 |
מישה רימון עם זוג הפרדות |
פרנסה
מיום הקמת הקיבוץ ועד ימינו אלה מתלבט הקיבוץ במציאת מקורות פרנסה. בשנות הארבעים עדיין האמינו החברים שחקלאות תוכל לפרנס את אוכלוסיית הקיבוץ ההולכת וגדלה. במשך הזמן נוכחו כולם שאין די בחקלאות ויש לחפש תעשייה, שתהווה גם כוח משיכה לצעירי הקיבוץ וגם תיתן פרנסה בכבוד. חג ה- 38 לעין השופט הוקדש למפעלי התעשיה שהיו מיועדים להקמה בעין השופט, נבדקו על-ידי החברים שלנו, נדחו, ולבסוף הוקמו בקיבוצים אחרים.
מישה רימון מספר על האורווה:עוד בג'וערה קיבלתי על עצמי את ניהול הענף. ברשותנו היו זוג סוסים- ווילי וצפ. בנוסף לאלה קנו שלמק בורנשטין ויהושע דיין זוג פרדות שנקראו "זמירה" ו"עליזה". לאחר תקופה מוסיפים עליהן את "בוצק" ו"חבוב".
הפרדה עליזה נפצעה בזמן ההתקפה בה נהרגו מהמארב: אפרים טיקטין ואליעזר קרונגולד וניצלו מישה רימון וברוך יציב בשובם מעבודות חוץ במטעי "נטר" ברמת השנים.האורווה בעין השופט הוקמה מחורבות הבניין שהיה מעל מעין "עין סוס" (בבוסתן הגדול ליד ג'וערה ) - האורווה הפכה אחר כך למחלקת המכבשים ב"משנקים". עוד שני בנינים אבן נבנו מאותם חורבות- גן א' שלימים הפך למתפרה ואחת העמדות מצפון לאזור הלולים. יש לציין שאת המבנים בנה פוטי רוזנבלום בכישרון רב.
 |
צבי גלצור ובאמצע שלמק בורנשטיין |
 |
חריש עם סוסים |
 |
האורווה בעין השופט שנות הארבעים |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה