נחש זה לא צחוק
סיפרה שושנה שפירא
באחת השבתות חזרנו מקיבוץ דליה בטיול משפחתי. הלכנו דרך מגדל הדבורים. לפתע ראינו על הדרך נחש.
לפני שהספקתי לצעוק "זהירות"!!!
היה הנחש לפות היטב בידיו של עידן. ואיזה נחש - גדול, חזק, מבריק ומתפתל במרץ.
עידן הודיע לי שזהו חנק והוא לא מסוכן.
כשהגענו הביתה, על אף מחאותיי, הכניסו חובבי הנחשים שלי את הנחש הניצוד הביתה, בתוך צנצנת גבוהה חסרת מכסה.
בערב באו אלינו אורחים ומישהו העביר את הצנצנת לאחת מפינות החדר, שם היא נשארה ונשכחה.
חלפו יומיים וגדעון ראה את הצנצנת ריקה. הוא היה בטוח שאחד הילדים שיחרר את הנחש.
חלף עוד יום. בצהריים, כשחזרתי מהעבודה, פתאום שמעתי בום חזק מחדר השינה. קפצתי לראות מה קרה, ולעיני נתגלה מחזה מוזר -כוננית הספרים עומדת על מקומה אך אחד ממדפיה ריק לחלוטין, והספרים כולם זרוקים ומפוזרים על הרצפה...
הרמתי מבטי ולפתע הבחנתי בנחש החנק זוחל לו בנחת על אחד המדפים...
זינקתי החוצה בבהלה, קפצתי על האופניים וטסתי ישר למזכירות, שם ישב גדעון בישיבת מזכירות חשובה רבת משתתפים.
פתחתי את דלת חדר המזכירות, התפרצתי פנימה ובלי לראות איש מלבד גדעון צעקתי - גדעון! אתה בא עכשיו להוציא את הנחש שלך מהחדר!!
כל הנוכחים התפרצו בצחוק אדיר.
גדעון הסמיק וחייך חיוך נבוך, אך מאושר. הוא, כמובן, יצא ובזאת תמה הישיבה.
גיבורים לצחוק!
נראה אותם צוחקים כשנחש חנק גדול מטייל בחדר השינה שלהם!
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה