יום שלישי, 22 במרץ 2016

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

   6

עדות שמאי

משה ב.: היש יחסים מיניים מחוץ למשפחה בקיבוץ?
שמאי: כן. דיברו כאן על דעת קהל ואני לא יודע בכלל על "דעת קהל".
חנה: מה זה דעת קהל?
שמאי: דעת קהל זה חלק של אנשים בלתי מחונכים.
חנה: איך בנויה המשפחה שלנו?
שמאי: הדחיפה היא רגש מיני ואחר זאת באה האהבה וההתקשרות.
משה ש.: כשיש חיים מיניים בקיבוץ מחוץ למשפחה, האם נכונה הדעה שהמשפחה נהפכה כסות לחיי מין בקיבוץ?
שמאי: יש מקרים יוצאים מהכלל, בם לא מסכימים  לצורה זו של המשפחה באשר  זו לדעתם כסות לחיי מין בקיבוץ.
אחיה: האם דעת קהל משפיעה על סמך יידוע  של אנשים לא לבוא לקשרי מין מחוץ למשפחה?
שמאי: כן, אני מכיר הרבה עובדות. זה גם דוחף להקים משפחה.

הזוג ברנדוס



עדות ניומה

ניומה: להתחשב עם זה שאנו מתקרבים לסיום המשפט, אני רוצה כעת לברר אי אלה דברים. תובעים לדין את המשפחה לצורותיה וגילוייה של העדים. עד הלום לא שמעתי מעדי הקטגוריה שתביא  עובדות על קווים שליליים של המשפחה. אתעכב על בירור של הקטגוריה. היסוד של המשפחה היא הזדווגות מינית. המונוגמיה היא מבוססת על קניין הפרטי. אתמול וגם במשך כל המשפט לא שמענו בירור מקיף על התפתחות על צורת המשפחה המונוגמית, היא עברה הרבה שלבים.
וייצמן: ניומה צריך להעיד ולהעמיד את עובדותיו בסוף המשפט כיתר החברים.
הודעת הסכמה.
אחיה: הקיימים עוד יחסי מין מחוץ למשפחה?
ניומה: כן. דיברו על דעת קהל ועמדו ביתר פרטים על שאלה זאת. ההזדווגות המינית באה בהסכמה של שני אנשים לחיות באופן פרמננטי. היא רצויה עבור קולקטיב וחסרה מיניים והזדווגות חד פעמית היא משפיעה על הפסיכיקה שלו ושרוב זמנו יהיה תפוס על שאלה זו ולא התמדה ביחסים.
אחיה: המסכים אתה שיש מעט מאוד זמן לחיי משפחה?
ניומה: מעט מאוד.
אחיה: היכולה המשפחה לסבול עקב זאת?
ניומה: כן.
אחיה: המכיר אתה  התנהגות של רווקים המגיעה עד כדי היסטריה.
ניומה: איני מכיר.
אחיה: הצריך זה להקים משפחה?
ניומה: הוא צריך ביחסי מין.



אחיה: אמרת שלא צריך לבוא ביחסי מין מחוץ למשפחה.
ניומה: רצוי עבור הקיבוץ מסגרת של משפחה.
אחיה: בעל "ההיסטריה" מה צריך – יחסי מין או מסגרת משפחתית?
ניומה: רצוי חיי משפחה.
אחיה: האם הבחירה במשפחה נהפכת להיות יותר או פחות פעילה?
ניומה: יותר פעילה.
אחיה: התומכת או מסרבת הבחורה לפעילות הבחור?
ניומה: תלוי מהאנשים.

השק וריבה זכאי



המשך המשפט – 23 בספטמבר
יונה: אנו מתכוננים הערב לגמור המשפט. יש להשתדל להתרכז ולדון בזה באופן שכן נגמור.
עדויות הקהל בלי חקירה.
צבי: כל הגילויים של המשפחה לא דווקא הובלטו במשפט הפורמלי אלא בהפסקות שלו. נוכחתי לדעת שלמרות דרישת השופטים  שהתאספנו ללבן ולברר כמה הופעות שעלולות להזיק לחברתנו העתידה. הופיעו זה מול זה המשפחה והרווקים. אשתדל על הכול להוכיח בהמשך של דבריי.
מכל העדים שהופיעו היה רק שדל היחידי שרצה להכניס את מהלך המשפט למסלולו הנכון. חנה סתרה את הכול  שדרשה בשאת עדותה, כי ישחררו אותה מהרבה דברים. אכן היא ממלאת תפקיד פורמלי (סניגוריה) בתוך המשפט הנוכחי. לא צריך לבסס כאן את חשיבותה של המשפחה בקיבוץ. למשפחה ישנה השפעת גומלין בקיבוץ. היא גם עלולה להזיק וגם להביא לדברים נעלים. גם לטובה ולרעה גם יחד. אם מישהו שולל את צורת המשפחה הנוכחית דורשים ממנו ליצור את המשפחה האידיאלית. יש בכך טעות. מהם הדברים השליליים שאני רואה בתוך המשפחה שלנו. אני מציין שהמשפחה שלנו היא המשפחה של אבא, אמא ביחד , הדבר היחידי המבליט אותנו ממשפחת אבא-אמא, שהן אנו עוברים את כל הפרוצדורה של נישואין ועוד ועוד.
ישנה הפרזה בנוחיות מצד המשפחה. במוסדות שלנו ישנו הלך רוח של עדיפות המשפחה על רווקים. חנה רצתה להוכיח על דברים שלא קיימים, על הרגשות של שני אנשים. אני מניח שישנה הרבה מאוד מהסודיות במשפחה מצדנו. המשפחה אצלנו לא מקלה על המצב החברותי אצלנו אלא להפך, היא עוד מקשה. ישנם גם מקרים כאלה שצד אחד של המשפחה שעושה דבר רע בהכרה וכוחו לכסות ולשתוק מכיוון שזה נוח לשני והוא קשור עם אותו האדם בקשרי משפחה.
ניומה: בכתב האשמה לא התבססנו די צורכה. הוא תובע לדון את המשפחה לכל גילוייה ותופעותיה. במשפט התברר שזה לא בירור כל צדדי, אלא סוג שאלות מיוחדות שהופיעו מחיינו. הם  אלה גם שיצרו את התנאים לקשר משפחה. עם הופעת הקניין  הפרטי, עם התחלת הציביליזציה הופיעה המונוגמיה. זאת הצורה הראשונה של המשפחה אשר באה מחוסר קשרים טבעיים. כל הקשרים הם חשבונות כלכליים גרידא.
באותה תקופה מקומה של האישה יותר נמוך והיא תופסת שלב נמוך בחיים החברותיים. הבעל – ראש המשפחה – את אותו הרכוש שהוא צובר, ההון, הוא רוצה להנחיל לבניו אחריו. דרך התפתחות רבה עברנו עד שהגענו הלום עם צורת המשפחה שלה. חשבתי שבכתב האשמה יבואו פקפוקים אשר לצורת המשפחה המונוגמית. יש ורצו לקבוע שעם התמוטטות יסודות אלה שהולידו את צורת המשפחה המונוגמית ממילא יבוא שינוי של צורת המשפחה. חיפשתי בכתב האשמה משהו על כך ולא מצאתי. אני חושב שכרגע צריך ללכת הבירור בשטח הפקפוקים.

צריף חדר האוכל בחדרה 1936


אותה הצורה של המשפחה שאנו שללנו שוללים מההכרח שתתקיים ותהיה גם לעתיד לבוא. ברגע הראשון של העמדת יסודות לתאים סוציאליסטיים צריך למצוא את צורת הסיפוק עבור החבר שלנו. אנגלס קבע שעם הסרת היסוד הכלכלי שבהתקשרות למשפחה במשטר הרכושני יבוא קשר יותר טבעי לאחר התמזגות וקשר אמיץ בין שני אנשים שעתידים גם לחיות יחד.
שמענו שהמשפחה שלנו היא זו של אבא ואמא. נדמה וזה לא ככה. 

בזמן שלא קיים הרקע הכלכלי של תלות בגבר, הרי זה כבר השתחררנו מהרבה דברים שקשורים עם משפחה זעיר-בורגנית. אפילו בחוגים פרולטריים לא יצאו בהאשמות, נכון דיו למרות שהם חיים בהחלט חיי משפחה זעיר בורגניים. 
בהרבה מובנים אנו מעמידים את הצעדים הראשונים בשטח זה. השאלה היא האם צורת המשפחה המונוגמית היא האחרונה המתאימה בחיים איפה שקיים שיתוף מלא בקולקטיב.
השק: הדבר היחידי שראיתי במשפט הנוכחי שאנשים לחצו לדבר לא באופן יסודי ומחשבה עמוקה אלא באופן ראשוני. לא רוצים לראות את מקור הרעה אלא את המוצא הקל. ארצה לעמוד קצת על המשפחה ברוסיה הסובייטית. אחרי כל הבירור לא אדע מה רוצה הקטגוריה. 

הקטגוריה – אפילו שלא מרצונה – הציגה את השאלה והכרח של התקשרות חופשית ליחסים מיניים וגם הקמת משפחות. בחיי המשפחה שלנו קובע המצב בקיבוץ – מצב האדם שתלוי במצבו של הקיבוץ. 
לי נדמה שהקיבוץ הארצי צעד צעד אחד. ישנו החשש שגם הלאה לא נלך. המשפחה שלנו היא לא זעיר-בורגנית. ישנן אמנם תופעות זעיר-בורגניות אבל לציין בכללה הרי זאת היא פרזה. בכל שטחי חיינו ישנן תופעות זעיר-בורגניות. כל זמן שלא יבוא שינוי רדיקלי במצב התנועה הקיבוצית בארץ לא ישנה את המחשבה והגישה של בן האדם שלנו ותופעות הרבה בקולקטיב. אי אפשר לעצור בקפיצות ענקיות מפעלים נועזים. שינוי של מורשת דורות   לא יבוא בכמה שנים. לנו אין תנאים של שינוי. לנו אין סוציאליזם של רוסיה הסובייטית.

הווי חיים בחדרה


מחוץ למשפחה על ידי רצון טוב של שני אנשים יכולים לבוא יחסים מיניים.  ברם, האם זה ילבש צורה המונית, הרי שזה הרס חברתי קולקטיבי בקיבוץ. המציאות של רוסיה והספרות הרוסית מראה על שלילה. במשך של תקופה ויתרה על דעתה. מי שדוגל במהפכניות צריך לדעת מה זה נוער ומתי מופיעות הדרישות המיניות. הזאת היא התקופה שלנו – הגיל שלנו.
על הופעות הזעיר-בורגניות בקיבוץ צריך להיות תקנון למען את התופעות הללו לעקור מהשורש מההתחלה. אי אפשר לדבר על תופעה כללית של תופעות המשפחות בקיבוץ. מתוך הנאום שאי אפשר לשנות – ישנה בכל זאת הזדמנות  להצעיד משהו קדימה. נוחיות זה דבר טבעי ובריא. ישנה נוחיות של הסתדרות פרטית. כל נוחיות שבאה ממאמץ קולקטיבי יש לקדם בברכה.
יוסף ו: כן, כמה דברים אחרים הקדימו. סולפו כאן הרבה דברים. מי שהקשיב לעדויות שונות במשך המשפט יכול היה לראות שלא כל העובדות מאירות את העניין , ויש הרבה עדויות.

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה