מערות המסתור בימי בר כוכבא

הקולמבריום בתל גודד המשולב במערכות המסתור של בר- כוכבא - צילום מהויקופדיה

המקלטים של בר-כוכבא

שורה של מערכות- מסתור שנחפרו בשפלת יהודה בימי בר- כוכבא מעידה, שהמרד תוכנן וחושב על ידי הנהגה אחידה, שניווטה את הישוב היהודי כולו לפעולה מבצעית ממושכת מבלי שהרומאים יידעו על ההכנות.

עופרה בריל פורסם ב"חותם" מוסף על המשמר

ארץ-ישראל, פנים רבות לה: ארץ שמעל וארץ שמתחת. את זו שמעל כולנו מכירים, נוסעים לאורכה ולרוחבה, מעיפים מבט מבעד לזגוגית חלון, או עומסים ציוד על שכם ויוצאים לטיול רגלי.
אבל את זו שמתחת, יודעים אך מתי-מעט, ואלה נפעמים מתגליתם, אינם מעוניינים כל-כך להזעיק את הרבים, פן יזיקו.

באחד מימי העיון העוסקים ב"מקורות ישראל" הנערכים בסמינר "אורנים", סיפרו שניים מקיבוץ יגור – יגאל ו-יובל, על מערכות מסתור תת-קרקעיות שנתגלו בשפלת יהודה, מערכות מתקופת מרד בר-כוכבא.
סיפורם היה כה מדהים בעוצמתו, עד כי הנושא לא הרפה ממני. וכך, ביום חורפי, כשהגשם התחשר מעל ראשינו ואיים לרדת בכל רגע, יצאתי לחוות את חווית ארץ-ישראל שמתחת לפני הקרקע עם יגאל טפר.
בדרך אספנו את עופרה, מקיבוץ נען.
עופרה היא מורה במקצועה, ותחביבה – ידיעת הארץ. היא עושה נפלאות בקיבוצה בכל הקשור בהדרכת טיולים והחדרת אהבת הארץ.
היא, יחד עם יגאל וחברים נוספים, הנמצאים במילואים בחוליית הסקר העוסקת בחקר מערכות המסתור. בהגיענו לאתר, מראה לנו יגאל את החורבה המרמזת, אולי, על מצודה גדולה.
אנו נכנסים בפתח מערה, שעין לא אמונה לא תראה כל צורך לחדור לתוכה ולחפש.
אנו יורדים לבור פעמון, אשר שימש בעבר הרחוק כבור מים. מבור הפעמון, מראה לנו יגאל את המחילות שנחצבו בסלע הרך. עופרה, פנס בידה, מושכת אותי לזחול אחריה לתוך אחת המחילות.
היא מזדחלת בקלות, כנחש, אני משנסת מותניים וגפיים במאמץ עילאי.

הזחילה מביאה אותנו לחדרון קטן שאפשר לעמוד בו רק בשפיפה.
כאן מאירה עופרה על אבן המתגוללת בצד. "את רואה!" היא מצביעה על האבן, "עם האבן הזו הם היו חוסמים את פתחי המחילות".
אנחנו יוצאים מהמחילה כמו חולדות מלוכלכות עד קצות האוזניים.
את האבק הצלחתי לנער, אבל מחוויית הביקור במערכת המסתור קשה להתנער. בסקירה על התופעה, מימדיה ואופן גילויה נעזרתי במאמר שכתב יגאל טפר בעיתון במדור "דרך ארץ" ש"במחנה".


בראשית הדברים, יש לציין את העוסקים במלאכה. משנת 1979 החלו לעסוק בצורה שיטתית בבדיקת מערכות המסתור בשפלת יהודה יגאל טפר, יובל שחר ואורי לוין מקיבוץ יגור, עופרה וידן מנען ואריה עמית מרמת השרון.
חברים נוספים מקיבוץ יגור ומבית-גוברין עוזרים מדי-פעם בעבודה השוטפת. לאחרונה, שובצה חוליה זו כחוליית סקר מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי והאגף לעתיקות מממן חלק מפעילותה.

ומה במקורות

"...הם (היהודים) תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו חורים אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שייקלטו בהם אוויר ואור..."

כך כותב נזיר ביזנטי המצטט את דיו-קסיוס, ההיסטוריון הרומי. דיווחו של דיו-קסיוס על מלחמת היהודים ברומאים מקוטע, ונצפה רק מן הצד הרומאי, כזר הצופה בנוכרים: "...רק מתי מעט מהם (היהודים) ניצלו, חמישים ממצודותיהם העיקריות ותשע מאות ושמונים וחמישה מכפריהם החשובים ביותר נחרבו. חמש מאות ושמונים אלף איש נהרגו בהתקפות ובקרבות, ואילו את מספר המתים מרעב, ממגיפה ומאש – לא ניתן לברר..."

מעדות זו משתמע רמז שהיהודים התכוננו בהסתר לקראת מרד בר-כוכבא.
הצטיידו בנשק רומאי וחפרו לעצמם מסתורים תת-קרקעיים ששימשו הן להגנה והן דרך לתקוף את הרומאים בהפתעה. שנים רבות היה המחקר שהתחקה אחר מורדי בר-כוכבא סתום.
ממצאי מערות מדבר-יהודה רמזו על הסתתרות אזרחים במערות. רק בשנים האחרונות החל להתגלות המימד המקשר את עדותו של דיו-קסיוס לסיבת הצלחת המורדים: מערכות המסתור מימי מרד בר-כוכבא.

איך עלו על זה

תופעת מערכות המסתור נתגלתה במהלך חפירות מבצר ההרודיון שניהל הארכיאולוג אהוד נצר.
הורדוס הקים את ההרודיון כמבצר לצרכי בטחונו ובטחון בני ביתו. באגרות בר-כוכבא שנמצאו במערות מדבר-יהודה נאמר במפורש, כי מבצר הרודיון שימש מפקדתו של בר-כוכבא בתקופה הראשונה של המרד, עת תכננו היהודים בארץ ממשל משלהם.
בתוך ההר נתגלו מחילות וחדרים תת-קרקעיים. משהוברר כי המחילות הללו משבשות את מערכות המים, מנצלות את צינורות הזרימה במעבר למחילות, ומבטלות בכך את שימושן כמתקני מים, נקבע, כי הן שייכות לתקופת מרד בר-כוכבא. לא הרחק מההרודיון, בוואדי ערובה, סמוך לגוש-עציון, נתגלתה מערכת תת-קרקעית נוספת, וגם בה חללי חדרים ומחילות.
מערכת זו נחפרה על ידי הארכיאולוג יורם צפריר, וגם הוא קבע, כי זמנה ושימושה קשורים למרד בר-כוכבא. 
ב-1977, איתר הארכיאולוג דוד אלון כמה מערכות תת-קרקעיות בשפלת יהודה, מדרום לנחל אדורם, וגם בהן נמצאו מחילות וחדרים ושברי כלי-חרס המתאימים לזמנו של מרד בר-כוכבא.

מערת הפעמון בבית גוברין

מפי תושבי האזור המקומיים נודע, כי הוציאו במשך שנים רבות ממערכות תת-קרקעיות אלו מטבעות וכלי-חרס ומכרום בשוק העתיקות שבירושלים המזרחית.
המטבעות זוהו, והוברר שהן מתקופת המרד.
מאז נסקרו עשרות רבות של חורבות קדומות בדרום שפלת יהודה, במרכזה ובצפונה, ונתגלו עשרות מערוכת מסתור. ממצאים אלה רומזים לאפשרות שעדותו של דיו-קסיוס אכן יסודה בממשות: היהודים אכן הכינו את המרד מראש ופיתחו את שיטת מערכות המסתור כשיטת לחימה והתגוננות.
דיו-קסיוס מציג את השיטה היהודית כאילו מקורה ב"פחדנותם" של היהודים, שלא העזו להתייצב בגלוי נגד הרומאים. אולם, למעשה, מערכות המסתור מעידות שהן פרי תכנון מדויק מראש, וכי תפקידן העיקרי היה לפתח שיטה צבאית שתמנע את יתרונם הגדול של הרומאים בשטח פתוח.
לאור הגילויים האלה, אפשר להסיק שמרד היהודים לא היה פתאומי ובלתי מחושב, וכי תוכנן ואורגן בידי הנהגה אחידה, שניווטה את הישוב היהודי כולו לפעולה מבצעית ממושכת, מבלי שהרומאים ידעו כלל על ההכנות האלה.

מה זה בעצם...

נמצאו סוגי מערכות שונים. בכל סוג וסוג הותאמו צורת המערכת וארגונה הפנימי לכוונות, לצרכים ולנתונים המקומיים.

מערכות מחילה: נמצאו ישובים שבהם התקינו לוחמי בר-כוכבא מערכת סבוכה של מחילות, היוצאות ובאות דרך החללים התת- קרקעיים, שהיו מצויים עוד לפני כן באותו ישוב. מערות פעמון, מערות מים, מערות בתי-בד, מערות קבורה, מתקני קולומבריום. כך נוצרה מערכת תת-קרקעית סבוכה ומפותלת, ולה כניסות ויציאות רבות, מוסתרות במערות קיימות.

מערכות ציבוריות: אלה הן בדרך כלל המערכות הגדולות ביותר. לעיתים יש בהן אולמות להתכנסות ציבור בהסתר, לעיתים אך שימשו כמפקדות.

מערכות משפחתיות: רובן קטנות וצורתן, בדרך כלל, כמחילה המשתפלת מרצפת מבנה מגורים עליון ולאורכה שניים-שלושה חדרים. נראה כי אלה מערכות שהותקנו כמסתור לתושבי יחידת המגורים שמעל למחילה.

מערכות אפסנאות: אלה הותקנו בדרך-כלל להסתרת ושמירת צידה, לשם אספקה, חומרי לחימה, מים, מזון וכו', כל הדרוש לציבור לקיום ממושך מתחת לפני הקרקע ולזמן ארוך. 

לכל מערכות המסתור יש סימני היכר אחדים: המחילות הותקנו בצורה שתקשה את התנועה בתוכן ותיצור מקומות נוחים להגנתן, הן מפותלות ויש בהן תפניות חדות לימין ולשמאל וכן שינויי מפלס תכופים, בגבהים שונים. המחילות צרות ונמוכות, עד כי אין לנוע בתוכן אלא בשפיפה. הותקנו בהן מעברים צרים, ובהם סידורים לנעילתם בדלתות אבן. רוב הפתחים מוסווים ברצפותיהם של מבני מגורים ובתוך מערות ששימשו בתורת קולומבריום או בתי בד. חדרי המערכות קטני מידות ותקרותיהם נמוכות.
נראה כי מתקני המערכות לא עשו בחדריהן אלא את הדרוש ביותר לקיום בתוכן. 

חתך אופיני למערות המסתור

אחת הבעיות הקשות ביותר היא כמובן בעיית האיוורור. לפי עדותו של דיו-קסיוס, היו בוני מערכות המסתור מודעים לבעיה זו, ודאגו שבמערכות יימצאו לפחות שני פתחים, לכניסת אוויר וליציאתו.
המערכות הוארו בנרות במשך רוב שעות היממה, אלה היו מנורות שמן קטנות, אך גם מנורת שמן כזו צורכת כליטר שמן ביום, ולכן הייתה גם בעיה של אספקת שמן.
כדי לחסוך בשמן, הותקנו גומחות להנחת מנורות במקומות שבהם תהיה תאורתן היעילה ביותר.

כאשר ציבור גדול שרוי בתנאי צפיפות מתחת לפני הקרקע, בעיית הסניטציה נעשית חמורה. יש סימנים המעידים שחופרי המערכות נתנו את דעתם גם על כך, וקבעו מקומות מיוחדים כבתי-שימוש, לרוב מערות מרוחקות ונטושות, שאליהן הגיעה המחילה.

תעלומה?

אחת השאלות המטרידות את חוקרי מערכות המסתור היא – איך וכיצד נכבשו, והאם נכבשו בכלל.
סימנים לכך שמערכות המסתור לא נפרצו על-ידי הרומאים: רוב פתחי המערכות נמצאו חתומים, כאשר אמצעי החסימה במקומם והכניסות לתוכן היום הן דרך פתחים שנפרצו בזמן מאוחר בקירותיהן, או דרך מחילות האוורור.
יתכן שהיהודים נכנעו לרומאים ונטשו את המערכות.
אולם נגד סברה זו, עומדת עדותו של דיו-קסיוס, האומר כי היהודים מצאו בהן את מותם ב"רעב ובאש".

בנקודה זו העלו החוקרים סברה, שהרומאים החניקו את יושביהן באש וברעב.
אחת הבעיות באימות סברה זו היה שלא נמצאו שלדי אדם באף אחת ממערכות המסתור שנחקרו. קיימת סברה, שאחרי דיכוי המרד נעשתה פעולת שתדלנות יהודית אצל השלטון הרומי, כדי שירשה לקבור את החללים שניטשו במותם. במקורותינו נאמר:
"...בט"ו באב ניתנו הרוגי ביתר לקבורה".

במקור זה נשמר אולי ההד לפעולת היהודים שנותרו בארץ לקיום מצוות קבורת המת בהרוגי המרד.
כך או כך, גילוי תופעת מערכות המסתור זורה אור חדש ומוסיף גוון רב עוצמה לחקר תולדות העם היהודי, ומגלה לנו טפח מארץ-ישראל, זו שמתחת לפני הקרקע.

מטבע מתקופת מרד בר כוכבא