2
 |
משפט על המשפחה בקיבוץ - חדרה 1936 |
היו"ר [יונה] מקריא את רשימת העדים שהקטגוריה קוראת לעדות.
מופיע העד הראשון של הקטגוריה: שרה כהן.
אחיה: בכתב האשמה המאשים את המשפחה בקיבוץ מדובר על חינוך רב שנים וכוננות לחיי משפחה בקיבוץ. יש ערך לחינוך. החושבת את שהתנועה שלנו מחנכת באמת ליעודים אלה?שרה: אני חושבת שהתנועה החינוכית תגדל אנשים לחיים חדשים. החינוך שלנו מקל על צורת המשפחה.
אחיה: האם התנועה החינוכית מסכימה לצורת המשפחה בחו"ל.
שרה: לא.
אחיה: איך מתייחסת התנועה שלנו בחו"ל ליצירת משפחה הקיימת בחו"ל?
שרה: בשלילה.
אחיה: למה?
שרה: זה עומד בניגוד למגמת החינוך.
אחיה: מהם הליקויים של המשפחה הקיימת בחו"ל?
שרה: הפרטים חדלים מלהיות עצמאיים ונסחבים עם הזרם.
אחיה: השאפנו ליצירת משפחה כזו?
שרה: בטח לא.
אחיה: המשפחה הזאת בקיבוץ היא זאת שדיברנו בחו"ל?
שרה: עוד לא.
משה ש.: התוכלי להראות גילויים של התקשרות משפחתית בחו"ל בתנועה החינוכית?
שרה: שוכחים על התנועה והולכים עם הזרם.
אחיה: את אמרת שהמשפחה בקיבוץ עוד לא זו שחשבנו? ההינה טובה מדי או גרועה?
שרה: יותר גרועה.
אחיה: האשמנו: כי המשפחה סוגרת את עצמה ומרחיקה אותה מפעולות חברתיות. האם האנשים עם היווצר המשפחה – מתרחקים מפעולה?
שרה: כן.
אחיה: האם לפני שהתקשר במשפחה היה פעיל?
שרה: כן.
אחיה: האם נכון שבקיבוץ נהפכה המשפחה לכסות ליחסים סקסואליים?
שרה: כן.
הסנגוריה – חנה: בכתב האשמה ישנה פסקה האומרת: כי המשפחה מתרחקת ובשאלה לעד הודגש שקצת מתרחקת.
החינוך שלנו הוא המכריע, או שישנם גורמים מחנכים אחרים בית ספר, הורים?
שרה: כן.
חנה: האם המשפחה שתכננו לנו בחו"ל? ענית שעוד לא הגיעה לשלמות. מה זה?
 |
| שרה כהן- אבידן עם סליביה פרי |
שרה: אנו לא ממלאים את הסיפוק למשפחה.
משה ב.: הקיימת סתירה בחינוך שמקבלים בחו"ל ובין המציאות שנמצאת בארץ?
שרה: לא.
משה ב.: למה הצעת בשיחת קיבוץ לייצר ועדת קשר למען להכניס את העולה לקיבוץ ולתנאי הארץ?
שרה: משום שהחינוך לא הושלם.
משה ב.: האם העולה החדש לא מתאכזב מהקיבוצים הוותיקים בשטח החברתי?
שרה: כן.
משה ב.: העולה החדש שנפגש עם צורות חיים רוצה לשנות זאת?
שרה: ברוב המקרים נכנס לחיים בקיבוץ.
משה ב.: האם החינוך הלא נכון שניתן בחו"ל פוגע בחיים בכלל וגם בשטח המשפחתי?
שרה: שאלת המשפחה מעניינת כל אדם בצורה אחרת.
משה: למה ההסתדרות בחו"ל מתנגדת ליצירת משפחה?
שרה: לא קיימים תנאים ליצירת משפחה.
משה: האם את יודעת מקרה של התחתנותם [חתונתם] בצורה הקודמת והישארותם בתנועה?
שרה: מקרה אחד.
משה: האם יש לך עובדות שאחר קשרי משפחה באה התרחקות מפעילות חברתית?
שרה: כן.
משה: האם לא קיימות עובדות להפך?
שרה: כן.
משה ב.: האם ברוב המקרים מתרחקים מפעולה?
שרה: יש קודם להבהיר מה זה פעילות הקיבוץ.
משה ב.: האם המשפחה היא כסות לחיים מיניים בקיבוץ?
שרה: באופן רשמי כן.
משה: האם היה פעם דיון בקיבוץ ונקבע שזאת הצורה היחידה של חיי משפחה?
שרה: לא.
וייצמן: מה חשבת על ביטוי רשמית.
שרה: על דעת קהל בקיבוץ.
וייצמן: מחוץ לסיכום בקיבוץ השיחה נקראת דעת קהל.
שרה: כן.
וייצמן: האם את יודעת על מקרה בקיבוץ שנולד ילד ולא קשור עם חיים משפחתיים?
שרה: כן.
וייצמן: מה הייתה ההגבה של קיבוצנו?
שרה: לא שמעתי.
וייצמן: הרואה את סיכויים להבראת המשפחה בקיבוץ?
משה ב.: אי אפשר לבית הדין לשאול שאלות בצורת התביעה והסנגוריה.
משה ש.: לשופט ישנה כל האפשרות והרשות לברר נקודות לא מובנות וברורות.
יו"ר: שאלות השופטים בדרך כלל הן הבהרות של מושגים שלא התבררו קודם.
וייצמן: שואל שוב פעם את השאלה.
שרה: כן.
וייצמן: האם הסיכויים נראים מתוך רצון לשנות את המצב או מתוך התפתחות לעתיד לבוא?
שרה: שניהם.
 |
משה בלומשטין עם חבר |
רחל ב.: האם ההסברה על המבסטננציה והסובלימציה בחו"ל היא מועילה או מזיקה לכך?
שרה: אצלנו לא קיימות הסברות כאלה.
מופיעה עדה שנייה – רחל קופרבלופ.
אחיה: האם המשפחה בקיבוץ שונה בהרבה מהמשפחה בחו"ל?
רחל: לא בהרבה.
אחיה: האם אפשר לקרוא לה משפחה זעיר בורגנית?
רחל: בחלקה כן.
אחיה: מה השינוי הכלכלי והיחסים המשפחתיים?
רחל: אי תלות הבחורה בתנאים כלכליים גורם לפרוגרסיביות.
אחיה: האם הקיבוץ עוזר לסיכויים של שינוי צורת המשפחה בקיבוץ?
רחל: לא.
אחיה: האם אנו חינכנו לקראת אוטופיה משפחתית או לצורה ידועה?
רחל: החינוך הוא לא נכון מחוסר ידיעת המצב המציאותי כאן.
אחיה: האם הקיבוץ בתור ביטוי החברה, האם ישנה תגובה למשפחה הקיימת?
רחל: לא קיימת תגובה בקיבוץ.
אחיה: האם ישנה דרישה בשטח במשפחה לנוחיות יותר מאשר ביתר השטחים?
רחל: כן.
אחיה: האם הקיבוץ מרסן דרישות אלה או נותן יד לכך?
רחל: הניסיון של התגובה באסיפה היה חלש.
אחיה: האם את מסכימה שהמשפחה בקיבוץ היא כסות לחיים מיניים?
רחל: דעת קהל היא כזו.
אחיה: מה קובע, דעת קהל או אספה?
רחל: דעת קהל.
אחיה: האם בדעת קהל זו אפשר לבוא ביחסים מיניים מחוץ לקשרי משפחה? האם זה דוחף ליצירת משפחה?
רחל: נכון.
משה ש.: מהו היסוד ליצירת משפחה בקיבוץ?
רחל: משיכה מינית והתאמה פסיכולוגית.
משה ש.: הידועים לך עזיבות שאחד מהמשפחה קשור לשני ועוזבים ביחד?
רחל: כן.
יונה: האם ידוע לך מקרה שני של הישארות איש אחר עזיבה מחצי מהמשפחה?
רחל: כן.
 |
אריה ויצמן בחדרה 1936 |
יונה: מה החלק הזעיר-בורגני שבמשפחה בקיבוצנו?
רחל: הדרישות המופרזות, השאיפה לנוחיות וההסתגרות.
יונה: מהן הדרישות המופרזות של המשפחה?
רחל: חדר יותר נוח ורהיטים.
משה ב.: מה המשפחה צריכה להיות שאנו מחנכים בחו"ל?
רחל: שתהיה חסרת מגרעות, אלה שבקיבוץ בארץ.
משה ב.: מהן הנקודות שתתבסס עליה המשפחה לעתיד לבוא?
רחל: התשובה ניתנה כבר.
משה ב.: האם העמידו באופן קונקרטי בחו"ל צורת משפחה בארץ?
רחל: מתוך חוסר הכרת המציאות לא הועמדה באופן קונקרטי.
משה ב.: מהם הגורמים ליצירת משפחה אידיאלית בקיבוץ?
רחל: משיכה מינית וקשר נפשי.
משה ב.: האם דעת הקהל הקיבוצית לא משתדלת לשנות את צורת המשפחה הקיימת?
רחל: לא עושים זאת.
משה ב.: האם רוב החברים שוללים את צורת המשפחה הקיימת?
רחל: הרוב שולל.
משה ב.: למה קיים הלחץ של רוב החברים?
רחל: השאלה קיימת גם עבורי.
משה ב.: האם רוב המשפחות בקיבוץ הן מסתגרות?
רחל: כן.
משה ב.: מה זה פעילות בקיבוץ?
רחל: ויכוח ופעילות בקיבוץ.
רחל ב.: האם את חושבת שהבחורה או הבחור רוצה בפעילות כבן זוג?
רחל: כן.
וייצמן: האם דרישות אלה באות עם היווצרות המשפחה?
רחל: הדרישות של נוחיות הן לא מופרזות ובהן היה רוצה כל פרט אלא שבאמת עם היווצרות המשפחה.
וייצמן: האם חוסר חיי מין מסודרים לא גורם לאי פעילות בקיבוץ?
רחל: כן.
עד שלישי: יוסף [שם משפחה לא ברור]
משה ש.: מהם התנאים לניגוד בחיים בקיבוץ – הנתונים בקיבוץ או בגורמי חוץ?
יוסף: נתונים בקיבוץ.
משה ש.: החושב אתה שמושפעים אנו כגורמי חוץ?
יוסף: מושפעים מהקיבוץ והתנועה בחו"ל.
משה ש.: האם ישנם קושיים בקיבוץ שלא נוכל להגיע לצורת משפחה הוגנת?
יוסף: קיימים קושיים. נוכל להתגבר עליהם.
משה.: הלחץ של חיי סיפוק יכול להביא ליצירת משפחה רצויה?
יוסף: כן.
אחיה: הקיימים אנשים שאינם בעלי משפחה ואין להם אפשרות לחיות חיי מין?
יוסף: ישנם כאלה.
אחיה: בחו"ל הישנה אפשרות מחוץ למשפחה לחיי מין?
יוסף: כן, אבל אנו שוללים יחסים מיניים כאלה.
אחיה: האם לחץ מיני לא דוחף ליצירת משפחה?
 |
יונה ינאי |
יוסף: כן.
אחיה: האם זה רצוי?
יוסף: מכיר עובדות וזה בהחלט לא רצוי.
משה ש.: הקיימת דעה בקיבוץ של פרמננטיות ביחסים?
יוסף: ישנה פרשה שהקיבוץ רוצה שישאירו פרמננטיים.
אחיה: האפשר לציין שמשפחות מתרחקות מפעולה בקיבוץ?
יוסף: אני מכיר חברים שהסתלקו ולא מכירים מקומם בקיבוץ.
חנה: האם ידוע לך שמחוץ למסגרת המשפחה ישנם יחסים מיניים?
יוסף: כן.
משה ב.: האם דעת קהל קיבוצית לוחצת לקשרים של שני האנשים הבאים ביחסים מיניים?
יוסף: כן.
משה ב.: האם אתה יודע שברוב המקרים לא נעשו פסיביים חברים מזה שנכנסו לחיי משפחה?
יוסף: ברוב המקרים הם לא היו פסיביים.
משה ב.: האם אתה מציין בתור קו אופייני עבור בחורה אפילו ריקה לסידורים נוחים בחדר?
יוסף: כן.
משה ב.: האם ידועות עובדות איפה שישנן בחורות יותר בחדרים?
יוסף: כן.
משה ב.: האם ההופעה בכלל היא חיובית או שלילית?
יוסף: חיובית.
רחל ב.: איך משקיפה על הסתגרות המשפחה?
יוסף: הקיבוץ שולל זאת.
וייצמן: מה זה פעולות?
יוסף: פעולות חברתיות.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה