בית כנסת באור אחר
עבודות פסיפס יפהפיות, שנעשו במשך 30 שנה במפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, מעטרות את שלוש הקומות של בית הנסת "אור תורה" בעכו. מתפללי בית הכנסת אוספים פרוטה לפרוטה ומשקיעים הכול במוזאיקה.עפרה בריל, 22.10.1997 (הדף הירוק)
הדפסה:נועה קריב לביא
ציורי פסיפס יפהפיים שנעשו בקיבוץ אילון, מעטרים את בית הכנסת "אור תורה" שבעכו. בשלוש קומות של בית הכנסת משובצות עבודות פסיפס וגם התקרה מכוסה ביצירה ענקית, שנעשתה בשלושים שנות עבודה. גבאי בית הכנסת, ציון בעראש, יליד תוניסיה, מספר:
"כשבאנו לעכו לא הייתה בעיר קהילה יהודית, בעקבות המאורעות אף יהודי לא נשאר בעכו. התחלנו ממש מאפס. התפללנו בפחון ולקראת כל תפילה הייתי צריך לחפש יהודי עשירי למניין. מהיום שבאתי לכאן החלום שלי היה לבנות בית כנסת שישמש כמרכז רוחני לקהילה. כור ההיתוך בישראל עשה את שלו והשפה העברית קישרה בינינו והיום בית הכנסת שלנו בתפוסה מלאה. בלילות שבת ובחגים אנחנו מתפללים בשתי משמרות. כל עניני הקהילה נחתכים פה. אירועים כמו בר מצווה, חתונה וכיוצא באלה, אנחנו מקיימים בהתנדבות. גם בית הכנסת מוחזק בהתנדבות.
לא קיבלנו הקצבה משום ממסד דתי. כל אגורה שנכנסת, קודש לבית הכנסת. יש לנו קהילה גדולה ויש שמחות או להבדיל אסונות.
בשמחות תורמים וכשאדם נפטר המשפחה תורמת להנצחת שמו, ויש שסתם מחליטים לתרום.
כל עבודות הפסיפס הן מתרומות אנשי הקהילה. הממסד הדתי לא עוזר לנו כי משרד הדתות מכיר רק בשני בתי כנסת בעיר, ספרדי ואשכנזי. היום יש בעכו 50 אלף יהודים ו-84 בתי כנסת".
ההלכה מתירה לקשט בית כנסת?
"בהחלט מותר. כתוב 'ולא תעשה לך פסל ומסכה ותמונה בולטת', תמונה השקועה בקיר מותר. לפני שנים סיירנו ברחבי הארץ וראינו הרבה בתי כנסת עתיקים עם קטעי פסיפס. החלטנו לחזור למקורות.
חשבנו גם על עכו, הנחשבת לעיר תיירות והתיירים רואים בה מסגדים וכנסיות בעיר העתיקה, ולמה שלא יראו גם בית כנסת? ובאמת, מיום שפתחנו את בית הכנסת לציבור (לפני כשלוש שנים) אנחנו מקבלים זרם של מבקרים, כולל תיירים מבחוץ.
לא מזמן ביקרו פה שתי קבוצות של כמרים גרמניים, קיבלתי אותם ברגשות מעורבים, אבל הייתי גאה להציג בפניהם יצירה ענקית שעשינו – מפה של קהילות יהדות אירופה שנכחדו בשואה.
בכל היצירות של ציורי הפסיפס יש קו מוביל והוא תולדות עם ישראל מתקופת המקרא ועד ימינו. חשוב לנו שהדור הצעיר שבא לכאן, ייהנה לא רק ממשמע אוזניים אלא גם ממראה עיניים".
ב-1967 היה מיתון בארץ, הבניין הוקם ונשאר שלד מכוער. בעראש ביקר במקרה במפעל הפסיפסים בקיבוץ אילון וראה שהוא מייצר רק מזכרות קטנות לתיירים. הוא הציע למאיר דוידזון, מראשוני אילון ומי שהקים את מפעל הפסיפסים, לשבץ בבית הכנסת עבודות פסיפס. זה התחיל בעבודות קטנות ולאט לאט, ב-30 שנות עבודה (שעדיין לא הסתיימה) כוסה בית הכנסת מהמסד ועד הטפחות בציורי מוזאיקה.
הרומן בין קיבוץ אילון לציון בעראש לא תמיד התנהל על מי מנוחות, גם בעבודת המוזאיקה נכנסה הפוליטיקה. בתקופה שלאחר מלחמת ששת ימים הגיע בעראש לאילון עם מפת ארץ ישראל השלמה וביקש שיעשו
אותה מפת פסיפס.
בקיבוץ הייתה הסתייגות ובסוף אמרו שמוכנים לעשות.
ציון: "כאשר פרשו את היצירה, חשכו עיני, לא מצאתי שם את סוריה ולא את דמשק, מנהר פרת ועד הגולן שממה – מה זה?
שאלתי אותם. הם צחקו. אמרתי להם משפט שהרגיע אותי, 'מיום שנחרב הבית הנבואה ניתנה לשוטים' וכנראה שלפי נבואתכם, "סוריה תהפך לשממה".
מיכל מיכאלי מנהלת הייצור ב"פסיפס אילון ", מספרת על הקשר המיוחד עם בית הכנסת "אור תורה" שבעכו:
"זאת קהילה מאד מיוחדת שהחליטה להקדיש כל פרוטה שנאספה לטיפוח בית הכנסת. חלקם באו לארץ עם פרשנות ותבנית מאד מפוארת של בית כנסת בעיר הולדתם – זרבה שבטוניס.
בעבודת נמלים הם אוספים פרוטה לפרוטה ובמקום לשים בבנק, נותנים לנו לביצוע עבודות פסיפס. הרעיונות והנושאים לעבודה הם של ציון בעראש, הביצוע שלנו.
האנשים האלה הם דתיים ציוניים, רחוקים מלאומניות ופנאטיות, היחסים איתם מאד נוחים.
חלק גדול מעבודות הפסיפס מורכב מפסוקים מהמקרא.
בכל ויכוח שהיה להם בהקשר לפסוק זה או אחר, הם קיבלו את הפסיקות של מאיר דוידזון, חילוני וידען גדול בתנ"ך. הם הכירו בידענות שלו והכול נעשה באווירה חברית וידידותית.
את האבנים על שלל צבעם אנו קונים במחצבות בארץ ומעבדים, גוונים בודדים אנחנו מייבאים מטורקיה ואיטליה. היצירות עשויות בעבודת יד, מודבקות על לוחות פיברגלס, מועברות למקום המיועד ומודבקות על הקיר.
היום הוכנס במפעל קו יצור לאבני ריצוף וחיפוי קירות במראה עתיק, כי המראה העתיק הפך להיות מאוד אופנתי בחו"ל ומתחיל לחדור גם לארץ. עבודות שלנו אפשר לראות בבתי מלון מפוארים, ארמונות ובתים של אנשים שיכולים להרשות לעצמם. חשוב לציין שהמפעל כיום הוא עסק של נשים. עובדים בו 25 אנשים מרביתם נשים. אנשי העיצוב וההנהלה הן נשים".
לאלה הרוצים לבקר בבית הכנסת ולהתבשם מהיופי המיוחד, המיקום הוא בקרבת בית המשפט השלום החדש שבעכו, רחוב קפלן 13. אפשר להתקשר לציון בעראש לפרטים.
כשמדובר בקבוצה גדולה, רצוי להביא בחשבון תרומה כספית לעזרת המפעל היפה הזה.
במדינת ישראל יש הרבה אתרי עתיקות ואוצרות חמד מימי התנ"ך, לכל מי שאוהב היסטוריה וארכיאולוגיה ביקור באתרי עתיקות יכול להיות ממתק אמיתי,אז כדאי לבקר,ללמוד ולהתרשם.
השבמחק