 |
ילדי משמר העמק נפרדים מהשיירה העולה לג'וערה |
העלייה לג'וערה
בארבעה ביולי 1937 ארזו החברים כלים וחומרי בניין בארבע משאיות ונסעו להתארגנות אחרונה בקיבוץ משמר העמק.
המקום שהוצע לאנשי "אמריקה בניר" להתיישבות היה גבעה מבודדת, קילומטרים אחדים מקיבוץ משמר העמק. קראו למקום ג' וערה. היו חברים שפקפקו אם יצליחו להיאחז במקום המוצע. מקום רחוק מהעיר. אין דרך בטוחה אליו , אין כל ביטחון שימצאו מים לשתייה בסביבה, האדמה סלעית וקשה לעיבוד ובסביבה הקרובה הרבה כפרים ערביים עוינים.אך איש אחד ושמו אברהם הרצפלד, אדם שהשרה רוח מלבה וסוחפת על כל החלוצים בארץ, בא לאסיפת הקיבוץ ושכנע את החברים לעלות לג'וערה בכל מחיר.
בארבעה ביולי 1937 ארזו החברים כלים וחומרי בניין בארבע משאיות ונסעו למשמר העמק להתארגנות אחרונה ומשם לג'וערה. הוחלט שהעולים לג'וערה יהיו רק גברים – חלקם "נוטרים" ששמרו על החברים עם נשק . שתי חברות: יהודית קוצר ורחל צור – התמרדו. גם הן רצו לעלות יחד עם הגברים. כשכל המשאיות היו עמוסות, השתיים התגנבו והתחבאו בין החפצים וכך הצליחו להגיע לג'וערה.
על העלייה לג'וערה מספר ברל :
יצאנו מחדרה בארבע משאיות. אחרי מסע ממושך דרך ואדי ערה הגענו למשמר העמק. קבלו אותנו שם בשמחה ובהתרגשות וערכו לכבודנו "מסיבת עליה". למחרת השכם בבוקר יצאנו לעבר ג'וערה.
הצטרפו אלינו חברים רבים מקיבוצים ומה "ההגנה" כדי לעזור להקים את מחנה היישוב עד הערב. ילדי משמר העמק ליוו אותנו בצאתנו. נסענו בדרך בין הזורע ליוקנעם , ומשם פנינו לרמת השניים, עברנו בין הגבעות השוממות עד שהגענו לרגלי ג'וערה. לא הייתה אז דרך אל ראש הגבעה, רק שביל צר הוביל למעלה ולא ניתן היה להעלות את המשא במשאיות. פרקנו את הציוד והתחלנו להתארגן להובלתו על הגב. נתן "שבונק" וזינק למעלה, מתפתל פה ושם כדי להתגבר על המכשולים והוא הצליח!
אחריו עלינו נושאים את החבילות והציוד והתחלנו בהקמת המחנה.
 |
השיירה יוצאת ממשמר העמק |
 |
כמעט מגיעים |
 | ||||
השיירה בדרך
|
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה