מכתבים ומידע מ - 1917
הביאה לדפוס עופרה בריל
(העברית במכתבים מצוטטת במקורה )
תנועת ניל"י קמה ב-1916 ויוסדה ע"י אהרון אהרונסון ואחותו שרה אהרונסון וכן על ידי אבשלום פיינברג ו- יוסף לישנסקי.
ניל"י קמה בעקבות חשש השמדה של המושבות , חשש להעברת ארץ ישראל לשליטת בריטניה וחשש לאי-התיישבות יהודית בארץ ישראל. סיבה נוספת היא שבאותו הזמן, הבריטים הביעו תמיכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל (הצהרת בלפור). בתחילה, אבשלום פיינברג הגה את הרעיון לארגן מרד יהודי, אך אהרון אהרונסון הגיב לרעיון בדחייה, ובמקום זאת הם הגו את הרעיון להקים מחתרת ריגול לטובת הבריטים.
בשנת 1916 יצא אהרון אהרונסון ל- גרמניה, ובדרך חזרה עבר ל- אנגליה , שם הוא נפגש עם סוכנים ואנשי צבא בריטיים ורכש את אמונם. הוא חזר ל-מצרים בתור יועץ מודיעין, שם הוא סייע להגיית התוכנית של פלישת הבריטים לארץ ישראל. פיינברג ולישנסקי יצאו ל-מצרים בדרך אל אהרונסון, אך בדרך הותקפו ע"י בדואים , ופיינברג מת. לישנסקי הגיע פצוע אל הבריטים, ולאחר שנרפא, הוא עזר לאהרונסון.
רק בחודש פברואר של שנת - 1917, החל הקשר בין הבריטים, לבין המרכז של ניל"י שב-עתלית. הקשר נעשה ע"י שליחת מסרים לאוניות בריטיות שהתקרבו אל החוף מדי חודש או יותר בחשכת הלילה , כאשר הרשת נעזרה ב- צפנים וסימנים , בשליחת מסרים ע"י יונים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, רוב היישוב היהודי בארץ ישראל הסתייג מניל"י, אם כי לאחר זמן מה , יחס זה השתנה.
הרשת התגלתה ע"י ה-האימפריה העות'מאנית , עקב תפיסתם של כמה חברים ברשת אשר עונו וגילו צפנים , ומסרו מידע על משתתפי הרשת האחרים .
לאחר מותו של אהרונסון ב- 15 במאי שנת 1919 בתאונת מטוס, פעולת ניל"י הופסקה לגמרי.
(מתוך ויקיפדיה , האנציקלופדיה החופשית )
 |
| יוסף לישנסקי |
מכתבים ומידע מודיעיני
הגיע לידי קובץ מכתבים ומידע מודיעיני מיוסף לישנסקי לאהרון אהרונסון שנכתבו בשנים 1918 - 1917 בשיא פעילותה של מחתרת "נילי " בארץ.
המכתבים מצולמים מארכיון בית אהרונסון שבזיכרון - יעקב , החומר קשה מאוד לקריאה בגלל כתב היד הלא ברור.
כמה חשוב לכולנו להעביר מידע שכזה למחשב , להדפיסו בצורה שכל עין תוכל לקרוא וליהנות מהחומר החשוב הזה.
למען לעורר את התיאבון אני מפרסמת כאן כמה קטעים ממכתבי יוסף לישנסקי לאהרון אהרונסון וכן מידע מודיעיני על הצבא התורכי ששלט בארץ באותה תקופה.
אהרון החביב שלום 14.9.1 917
רק לפני רבע שעה חזרתי מחיפה והנה מצאתי ששרתי (שרה אהרוסון) הכינה לך חבילה שלמה ובפנים עצות והצעות וכדומה.. ולכן רצוני גם אנכי להביע לך את דעתי בנידון זה ועכשיו:
א- הזוכר הנך בוודאי אז כאשר התחלת בעבודה אתה ואבשלום.לפני שהכרתם עוד את יוסף,החשבתם אז כי כל העבודה תעבור באופן כל כך שקט שלא יעורר חשד מה שהוא ולא תסבלו מזה?
תסלח לי אינני חושבכם לטיפשים שיכולתם לתאר בדמיונכם דבר כזה.אם רוצים לעבוד עבודה כזאת צריכים להיות נכונים לכל מיני אסונות שיקרו לנו.ועכשיו נדון באיזה מצב אנו נמצאים ברגע זה,והנה:
ב. עד רגע זה עוד לא היה עלינו מצד הממשלה כל חשדים אף כי יהודינו פטפטו
כל כך הרבה,עד שיש להתפלא איך שהממשלה לא הרגישה בנו.
והאמן לי בהרבה עול ודיפלומטיה עלה ליוסף עד שהצליח פחות או יותר להשקיט את הרוחות היהודונים ולא ברגע אחד זה נעשה.
לא מעט סבלתי כאשר כל העולם הביטו עלי כעל מרגל ובעוד אגלה לך (רק שלא תתרגז) שהיו אפילו כבר הצעות מטובי עסקנינו להרגני.
ואנכי ידעתי והבנתי ולא נסוגותי אחור.עד שסוף סוף הצלחתי שיחליפו את דעתם ובמקום מרגל להתחיל להביט עלי כעל איזה סוד ולרקום מסביבי ספורים ואגדות ולהתחיל להתעניין בי ולא בהצעות שונות מכל הצדדים.
ג. אמרנו מה שהיה עד רגע זה ועכשיו אגיד לך מה שיש ברגע זה- והנה נתפשה יונה ויש חשדים , נאמר אפילו עלינו (אף כי לא יער ולא דובים) מה עלינו לעשות?
ראשית - שלא ימצא אצלנו כלום אם יבואו לחפש ( ואת זה עשיתי כבר מזמן).
שנית- שימצאו בידינו מן האדומים האדומים לשעת צורך בכמות.
ושלישית - לעמוד על המשמר ולדעת בדיוק מכל הנעשה בממשלה המקומית אודותינו ובפרט מהפקודות שיש לצבא שמסביבתנו.
רביעית - שזה העיקר לעמוד על המשמר ובקור רוח ולא להיבהל ממה שמספרים ומגידים וסיפורי נשים ופחדנות ואז הכול ילך כשורה.
ואם אחרי כל זה נכשל ונתפש,הן לזה חשבנו גם מקודם ומה הבהלה?
והאם כאשר נתפש אבשלום במדבר שאז בטח הייתה סכנה עליו ועליך ,מדוע אז לא חדלתם? ......
...מה ששיך למלחמה.מצב הצבא בחזית נורא.מתים מרעב וממחלות וגם התורכים באו לידי הכרה שינחלו מפלה ולכן הם ממהרים להביא צבא חדש ובריא בהרבה נשק,ומפני טעם זה עליכם להזדרז לפני שיגיעו הנה הצבא
החדש .יש סברה שבמשך 15 יום יהיו כבר צבא חזק וחדש בחזית היות והרכבת התחילה לעבוד ביום ובלילה ולא מקבלים נוסעים צאווילים (אזרחים) למשך 15 יום.
יוסף לישנסקי
 |
בית משפחת לישנסקי בבית וגן |
 |
| נעמן בלקין |
1.9.1917
בבוקר הגעתי לחדרה,אחרי שנחתי קצת,יצאנו לראות את פרדס אבשלום , מה אגיד
לך חביבי זה הוא הפרדס היותר יפה בכל חדרה ושם נסענו לשקדים שלך ושל אבשלום בשותפות ,השקדים עצובים קצת וצריך לחדשם ובעוד איזה ימים אשלח את פרדתי הפרטית שקניתי בדמשק לשם עבודתנו לחרוש אותם פעמים.
גם בזיתים הייתי ,הם מעובדים לא טוב ,על כל פנים הרבה יותר טוב מכל העצים שמסביב,עצים בריאים שנחמד להביט עליהם.הסכמתי ולו יהיה מרחוק-לא תוכל לצעוק עלי- לעבד את כל נטיעותיך ונטיעות אבשלום .לתת לניסן 5 פזות בשביל העבודה ולו תרגז כמה שתרצה.....
.....ליפו הגיעה פקודה רשמית שכל התושבים נתיני עותומניה (תורכיה) יעזבו את העיר במשך שלושת ימים.הנתינים הגרמנים,אוסטרו-הונגרים ובולגרים יכולים להישאר.המגורשים ילכו לממין-לעניים יינתנו רכבות חינם.
...לעת ערב עברה רכבת מבאר שבע לדמשק. מכילה: שקים מלאים צוויבאק (לחם מיובש).ושני חיילים גרמנים.לשאלתי למה הם מובילים זאת לדמשק? ענו: כדי כשישובו ימצאו בדמשק אוכל מן המוכן.הם מספרים שהאנגלים גורשו מעזה,בעוזבם 4000 חללים,מן הטורקים נפלו מעט מאוד,ביניהם ליוטננד אחד גרמני וליוטננד אוסטרי,מייאר טעללער הוא מפקד גזה (עזה).
....ד"ר טשערנייץ קבל חופש ללכת לחיפה.
הוא סיפר שבבירות היו 4 צוללות גרמניות,כן ספר גם מר ג. וילבסויץ שעבר היום פה (הוא מהנדס בדמשק יחד עם יודין קנטרו) הוא ראה שצוללה אחת הביאה שני אופיצרים (קצינים) מהימייה האנגלית,שניצלו מאוניה אחת שהטביעו סמוך לאלכסנדריה.
ד"ר טשערנייץ מחפש דרך לברוח. הוא מספר לי שיש יהודים ההולכים לבדם ממצרים לפלשתינה דרך המדבר.ביניהם אבשלום פיינברג ועוד אחד מהמושבה רוחמה (שומר מבין הפועלים) הם הולכים לרוחמה , ושם לובשים בגדי
בדואיים ,משחירים פניהם בצבע שחור ולוקחים להם חמורים טעונים באיזה סחורה שהיא וגונבים כך את הגבול. ממצרים הם מביאים כסף בשביל היהודים העניים, כך הביאו 15 לירות אנגליות לאיש אחד בראשון לציון ושמו ראזין.כל זה סוד כמוס,ובבקשה שלא לגלות לשום איש.שאלתיו- הלא אלה יכולים לשמש בתור מרגלים בשביל האנגלים- לא- ענה- האנגלים אינם חפצים להשתמש בהזדמנויות כאלה , המיוחדים אך ורק לפעולות פילנתרופיות.
 |
| טוביה לישנסקי בנו של יוסף לישנסקי |
 |
| עבריה לישנסקי בתו של יוסף לישנסקי |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה