מספרי זכרונותיו של איתן בן אור (משמר העמק) - חצץ שחור ומפל נעורים

עמנאל לין מכבה שריפה ביער משמר העמק 1936

הצילומים באדיבות ארכיון משמר העמק

משמר העמק

אחד מזיכרונותיי הראשונים מאבו שושה הוא מראה הגורן השרופה. היה זה מגרש גדול בו רבצה שכבת אפר שחור ושני טלפיים חרוכים של חמור שנשרף במרכז השדה. אבא אמר לי שהערבים הם אלה ששרפו את הגורן.

איזו גורן?אלו ערבים? מי? איפה? לשאלות מציקות אלו קיבלתי מענה רק לאחר שנים רבות. היה מוסכם על הורינו כי אין מספרים לילדים על אותו אירוע, בו נטשו החברים את הנקודה (באישור ההגנה) וחזרו להקימה מחדש לאחר מספר ימים, בעוד הערבים שורפים כל שיכולים באותם ימי נטישה עצובים.

מימין: איתן בזנר אמנון לין אורי שפיר מיכה לין יוסף גור - ברקע צריף החומה  1934

 שומר לילה! שומר לילה!"

כאשר היינו במשמר העמק, גרנו בצריף ארוך וגדול ממדים. הצריף נקרא "צריף החומה". באותם ימים לא היו בכלל בנייני בטון בקיבוץ, ומחשש פן יתקפו הערבים ביריות, הקיפו צריף זה בחומת אבים מסותתות הצמודות זו אל זו בחגורת בטון. בצריף זה סיפרה לי אמי בהתרגשות על אירוע מבהיל שאירע לה ביום הקודם: החברים נסעו במשאית למושב נהלל לחזות בהצגה. חלפו על מושב כפר ברוך בדרך השדות, וכאשר ניסתה המכונית לחצות את מסילת הברזל של "רכבת העמק", כבה לפתע מנוע המכונית. 

משאית הקיבוץ 1929

מרחוק כבר ראו את הרכבת המתקרבת ושמעו את צפירות הקטר. ניתנה הוראה לכולם למלט את נפשם ולקפוץ מהמכונית הסרבנית. אימא, ששמלתה נלכדה במסמר, ניסתה לקום, אך לא הצליחה במשימה. דודייה משך אותה בחוזקה, שמלתה נקרעה ובקפיצה הגיעה בשלום לקרקע. 

הרכבת מתקרבת והבחורים מצליחים ברגע האחרון לדחוף את המשאית מן המסילה, וכך נסתיים העניין בשלום.

סיפור זה שימש לי חומר לחלום בלהות במשך תקופה ארוכה, כי נבהלתי מאוד, ועד היום אני זוכר אותו. הייתי רואה את הקטר המתקרב, קטר גדול ממדים, ואימא תקועה ואין אפשרות לנתקה ממקומה, ואז הייתי מתעורר בבהלה ובוכה:

"שומר לילה! שומר לילה!".