מרתה (ז"ל) עם לב |
טובים השניים מהאחד
סיפרה מרתה רקובסקי
ידוע ברבים אהבתה הרבה של מרתה לבעלי- חיים הולכי על ארבע. כלבים וחתולים שונים ומשונים, מצאו אצלה מקלט חם ואימהי.
סיפורה של מרתה מתחיל בשמרטף.
זוכרים את ביסלי, כלבתם הלבנה והיפה של תלמה ויואב דיין?
יום אחד החליטו השניים לנסוע לחו"ל לטיול. כל הסידורים נעשו כבר, נותרה רק בעיה אחת קשה, למי להשאיר את ביסלי?
במוחה של תלמה צץ רעיון - מרתה ידועה באהבתה לכלבים, אולי היא תסכים להיות שמרטף זמני לביסלי?
מרתה הסכימה ללא היסוס וביסלי הועברה בכבוד רב לבית הרקובסקים.
תוך זמן קצר נקשרו הלבבות, במיוחד אהבה את ביסלי חגית הקטנה.
ביסלי הייתה כלבה נוחה וניתן היה לשחק עימה בלי חשש להתקפה רגזנית...
כשיואב ותלמה חזרו ממסעם, צריך היה להחזיר את ביסלי למשפחתה. הפרידה הייתה קשה, במיוחד לחגית.
באותה תקופה נכנסה הכלבה להריון וחגית לחצה על הוריה שלפחות ייקחו, בבוא העת, גור קטן. מרתה לא רצתה לקחת גור כלבים משום שעדיין חייתה בכאב את זיכרון גורי שלה. (זוכרים את גורי?)
באותם ימים הייתה מרתה מטפלת של קבוצת "קשת". כמו לפי הזמנה המליטה החתולה של קבוצת "קשת" ארבעה גורים חמודים.
גידי וייס נתן לכל הארבעה שמות של מטוסים. מרתה קיבלה את "כפיר", לשמחתה הגדולה של חגית.
מרתה עם לב |
חגית באה לחדר בהתרגשות רבה והתחננה לפני הוריה שייקחו אחד מהגורים היתומים, כי ללא אימו אין לו סיכוי לחיות.
וכך הצטרף למשפחת רקובסקי בנוסף לכפיר החתול, גם גור קטן – בונדי.
כשכלבים שכנים ניסו להתנפל על כפיר החתול, היה בונדי מגן עליו בחירוק שיניים ולא נותן לתוקפים להתקרב אליו. השניים היו הולכים יחד לשדות ומשתובבים על הדשאים כצמד חמד, זוג יונים.
יום אחד כפיר נעלם, כי כך דרכם של חתולים זכרים. זמן רב לא שמעו ולא ראו אותו. לילה גשום אחד, כשבחוץ יללה הרוח וברקים התיזו אור למרחקים, נשמעו לפתע יללות ליד חדרם של מרתה וברוך.
בונדי, שגר בלינה משפחתית, זינק מיד לדלת וזקף את אוזניו בהשתוממות.
בחושיו החדים חש שזהו כפיר והתחיל להשתולל משמחה. מרתה פתחה את הדלת והחתול הרטוב נכנס הביתה.
בונדי מרוב התרגשות לא ידע מה לעשות קודם. הוא קפץ על כפיר, ליקק אותו ופינה לו את מיטתו החמה.
מרתה נטלה מגבת, ייבשה את החתול הרטוב, הגישה לו חלב חם ושני הידידים נרדמו יחדיו מאושרים...
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה