הדולפיריום בתל אביב בשנות השמונים
ללמוד לאהוב את הים
מי אינו זוכר את פליפר? הדולפין ששיגע את כולנו, תמיד נחלץ לעזרה, קפץ ואותת כדי שנבין אותו, חיפש אתגרים; פליפר האוהב, השמח, העצוב...והנה, במרחק קטן מבתינו נוכל עוד מעט לצפות באחיו של פליפר. ולא רק דולפינים נוכל לראות, אלא עוד עשרות ומאות מיני דגים ובעלי חיים המרכיבים את אוכלוסיית הים. כל זה ב"דולפינריום".
תודה לנועה קריב לביא על ההדפסה
בין יפו לתל-אביב, על שפת הים, נבנה בכספם של משקיע ישראלי ומשקיעים דרום-אפריקניים מרכז ללימוד ובידור. פנינו למשרדי ה"דולפינריום", הממוקמים באורח זמני בבית גיבור, עלינו תשעה-עשרה קומות, ומשם, ממרום הגבהים, צפינו בפרויקט המרשים.
מרינה, דוברת ה"דולפינריום", מקבלת אותנו בחביבות. בעזרת דגם מוקטן היא מסבירה לנו את התכנית:
"את הדולפינריום מרכיבים שני מרכזים ענקיים ועגולים, הנראים מלמעלה כמו הספרה שמונה.
במרכז אחד בריכה ענקית ומסביבה אצטדיון. בבריכה זו יציגו מאלפי הדולפינים ואריות-הים בפני הקהל. במרכז השני יהיו אקוואריומים ענקיים, שבהם נראה את סוגי החיים בים-התיכון ובים סוף".
לדברי מרינה, מטרת ה"דולפינריום" לחנך דרך בידור. כיצד? כאן נכנסת לתמונה ורדה, ביולוגית ימית במקצועה, מרכזת מדור החינוך ב"דולפינריום".
שאלנו: מהי חשיבות החינוך לאהבת הים?
ורדה: "ארץ ישראל התברכה בגבול ימי ארוך מאוד. אנו איננו מודעים מספיק לנושא הבלתי נדלה – הים. חשוב שנכיר את הסביבה שאנו חיים בה. תראי, בזכות כמה משוגעים לדבר, שהקימו את "החברה להגנת הטבע", זכינו למודעות הולכת וגוברת בכל הקשור לנוף היבשתי שלנו, אולי עתה נזכה להכיר גם את הנוף הימי.
מקצוע העתיד
"האוקיאנוגרפיה (חקר האוקיאנוסים) היא מקצוע העתיד. את האנרגיה יפיקו מהים; הים יהיה למקור המזון הגדול ביותר (חשוב שנכיר את האצות, כי הן מרכיבות את שרשרות המזון הגדולות בים).הוא ייהפך לאחד ממקצועות הטבע החשובים שיילמדו בבית-הספר. בדעתנו ליצור מדגם מייצג של רוב קבוצות בעלי החיים בים. נקים מערכת אקוואריומים שתתחלק לשלושה מדורים: א. ים סוף; ב. הים התיכון; ג. מים מתוקים.
בכל מדור תהיה תת-חלוקה לנושאים: במים מתוקים נמצא בצד אחד את כל בעלי-החיים שאנו יכולים למצוא בארץ בנחלים, באגמים ובמקווי מים, ומצד שני – דגים טורפים, החיים במים מתוקים באירופה.
במדור של ים-סוף והים-התיכון יהיו שלושה-עשר אקוואריומים המחולקים לפי נושאים המיוחדים לחיים בים, כמו שיתוף פעולה בין דגים, גאות ושפל, אזורי מחייה, צורות תזונה שונות, הסוואה. מדי כמה חודשים נשנה את הנושאים כדי למשוך את קהל המבקרים לשוב וללמוד נושא חדש.
ב"דולפינריום", נוסף לאצטדיון שבו יחזה הקהל בדולפינים, יהיה אולם שבו נקרין סרטים ושקופיות ונקיים הרצאות ומופעים אור-קוליים בנושאים ימיים.
למבוגרים ולנוער המתעניינים בביולוגיה ימית יהיו חוגים אחר-הצהרים, שיכללו בין היתר גם סיורים מודרכים ללימוד העושר הזואולוגי בשפת-הים. לחודשי הקיץ אנחנו מתכננים קייטנות-יום, שבהן יתקיים לימוד מעבדתי.
אלו הן מעבדות רטובות.
במקום שולחנות רגילים יהיו שולחנות מים, שבהם יש אפשרות לעשות ניסויים שונים בנושאים ימיים, כמו: איך משפיע החושך על הדג, מהי עזרה הדדית בים, לימוד החי המרכיב את השלולית או הביצה ועוד...
המרכז השני ב"דולפינריום" יהיה בידורי. בתוך בריכה ענקית, למול קהל צופים, תהיה הצגה.
השחקנים הראשיים יהיו הדולפינים ואריות-הים. את ההצגה ילווה מנחה, שיסביר בדיוק מה קורה, אלא שאנו חוששים שהאפקט החזותי יהיה כל-כך חזק, שלקהל הצופים יהיה קשה להקשיב.
ההצגה תשתנה כל כמה שבועות. חיות אלו משתעממות עד מהרה ומחפשות אתגרים חדשים".
 |
הדולפינריום בתל אביב שנות השמונים |
דודה מאמצת
"כל נושא ההיכרות עם היונקים הימיים אינו מפותח בארץ. יש ארצות שבהן המחקר מתקדם מאוד והגיע להישגים מפתיעים בתגליותיו. ידוע לנו שלדולפינים שפה משלהם ומדענים בעולם מנסים לפענח אותה.טוענים שהתקשורת בין הדולפינים עוברת בצורה של גלי רדיו. יש עניין רב לפענח את משמעות השפה הזו.
את נושא היונקים הימיים אני עצמי עדיין לומדת. פרטים רבים לא אוכל לספר, רק כמה דברים באמת נחמדים: לדולפין התנהגות אנושית מאוד, ברגע שאימא דולפין ממליטה, מאמצת אותה 'דודה', העוזרת לה לטפל ברך הנולד.
ה'דודה' עוזרת לאם לדחוף את הדולפינון אל פני המים לנשום אוויר, וכאשר הוא מתעייף, הן עושות לו יחד 'ערסל'.
יש קשר הדוק בין הדולפינים ואריות-הים לבין מאלפיהם (אצלנו המאלפות הן שתי נערות חמד).
הקשר נמשך לאורך זמן. כשהחיה חולה, חשוב מאוד שהמאמן יהיה צמוד אליה יומם-וליל, כילד להוריו. היונקים הימיים מאוד רגישים למחלות שבני-אדם סובלים מהן (בעיקר דלקת-ריאות). די שמקהל המבקרים ייפלטו תוך שיעול חיידקיים היכולים לגרום נזק, שהמחלה תעבור לדולפין.
למזלנו, דולפין חולה מגיב לתרופות שאנו מכירים; אנטיביוטיקה עוזרת, ויטמינים מחסנים. יש להם אף וטרינר צמוד. תפקידי יהיה להפעיל מעבדה מיקרוביולוגית, שבה נבדוק כל הזמן את מי-הים בבריכה ואת הדולפינים עצמם, אם לא נדבקו בחיידקים גורמי מחלות".
ניסע לתל-אביב...
ורדה סיימה את דבריה. אנו ביקשנו לבקר בשטח ולראות מה כבר קיים.בשטח ה"דולפינריום" קצב הבנייה מסחרר. יש הבטחה שבאפריל '81 הכול יהיה מוכן לקהל הרחב.
בינתיים, בבריכה ענקית המוקפת חלונות זכוכית כבר רואים שישה אריות-ים תופסים שלווה על סלע ומתחככים זה בזה. מרינה מסבירה, שאריות-ים מאוד אוהבים מגע גופני, גם עם המאלפים שלהם הם אוהבים ליצור מגע גופני.
מול הבריכה הענקית יש אצטדיון לקהל.
מתחת לבריכה אולם תת-קרקעי, שמי הבריכה משתקפים בו לכל עומקם. כאן נוכל לחזות בבלט ימי של נערות חמד. בערבים יושכר האולם למופעים שונים.
המרכז השני של התצוגה עדיין בשלבי הקמה.
בחדר אחד שלדי ברזל של אקוואריומים ובאחד הכוכים אנחנו פוגשים את גיורא, האוצר של ה"דולפינריום", מתכנן עם הפועלים את מבנה האקוואריום, בריכה ענקית, ובאמצעה סלע גדול, שכמעט גמורה.
בבריכה נוכל לחזות מבעד לחלונות זכוכית בכרישים (אל חשש, הזכוכית אינה שבירה), וכאילו לא די לנו בכרישים, לידם מוקמת ביצה זעירה.
כך רוקם החלום של המרכז ללימוד הים עור וגידים, ומי אמר שאין מה לעשות בתל-אביב?...
 |
הדולפינריום ב- 1981 צילום: סער יעקב |
(על הדולפינריום מתוך הויקופדיה )
איש העסקים צבי עפרון יזם את הקמתו של מרכז בידור ומסחר בקנה מידה עולמי, והצליח לגייס למיזם קבוצת משקיעים מדרום אפריקה. מתחם הדולפינריום השתרע על שטח של 18 דונמים, חלקם בים, בפאתי פארק צ'ארלס קלור. השטח הוחכר ממינהל מקרקעי ישראל ל-49 שנים ולמדינה הובטחו תמלוגים על מכירת כל כרטיס. לתכנון המיזם נבחר האדריכל נחום זולוטוב שהיה אז מוכר ומצליח בישראל בזכות מספר אובייקטים ייחודים שתכנן.
לצורך תכנון הדולפינריום ביקר זולוטוב במתחמים דומים באוסטרליה, בהוואי, בסן פרנסיסקו, בבוסטון ובקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט.
הבנייה במתחם החלה בשנת 1978, ברובה מבטון מזוין ובעקבות היוועצות האדריכל עם מומחים מן הטכניון, נוצק בשיטת ה"קורדרוי" על מנת להגביר את עמידותו בלחות וברוח הים.
הדולפינריום כלל בריכה פתוחה להופעות עם 1,200 מקומות ישיבה, אולם סגור עם 400 מקומות ישיבה שכלל חלון מזכוכית אקרילית מיוחדת (יובאה מיפן) לצפייה בבריכת הדולפינים, בריכה בצורת טבעת (שהצופים נועדו לעמוד באמצעה), שני בתי קולנוע ("דולפיטק" ו"פריסקופ"), 30 חנויות שונות, בית קפה ומסעדה. המוזיאון לבעלי חיים ימיים כלל בריכה עגולה לכרישים ולטורפים אחרים, ואקווריומים לדגים נדירים.
ההשקעה בהקמת המתחם ואבזרו נאמדה ב-135 מיליון לירות וכללה רכישת יונקים כגון דולפינים, ואריות ים, וכן כרישים ודגים נדירים. חלק מהם נלכדו בקרבת סיני וחלקם הובאו מקליפורניה. לדולפינים ולאריות הים ניתנו שמות של כוכבי התקופה בארץ.
הדולפינריום נחנך ב-21 ביוני 1980 במעמד ראש עיריית תל אביב שלמה להט. מחירי הכניסה אליו היו גבוהים משמעותית (400 ש"ח לכרטיס) ביחס לאטרקציות אחרות באותה עת, ולמרות זאת נהר הציבור בהמוניו לדולפינריום. למרות ההצלחה הכלכלית החליטו המשקיעים הדרום-אפריקאים להפסיק את הזרמת הכספים אליו לאחר שנת הפעילות הראשונה וניסו למוכרו.
לטענת זולוטוב ניצלו הדרום-אפריקאים את המיזם מלכתחילה כדי לעקוף את ההגבלות שהטילה הממשלה הדרום-אפריקאית על הוצאת כספים ישירה מתחומה.
הדולפינריום החליף מספר בעלים, וההצלחה הראשונית דעכה. בקיץ 1985 נבחר האמרגן מיקי פלד לשווק מחדש את המיזם. הוא החליט לשווק את המתחם כמרכז לאטרקציות בשם "חופשיאדה", והדולפינים הפכו לאטרקציה אחת מתוך רבות.
באותה שנה שינה המקום את שמו ל"דולפילנד".
עם סגירתו הועברו חלק מהדולפינים למכל מתכת בלונה פארק תל אביב לתקופה קצרה. שם מתו חלקם וחלקם נמכרו לארצות אחרות ורובם מתו זמן קצר לאחר העברתם. אחת מן הדולפינים, הנקבה עמית, בילתה כארבע שנים מחייה בדולפינריום, נמכרה והועברה ל-Knies Kinderzoo שבשווייץ. היא מתה יומיים לאחר שהגיעה לשם.
בתחילת 1986 נפתח במקום אולם אירועים בשם "אולמי דולפיטון". באמצע אותה השנה ניסה כונס הנכסים למכור את המתחם. בסוף שנות ה-80 יזם עיתון "העיר" שוק פשפשים במקום בערבי יום חמישי - "שוקחתן". ב-1990 נעשה ניסיון להחיותו על ידי הבאת דולפינים חדשים. היוזמה לא צלחה והמיזם נסגר. הדולפינים הועברו ב-1993 ל"ריף הדולפינים" באילת. לאחר ניסיון זה הושכרו חלק מן המבנים לשמש כאולם שמחות, מועדון ודיסקוטק (דיסקוטק "דולפי", למשל, שנפתח ב-1991). ב-1 ביוני 2001 נרצחו במקום 21 איש בפיגוע שנערך בכניסה לדיסקוטק. תדמית המועדון ניזוקה קשות עקב הפיגוע והוא נסגר ב-2002.
בשנים האחרונות נרקמה תוכנית נדל"ן שבמסגרתה מבנה הדולפינריום ייהרס, השטח יימסר לעירייה ובמקומו יושלם הקטע החסר בטיילת של תל אביב. בתמורה להפקעת שטח הדולפינריום רוצה העירייה למסור לידי היזם מגרש בבעלותה מעבר לכביש. במגרש מתכנן היזם להקים שני רבי קומות - האחד למגורים והאחר למלונאות.
נכון לעשור השני של המאה ה-21, חלק מן האתר ישן ומוזנח, אך במרכזו פועל מועדון לילה.
 |
מתחם הדולפינריום המוזנח |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה