מסעות יהודה המכבי

יהודה המכבי  מעודד את עמו-  צייר- גוסטב דורה

מסעות יהודה המכבי

סיפור כמה מקרבות המכבים, כפי שהוא נראה מסיור בשטח עם איש גוש עציון

עופרה בריל, "חותם"- יוני 1981

חנוכה הוא חג הניסים והגבורות על פי מסורת ישראל. שמונה ימים מדליקים יהודים בכל רחבי העולם את נרות חנוכה, ומספרים על גבורת המכבים.
קרבות המכבים התרחשו באזור גוש-עציון. אנשים היו מוכנים להקריב את חייהם כדי למנוע מהאויב להגיע לירושלים – שהיא לב ליבו של העם. 
כך קרה גם במלחמת השחרור באזור גוש-עציון.

יצאנו בעקבות לוחמי המכבים, רצינו לנסות ולשחזר קרבות, אירועים, ערים מבוצרות, כישלונות וניצחונות. 

לעזרתנו בא דוד עמית – מדריך בבית-ספר שדה כפר-עציון, שהביא אותנו למקומות והדריך אותנו במקורות.

בעיירה חלחול עצרנו ליד מעיין דירווה, הוא "מעיין הפסגה" (בגלל מיקומו הגבוה, כ-950 מ' מעל פני הים, מן הגבוהים בארץ). מעיין דירווה היה, ככל הנראה, מקור מים ראשי לעיר הקדומה בית-צור, ששכנה בסמוך. 
ממזרח למעיין נראו בעבר שרידי כנסיה ביזנטית גדולת ממדים, אך אלה כוסו בבנייה ערבית בת-ימינו.

בין בתי המגורים של הכפר חלחול אנו משקיפים על שרדי של מצודה קדומה, הנקראת בערבית "בורג' א-צור" (מצודת צור), על שם העיר הקדומה ששכנה בסמוך, בית-צור.
בית-צור זוהתה בוודאות עם חירבת א-טביקה, תל הנמצא בפאתו הצפון-מערבי של הכפר חלחול.
בכביש המסתעף מהכביש הראשי, בדיוק מול הכניסה לרחוב הראשי של חלחול, אנו נוסעים בכיוון תל בית-צור. הדרך, העוברת בין כרמי גפנים רבים, מהווה דרך חתחתים לגלגלי המכונית.
מוטב להפעיל את הרגליים. מהתל נשקף סביב נוף מרהיב עין.

יהודה המכבי עומד לפני צבא ניקנור

בית-צור בירת המלך

בכל תקופת המלוכה בארץ (במאות 7-8 לפנה"ס) התקיים בבית-צור יישוב חקלאי משגשג.
היא נחרבה בעת הכיבוש הבבלי. בימי שיבת-ציון שבו אליה עולי בבל. ברשימת בוני חומת-ירושלים נזכר "נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית-צור"...(נחמיה ג' 16). בית-צור הפכה להיות בירת הפלך.
שרידי חומה ושרידים של שלושה מבצרים נמצאו כאן. החוקרים מעלים כמה אפשרויות באשר לתקופת בניית המבצרים. המבצר הראשון נבנה בתקופה התלמית-סלווקית ונעזב על-ידי חיל המצב, נתפס על-ידי כוח יהודי כאשר גברה ידו של יהודה המכבי.
מבצר זה נהרס בידי לוסיאס במסעו הראשון. המבצר השני נבנה ביוזמתו של יהודה המכבי והשלישי בידי שמעון אחיו.

תל בית-צור לא נחקר בצורה רצינית, משום שהאדמות הפרטיות של החקלאים הערבים מכסות את מרבית שטחו וחוקרים ארכיאולוגיים שעבדו כאן לפני כמה עשרות שנים נאלצו לכסות את החפירות כדי לאפשר לחקלאי חלחול לנטוע את גפניהם. מה שנשתמר בצורה מופלאה ביותר הוא בור מים חצוב בסלע, שממנו אפשר להגיח החוצה ממבוא סתרים, וממבוא סתרים זה אנו יוצאים בעקבות לוחמי המכבים.

מסעו הראשון של לוסיאס

כשנה לאחר קרב אמאוס, בסתיו 164, יוצאים הסלווקים למסע, שמטרתו כיבוש ירושלים.
בראש הצבא עומד לוסיאס, ממלא מקום המלך.
הכוח הסלווקי מונה, לדברי ספר מלכים א' – 60 אלף רגלי וחמשת אלפים פרשים. יש אמנם הגזמה במספר, אך ברור שהכוח של לוסיאס עלה במספרו לאין ערוך על כוחו של יהודה.

הסלווקים נוכחו לדעת – אחרי תבוסתם הקשה בקרב אמאוס – שאין לזלזל בכוחו של יהודה.
הם גם נוכחו לדעת, שדרכי הצפון והמערב להר-יהודה זרועים מכשולים טופוגרפיים, שנותנים בידי כוח קטן הנמצא על במת ההר אפשרויות נוחות לתמרון והפתעה, לכן הם ניסו הפעם להגיע לירושלים מכיוון דרום-מערב, דרך השפלה הדרומית והר חברון.

הדרכים המובילות בכיוון דרום-מערב להר יהודה, אינן נוחות לתנועה צבאית.
מה משך את הסלווקים לעלות דווקא מכיוון זה?
התשובה נעוצה בהרכב האוכלוסייה. באזורים אלו ישבו האדומים, שהגיעו לארץ לאחר חורבן בית ראשון. הייתה זו אוכלוסיה גמישה מבחינה דתית, שלא התקשתה לקבל את התרבות ההלניסטית. השלטונות 

יהודה המכבי עומד בראש צבאו

הסלווקים מצאו באדומים משענת נאמנה, וכך יכלו צבאות לוסיאס לעבור בתוך אוכלוסיה אוהדת, שאבטחה את הדרך ומנעה כל סכנה של הפתעה.

לוסיאס מעפיל עם כוחותיו לבמת ההר בדרכו צפונה לעבר ירושלים.
בדרכו הוא חונה ליד בית-צור, שהיא עיר יהודית מבוצרת. נשאלת השאלה, מדוע לוסיאס מתעכב ליד העיר, שלא היוותה מכשול בדרכו לירושלים, ולא מבקיע דרך במסע בזק?

התשובה שנותנים החוקרים: האופי הטופוגרפי המיוחד של במת ההר מדרום לירושלים, הפרשי הגבהים בין הפסגות השונות, וההשערה שהשטח מדרום לבית-לחם היה מכוסה ביערות צפופים, שיכלו להיות מסתור ללוחמי יהודה. לוסיאס דאג להבטיח לעצמו דרך לנסיגה, לכן בית-צור נכבשה והוקם בה מחנה להמשך המסע.
יהודה המכבי מבצע פעולות של "פגע וברח" נגד המחנה הסלווקי. לוסיאס עוזב את הארץ בהגיע אליו הידיעות על מותו של אנטיוכוס אפיפנס.

את התקופה הקצרה שלוסיאס טרוד בביסוס מעמדו באנטיוכיה, מנצל יהודה המכבי ובכ"ה בכסלו 164 טוהר המקדש, התחדשה עבודת הקורבנות ונחוג חג חנוכת המזבח במשך שמונה ימים.

מסעו השני של לוסיאס

כעבור שנה חוזר לוסיאס למסע מכריע לכיבוש יהודה.
הסלווקים הטילו למערכה זו את מחצית הכוח הצבאי שלהם. הצבא הסלווקי כלל רגלים וכוחות מתנייעים. הכוחות התחלקו לפי תחמושתם ליחידות כבדות וקלות.
היחידות הכבדות היו מצוידות במגנים כבדים ממתכת וחניתות ארוכות.
הכוחות הקלים נשאו מגן עץ קטן וקל והיו מצוידים בחנית וחרב וכן קשתים וקלעים. הכוחות המתנייעים היו מורכבים מפרשים כבדים, בעלי מגינים כבדים וסוסים פראיים ביותר. כוח המחץ של מחנה הסלווקים היו הפילים – פילי מלחמה. ספר מכבים א' מוסר שלוסיאס הביא עימו ליהודה 100 אלף רגלים, 20 אלף פרשים ו-32 פילים.

יהודה המכבי שהקדיש מאמצים רבים לחיזוקה וביצורה של בית-צור, בתקופה השקטה שהייתה בארץ. חומת בית-צור היוותה כוח בלימה מול מכונות המצור.
הסלווקים ניסו להבקיע את החומה בשיטה המקובלת בעולם ההלניסטי. הם העמידו בקרבת החומה, על האוכף של בורג'-א-צור מכונות מצור הידועות בשם "הלופוליס" (פורצי ערים). מכונות אלו היו בנויות 3 קומות וגובהן הגיע ל-50-60 מ'. לקומה התחתונה של המגדל היה מחובר איל ברזל שנועד להבקיע את החומה.
אך המכונות היו עשויות עץ, והיהודים הנצורים הצליחו מדי פעם לצאת בחשאי מהעיר ולשרוף אותן.
אך ללא הועיל.
בוגד יהודי בשם רידוקוס גילה לאויב את "הסודות" של המבצר (מכבים ב') ואולי גם את המבוא הסודי שבאמצעותו הביאו אספקה ומזון וממנו יצאו לחבל במתקני המצור של האויב, והעיר נפלה.

קרב בית זכריה

לאחר שהניסיון לבלום את האויב בבית-צור נכשל, עובר יהודה המכבי ועשרת אלפים איש עימו לבית-זכריה, בניסיון אחרון לעכב את הסלווקים מלהמשיך בדרכם לירושלים. (בית-זכריה מזוהה כיום בוודאות עם חירבת א-סכריא, קילומטר אחד מצפון לכפר-עציון ו-10 ק"מ מבית-צור).

יהודה המכבי, שהתמקם בבית-זכריה, לא נראה לסלווקים החונים בבית-צור.
 בית-צור נראית יפה מהגבעות של בית-זכריה. מבנה השטח נתן ליהודה אפשרויות תמרון. הוא התכוון להפתיע את האויב בדרך העוברת מעמק הברכה, מיצר שנוצר בין הגבעה של כפר-עציון ל"גבעה הרוסית". 

כשהאויב מתקרב לבית-זכריה מתייצב יהודה במייצר, אולם לוסיאס, שהתחקה כבר אחרי שיטותיו של יהודה המכבי, לא נופל במלכודת. הוא מפצל את כוחותיו לשלושה חלקים, ושולח כוח סיירת קדימה.
יהודה מתנגש בכוח הסיירת ומכה בו מכה קשה, אך מערכה זו מתישה את כוחותיו.
הכוחות הבאים בעקבות הסיירים מוחצים את אנשיו של יהודה, בייחוד גורמת להרג  השתוללות הפילים הדוהרים. לוסיאס, שהצליח לנפץ את כוחו של יהודה המכבי, נע בביטחון רב לעבר ירושלים.

אפשר לומר, שבקרבות בית-צור ובית-זכריה מוכיח יהודה המכבי סגולות של מפקד מעולה; הכרת השטח, תכנון של מערכה, שליטה על כוחות וטיפוח דור של לוחמים. בית-זכריה ובית-צור מזכירים במידה רבה את התפקיד שמילאו גוש-עציון ורמת-רחל בעיכוב האויב במלחמת השחרור.

המלחמה בבית צור (מתוך האינציקלופדיה היהודית)

ומן הנוכרים נמלטו ויבואו ויגידו ללוסיאס את כל הקורות. וכשמעו הכול נבהל, וייחר לו כי לא היה כחפצו בישראל ולא נעשה הדבר אשר ציווה לו המלך. ולתקופת השנה אסף לגדודים שישים אלף איש בחור וחמשת אלפים פרשים להילחם בהם. ויבוא ליהודה ויחנו בבית צור, ויפגשם יהודה בעשרת אלפים איש. 

וירא את המחנה הכבד, ויתפלל ויאמר: "ברוך אתה מושיע ישראל, המשבית עברת הגיבור ביד דוד עבדך והמוסר מחנה פלשתים בידי יהונתן בן שאול ונושא כליו. הסגר נא את המחנה הזה ביד עמך ישראל, ויבושו בחילם ובפרשיהם.
תן להם מורך לב ושבור אומץ חוזקם ורעדו בשברם. הפילם בחרב אוהביך ויהללוך כל יודעי שמך בתודה".

ויילחמו אלה עם אלה ויפלו ממחנה לוסיאס כחמשת אלפים איש, ויפלו לפניהם.
וכראות לוסיאס את המכה אשר הייתה בצבאו ואת האומץ אשר היה ליהודה, כי נכונים הם גם לחיות גם למות בגבורה - וייסע לאנטיוכיה, וירב לאסוף חיל שכירים לעלות עוד הפעם ליהודה.

ויאמר יהודה לאחיו: "הנה ניגפו אויבינו, נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו".
ויקהל כל המחנה ויעלו להר ציון. ויראו את מקדשנו שומם, והמזבח מחולל, והשערים שרופים, ובחצרות גדלים שיחים כמו ביער או כמו על אחד ההרים, והלשכות חרבות.
ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו עפר על ראשיהם. ויפלו על פניהם ארצה, ויתקעו בחצוצרות התרועה, ויצעקו אל השמים.

חנוכת המקדש 

אז יפקיד יהודה אנשים להילחם עם אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש.
ויבחר כוהנים תמימים חפצי תורה, ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוצים למקום טמא.
וייוועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות בו, ותיפול להם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבל יהיה להם למוקש, כי הגויים טימאוהו.
ויתצו את המזבח, ויניחו את האבנים על הר הבית במקום ידוע, עד אשר יבוא נביא להורות עליהן.

ויקחו אבנים שלמות על פי התורה, ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון.
ויבנו את המקדש ואת פנים הבית, ואת החצרות קידשו. ויעשו את כלי הקודש חדשים, ויביאו את המנורה ואת מזבח העולה והקטורת ואת השולחן להיכל.
ויקטירו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה, ויאירו בהיכל. וישימו על השולחן לחם, ויורידו את הפרוכות ויכלו את כל המעשים אשר עשו.

וישכימו בבוקר בעשרים וחמישה לחודש התשיעי, הוא חודש כסליו, בשנת מאה וארבעים ושמונה (שהיא שנת 162 לפנה"ס).
ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו.
בעת וביום אשר טימאוהו הגויים, בעצם היום ההוא חנך בשירים ובנבלים, בכינורות ובמצלתיים.
וייפול כל העם על פניו, ויתפללו ויודו לשמים אשר עשה אתם טוב.
ויעשו את חנוכת המזבח שמונה ימים, ויקריבו עולות בשמחה, ויקריבו זבח שלמים ותודה.
ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמגינים קטנים, ויחנכו את השערים והלשכות, ויעשו להם דלתות.

ותהי שמחה גדולה מאוד בעם, ותסר חרפת הגויים.

ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם מדי שנה בשנה, ימים שמונה, מיום עשרים וחמישה לחודש.

קרבות  יהודה המכבי בבית הכנסת אור תורה שעכו