משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

4

משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936

 

הפסקה במשפט.

המשך המשפט – אחה"צ

חנה ג.: כמה דברים על הופעתה של הקטגוריה אתמול. הקטגור אמר: ישנו כתב אשמה ועובדות אי אפשר להביא מכיוון שלא הייתה חקירה מוקדמת. מה פשר הדבר? הרי עובדות הן מחיינו היומיומיים. יענקלה אומר שיקום דור חדש, גברים שיחיו חיים חופשיים. תקומנה נשים שיתמסרו לגברים באהבה בלי שום פחד של תוצאות כלכליות. הבחורה לא צריכה לפחד מתלות כלכלית. הגבר לא צריך לשלם, לקנות את הבחורה בכסף. ישנן כרגע כל האפשרויות בקיבוץ למשפחה בריאה. בכל זאת קיים משפט על המשפחה שלנו. א. געשלעכטס ליבע. ב. התמדה, הבנה הדדית. ג. השלמה רוחנית. ד. המשכת הדור, קובע אנגלס, כאור יסוד למשפחה חדשה.
  התופעות בקיבוץ מקבלות ביטויים שונים בחיים. מי לא מכיר את העצבנות של הרווק שתוצאתה היא היסטריה. מי לא מכיר את ההלצה: שהוא צריך כבר בחורה.
הקטגוריה באה ומאשימה את שני האנשים. א. אתם התרחקתם מהחברה.
הסתגרתם ואינכם מגיעים לפעולה. אני נמצאת בחברה של 100 איש. אני לא בודדת, בשום פעולה. יש רגעים שאני פנויה ואם זה חטא לחיות עם איש קרוב, מה זאת אהבה? עם אותו בן-אדם שאני אוהב אני רוצה לחיותו איתו ולבלות איתו את הזמן הפנוי. בקיבוצנו אין פנאי. יש מעט מאוד זמן. אם ישנו כזה רוצים אנו לחיות לחוד.

הספרייה בחדרה- עומד אברהם פיין

תא סגור. האם החברה יכולה לדרוש שחיינו הפרטיים יוצעו  ב"כ [בדרך כלל] לחברה. החברה יודעת על הכול, על גישתנו לעבודה ולחיים, אבל לא חייבת לדעת על חיינו הפנימיים. מה זה פעילויות אקטיביות בקיבוץ? כל אחד נותן לחברה, ממלא את התפקיד. יש לאחד אפשרויות פנימיות ולשני לא. החברה מכירה את כישרונות האדם.
יש גם שהחברה לא מכירה אותו ולא מגלה את האפשרויות. יש ומי שיותר מסוגל להיכנס לחיים ולתפוס עמדה יש פרט  אחד במשפחה הנהנה גם יותר מהשני. עצם כניסה לחיים, משמע גם כניסה לעניינים פנימיים של השני.


החינוך לתנועה שלנו מורה דרך שלנו, יותר נכון צריך להיות מורה דרך. בדרך של הוויתור נגיע למטרה. כשבאנו למטרה, החיים בקיבוץ הם לא מטרה אלא ממשי. עומדת השאלה האם אני יכולה היום לוותר באותה הצורה כמו בחו"ל. בחו"ל ידעתי שהכול ארעי. כאן זה המקום הקבוע שלי. כאן אני צריכה הכול לדרוש מהחיים הקיבוציים נוחיות. גם הרווקים דורשים נוחיות. מה זה נוחיות לפי הקטגוריה? חדר, וילונות ועוד. אני לא רוצה להסתפק בארבע קירות החדר. הקיבוץ צריך לספק לי צורת חדר יותר אסתטי. גם הרווק שגר באוהל ישנן לו דרישות. הבחורה מטבעה יש לה יותר חוש לאסתטיקה. היא הייתה צריכה בקישוט. אמרו במשפחה מקשטת זאת הבחורה, משמע שכל בחור צריך לחפש בחורה  להקים משפחה למען שתקשטנה.
מי לא זוכר את הימים שלפני קיום המשפחות וידי האוהלים של הבחורות היו יותר בסדר. גם הבחורים הנגרים יצרו להם רהיטים. אני מציינת זאת ותחשבו על זאת.

(צבי: זה היה טכסיס).
המשפחה דורשת נוחיות. אחר כך אבדיל איזה אפשרויות ישנן לה ולזה שקראו זעיר בורגנות. באו והאשימו שאתם הרסתם את צורת המשפחה באותו הרגע שלא מרשים לנוחיות. השאלה של ה"פרימוס" [נעשתה] [לבנאלית]. בשביל אלה האנשים שחיים יחד עם ה"פרימוס" יש להם הרגשה ברגע של התרגשות, ברגע שהגוף רוצה בסיפוקו ישנו פרט שני. לא חשוב שהפרט מכסה את העיניים בשמירה, הפרטים השניים שהם רוצים ביחסים הם עם הרגשה בריאה ולא רוצים שיפריע שלישי. "הגורל של המשפחה תלוי מהלילה הראשון". גורל המשפחה בקיבוץ תלוי מהלילות הללו. היו משפחות שנהרסו מאי-סיפוק. אלו גם באופן פסיכי שלא יכלו לבוא ביחסים שלא רצו לתת לשלישי להביט לחייהם-הם. היום אנו באים לבנות את החיים המיניים גרידא. מתי תוכלו לחיות אתם הרווקים חיים הללו. אומרים שהרבה חיים חיים סקסואליים מחוסר חדרים – מכניסים שלישי לחדר. ישנה סכנה בא"י לחפש מקומות אחרים מפחד בגלל הערבים.
אל תסתפקו רק על זה שהבחור אומר לבחורה "נלך לישון". יש להכניס את ה"קונסט של ליבעס לעבען". ה"פרימוס" אומר – אני בטוח  שאני לא מפריע. אני אומרת שזו אי הבנה. אם מדברים על נוחיות יש לקבוע שהחברה שלנו גוזלת את כל הנוחיות מהמשפחה.

ואת הרוך לא מפריעים בחיים המיניים שלו. לא דובר כאן על צורה זו, מעבר הלאה. "המשפחה – הכסות היחידה לחיים מיניים בקיבוץ".
ישנם הרבה אנשים שלא מצאו את יצירת המשפחה בקיבוץ, מצאו את הפרטנר ליחסים מיניים מחוץ לקיבוץ. ברגע שמסכימים לחיים משפחתיים לא מוצאים רק על יסוד חיים מיניים. קיים יופי, סימפטיה, וזה הקובע. אי אפשר הכול לומר קשר מיני.

שרה כהן אבידן מושכת באוזני החמור

אם הקיבוץ – חברתנו – יכולה להסכים היום לחיים מיניים מחוץ למשפחה. דיברו  על חיים מיניים חופשיים ברוסיה. נכון, זה קיים. שם קיימת האפשרות. למרות התנאים שמה קיימת בכל זאת ריאקציה. האדם שלא מצא את ה"פרטנר" ליצירת המשפחה. סיפוק מיני הוא סיפוק טבעי. הוא מוכרח למצוא סיפוק! החברה לא מצאה את הסיפוק של חוסר סיפוק מיני. הבן-אדם שמרגיש שלא נכנס לחיים של "גלייז וואס תיאוריה" לחיים מיניים, הרי שהחברה מוכרחה להסכים לזאת.
אני תומכת בזה שראיתי בקיבוצנו ובקיבוצים אחרים: ברגע שלא קיים שום קשר מחוץ לחיים המיניים, מתפרקת המשפחה.  לא קיימת המשפחה של התקשרות מינית גרידא. מהי המשפחה הזעיר בורגנית?
דוד אמר – העיקר המצב הכלכלי, מהם הגורמים שקשורים במצב הכלכלי. המצב של הבחורה, של המשרתת, של הבחור על הילדים. הבחור לא עוזב את הבחורה בשל הילדים, והבחורה מחוסר עצמאות. הבאמת אין הבדל אצלנו, הבחורה לא תלויה בגבר בשאלת כלכלה. אנו התקדמנו בהרבה מיד. המשפחה הנה בתוך התפתחות. כל חיינו בקיבוץ בכל השטחים בתקופת התפתחות.  אנו נמצאים בתקופה תדירית של התפתחות.

נוח פלד בפתח האוהל

המשפחה המונוגאמית, המונוגמיה באה מתוך הכרח.
בזמן של קומוניזם, בזמן של התפתחות יכלה האישה לחיות עם הרבה גברים והם איתה. למה אנו דורשים משפחה מונוגאמית? ישנם שני צדדים – בחור ובחורה. צורה לא מונוגאמית יכולה להרוס את קיבוצנו. שני הפרטים שבהבנה והתמדה ימשיכו בחיים. על שאלת המשכת הדור, אני רוצה לראות איך תוכל בחורה להסכים שבחור זה שנותן את גופו ליצירת הילד וכן גם את הסיפוק לבחורה, הבחורה לא יכולה והיא לא תסכים שהוא יחיה אם אחרים. מי שקרא את קולונטאי, ששניהם פעילים במקום יחד. אם דרוש הסיפוק אזי מרשה לעצמו לחיים מיניים. בזמן שהיא שואלת אותו למה עשית זאת? ענה: לא מצאתי אותך והייתי מוכרח זאת לעשות. למרות שיש גם ילד עזבתהו, רוצה את כולו, את חייו בכל השטחים.

אני גומרת בכמה דברים. התחלנו את בירור העדים על התנועה. אמרו: למרות שקיבלנו את החינוך גם בתנועה, גם קיבלנו חינוך בי"ס וההורים. אם ישנן שגיאות שהמשפחה עושה אותם, ויש כאלה ולא ראיתם בכתב האשמה, גם הקטגוריה  אמרה שגדלנו על ברכי תנועה בורגנית. המשפחה תמצא את צורתה הנכונה יחד עם התפתחות הקיבוץ והשלמתו הרצויה.