מתוך ספרי זכרונותיו של איתן בן אור (משמר העמק) - חצץ שחור ומפל הנעורים

 
   

אברהם גולדשלגר חצי שעה לפני הרצחו - ג'וערה 1938

רצח אברהם גולדשלגר

בדרום, מעבר ליער, שכן הכפר כפריין, שהיה נחשב לכפר עוין במיוחד, משם יצאו מציתי היער, רוצחי אברהם גולדשלגר, ולשם נמלטו הכנופיות של אבו דורה לאחר שהיו יורים על הקיבוץ במאורעות 1936-1937.
רצח אברהם גולדשלגר זעזע אותנו במיוחד! אברהם נבחר להדריך את חברי ג'וערה (עין השופט) בכל הקשור למשק ולהגנה וזאת, בשל ידיעותיו הרבות בחקלאות ובשל אומץ לבו ואופיו החזק. 
אבא שלי סיפר לי על אברהם כי היה ידוע כאמיץ במיוחד. הייתה עמדה בפרדס שמעבר לכביש, שם ישבו בלילות שני שומרים חמושים, לאחר שהערבים גדעו לילה אחד את מרבית עצי הפרדס. אבא שלי ציין, כי אברהם הלך לשמור שם לבדו.
"אין צורך בשני אנשים!" אמר. כזה היה האיש.

ג'וערה בימים הראשונים לעלייה 1937

היה זה ערב סגרירי כאשר נשמעו יריות מכיוון הוואדי – עבדנו עם אדש במשק המוסד. אדש הלך לברר מה קרה. בשובו סיפר לנו על המארב שטמנו ערבים מכפריין לגולדשלגר – הם ידעו את מסלול הליכתו לאורך הוואדי. 
במטח הכדורים הראשון נפל גולדשלגר. ג'ו מעין השופט הספיק לסגת לג'וערה ולהזעיק עזרה.
למחרת, בעזרת כלבי גישוש, מצאו השוטרים את העקבות אשר הובילו אל הרוצח, אבו עלק מהכפר כופריין.
כאשר חזרנו מהלוויה, נקלעה למולנו שיירה של שוטרים וחיילים בריטיים, מעליהם חג מטוס פייפר לצורכי קשר וביניהם, קשור ידיים, הובל הרוצח המנוול! בזיכרוני נשארו פניו הכהים והנפוחים (כנראה שקיבל טיפול מחוקריו) כמחרידים! שנים רבות בשומעי על רוצח כלשהו, דמותו המבחילה של אבו עלק צצה בדמיוני.
לימים ביקרתי בעין חרוד בבית חיים שטורמן: על הקיר תלויים תעודות ומכתבים, ובאחד המכתבים כותב חיים שטורמן לאשתו:
"אני נשאר בבירות לכמה ימים נוספים, להשלמת 'עסקת הפרות'. חבר משמר העמק שעבד עמי כבר חזר אל קיבוצו".
עוזי פז, בנו של גולדשלגר, מאשר כי אימא רוזה סיפרה לו על אותה עבודה משותפת, בה העבירו פרות מבירות לקיבוצים בארץ.

עיתון דבר 1938

רוזה גולדשלגר אלמנתו של אברהם חותמת על מגילת היסוד של בית הילדים הראשון בעין השופט