עלינו בימים הבאים.
בשעה הקרובה..נפילת  ניצנים – כישלון הוא. כישלון חמור והכישלון לא בנפילת הנקודה.
..אל חומת רוחו הבלתי נכנעת של איש המגן העברי נופצו עד עתה כל מזימותיו של האויב..
ואם יש והאויב בנחשוליו גבר לזמן מה על ישוב קטן ונצור- הוא שילם במאות רבות של חללים..בניצנים עלול היה האויב , לראשונה, ללמוד דבר חמור ומפתיע, אפשר לו לשבור את חומת ההגנה של ישוב עברי תוך שעות ספורות, להכניעו ולשבות את לוחמיו.
.. וחשבון נפש מלא אומר : בית- אין מגינים על תנאי..טוב ליפול בחפירת הבית מלהיכנע לפולש 
רצחני..להיכנע- כל עוד חי הגוף והכדור האחרון נושם במחסנית- חרפה היא! לצאת לשבי הפולש- חרפה ועיוות! "


בספר חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי – כותב ההיסטוריון החטיבתי בדו"ח מהשבעה בחודש (הוא יום הקרב האחרון). המתייחס מטבע הדברים ליום שקדם לו, נאמר בסעיף "ניצנים":

התנועה הגדולה בכביש ממשיכה. בסביבות הגן (גן הירק) של ניצנים וגבעה 69 תופסים המצרים יום יום עמדות.כנראה להבטחת התנועה .
היום בשעה 16.00 מוסרים לנו שמתקיפים את ניצנים, ושהמצרים יושבים על גבעה 69.מניחים, שכוחות האויב יורדים הלילה מהגבעה.היום משעה 10.00-9.00 הרעישו את ניצנים מן האוויר ועל ידי תותחים.
מסתבר כי דו"חות אלה לא הדליקו נורות אדומות במפקדת החטיבה לגבי הצפוי לניצנים.
על אשר התרחש במטה החטיבה לגבי הצפוי לניצנים.על אשר התרחש במטה החטיבה ביום- הקרב מסופר בספר הרשמי של החטיבה.

ניצנים הישנה


" אי קבלת ידיעות בחטיבה (היינו , במפקדת חטיבת גבעתי) על מהלך הקרב ומהירות נפילתה  של הנקודה גרמו לכך שהחטיבה לא התערבה כלל בקרב.גם מצבה הטקטי המיוחד של הנקודה ושליטתו של האויב על גבעה 69 מנעו יציאתה של תגבורת מיידית לעזרת הנקודה או להנחתת מכה באגף האויב." הספר מציין , כי הצפייה במפקדת החטיבה הייתה ש"ניצנים תחזיק מעמד " עד לאחר שהחטיבה תפעיל כמתוכנן את כוחותיה כנגד מטרות שנראו לה כחיוניות מזווית הראייה והשיקולים, ברמת הפיקוד  האחראי .אפשר לציין שאנשי ניצנים כלל לא ידעו  (וגם לא יכלו לדעת בנסיבות ההן) על הנעשה במטה גדוד 53- שתחת פיקודו פעלו.
עוד כותב ההיסטוריון החטיבתי : " רבה הייתה תדהמתה (של מפקדת החטיבה) כאשר לאחר קריאת ה s.o.s  הבודדת  של המשק, קלטה בשעה 12.00 את הודעת המצרים על ניצחון ".


אבא קובנר התגייס לחטיבת גבעתי מקיבוצו עין החורש.את מח"ט גבעתי שמעון אבידן (קוך) איש עין -השופט, וסגנו מאירקה דוידזון איש קיבוץ אילון, הכיר עוד מפגישות שהיו להם בבסיס הבריגאדה באירופה, עת פעלו במסגרת "הבריחה" עם תום מלחמת העולם השנייה.
קובנר היה אדם בעל סגנון מיוחד במינו .בהצטרפו למטה החטיבה כ- "פוליטרוק" צורף אליה כמי שיגרום בצורה משמעותית בדבריו ובכתיבתו לגיבושה של החטיבה . בגין תרומתו הפכה גבעתי למה שנהייתה.חייליה יצאו לקרב מעודדים מהדברים שפרסם המאופיינים בתמציתיות, פאתוס, ריסוק שורות, כמו היו דברים הנאמרים בעל פה.

שמעון אבידן



ונחזור לקרב ניצנים. הידיעה על נפילת ניצנים נתקבלה במפקדת גבעתי שבמשטרת קטרה בתדהמה גם בשל האכזבה מציפיות שמקורן אינו מידיעת הנעשה בשטח, אלא בהגיגי לב של מפקדים.

בתוך הזעזוע החליפו ביניהם המפקדים רעיונות כיצד לנהוג . אין ראיות לכך, כי עניין כתיבת הכרוז ופרסומו הוכרע בישיבת מטה מסודרת . יש מי שזוכר כי אבא קובנר הכין טיוטה וחזר עמה אל החברים- התייעץ, תיקן מה שתיקן ושלח את החומר להדפסה בבית דפוס בנס- ציונה, שם הדפיסוהו בו בלילה.
שמעון אבידן , בשיחה עם חברי ניצנים, לקח נעל עצמו את האחריות לכתיבת הכרוז: "החטיבה, לפי יוזמתי, הוציאה 'דף קרבי' אנחנו נתנו את הכותרת: "נפילת ניצנים- כישלון".

טל חומסקי ערכה ריאיון עם אבא קובנר במסגרת עבודת גמר ב-1983.
-מתי שמעת לראשונה על נפילת ניצנים?
- שני חברי ניצנים וחייל שהיו בעמדה קיצונית, הגיעו למטה החטיבה בלילה.לפי דו"ח שלהם התקבל הרושם, שלא היה קרב קשה.
- היכן היית בעת ההתקפה האחרונה על ניצנים?
אני הייתי במטה החטיבה.
- מה הייתה הסיבה לפרסום ה 'הדף הקרבי' למחרת הקרב?
- שני חברים שהגיעו למטה, פשוט לא ידעו בדיוק שבאזורים אחרים של המשק התנהל קרב קשה מאוד. הם היו המומים, כשהגיעו למטה ומדבריהם ניתן היה להבין שניצנים נפלה ללא מאבק.
באותו נזמן הייתה סכנה איומה שהמוראל יישבר בחזית, בגלל נפילת ניצנים והיינו מוכרחים לפעול מיד לעידוד שאר הלוחמים, שלא יתקבל הרושם שנקודה יכולה להיכנע ללא לוחמה עקשנית ביותר.
זו הייתה טעות טרגית לחשוב ולפעול כך למחרת הקרב, את הסיבה הייתה שהוטעינו, על ידי שרידי הלוחמים שלא ידעו בדיוק על מהלך הקרב ונפילת הנקודה.
- כיצד ניסו אנשי החטיבה לכפר על המשגה והעוול שנעשה לאנשי ניצנים?
-רק לאחר שובם של אנשי ניצנים והחיילים השבויים ממצרים, נודעה לנו האמת אודות מהערכה של ניצנים והטעות שנעשתה על ידינו, אודות הקרב האחרון בניצנים.מפקד החטיבה הסביר בכנס חטיבתי את מה שקרה בניצנים ובזאת ניסה לכפר על הטעות שנעשתה.
- האם לדעתך היה  מניע פוליטי לפרסום השלילי של הקרב?
- זו שטות  גדולה, במה שהעניין נוגע לחטיבה, אך הפוליטיקאים והעיתונאים השמיצו והפריזו כל אחד לפי מניעיו.זה שהחטיבה לא נתנה לניצנים נשק, נאמר על ידי הפוליטיקאים ולא על ידי אנשי החטיבה.

הוצאת הדף הקרבי לא הייתה פעילות פוליטית, היא נועדה לזעזע את הישובים ואת לוחמי החטיבה.
טראומת הקרב האחרון של ניצנים העיקה ועדין מעיקה על מחברי הקיבוץ.

אחרי הקרב