5
 |
משפט על המשפחה בקיבוץ- חדרה 1936 |
עדויות הסנגוריה
מעיד שלמקמשה ב: תבסס את ההבדלים של המשפחה בקיבוץ והמשפחה הזעיר בורגנית?
שלמק: בכמה יסודות: א. ההתקשרות באה לא מתוך נטייה הדדית, לרוב באה מתוך חשבון כספי. אי ידיעה אחד את משנהו. ב. המשפחה הבורגנית איך הגבר והאישה זכויותיהם לא שוות. חבר מתוך היותו "המפרנס" הנו גם הראש שלפי קו זה הולכת המשפחה. ג. המשפחה רואה אי אפשרות של ספרציה. יש לגבר האפשרות לספק את הדרישות שלו בדרכים אחרות וגם דעת הקהל אינה חריפה באם האישה עושה זאת כשהיא לא מוצאת את סיפוקה אצל בעלה. החברה שוללת גם יצירת ערכים חדשים.
משה ב.: האם היסוד הכלכלי גורם ליצירת משפחה בקיבוץ?
שלמק: קשה לענות על שאלה זו. הקיבוץ הוא תא מסוגר מוגדל. כל מה שמסובב את החברה בשטח כלכלי.
משה ב.: האם הקשר המשפחתי הוא התקשרות חופשית?
שלמק: בקיבוצים ההתקשרות היא יותר פרוגרסיבית ומתקדמת. יש לציין התקדמות שאיננה עוד חזות הכל.
משה ב.: הקיימים קשרים משפחתיים חוץ מפיזיים?
שלמק: קשה לענות על שאלה זאת. זה תלוי מכל פרט ופרט. אין עוד לדבר על המונוגמיה מבחינה אבסולוטית. ישנם מקרים של התקשרות מבחינה סכסואלית. הם גם נפרדים בלי כל חשבון של דעת קהל.
משה ב.: האם ישנה תופעה של המשכת החיים המשפחתיים למרות אי הסיפוק בה ומוצאים את סיפוקם מחוץ למסגרת הקיבוצית?
שלמק: בקיבוצנו אין זאת. ייתכן ואפשרי בקיבוצים אחרים. אפשר שגם בקיבוצנו יהיה זאת באשר אנו קיבוץ צעיר.
משה ב.: לו היה בקיבוצנו כך, ההיה הבדל בין צורות המשפחה שלנו והזעיר בורגנית?
שלמק: ישנה התקדמות רבה בכל השטחים שלנו. אותו הדבר גם למשפחה. ישנם עוד ליקויים רבים אבל התקדמות רבה ישנה.
 |
יעקב ברעם |
משה ש.: איך אתה חושב על הופעת המשפחות שלנו כאותן המשפחות שנוצרו על בסיס כלכלי?
שלמק: קשה לענות על שאלה זו. היא יותר כללית. זה שייך לכל פרט. כשם שישנו כלל, ישנו גם יוצא מהכלל.
דיברו אתמול על לוקסוס. אמרו שזה לא טוב. נוחיות לא עוברת כמורשת זעיר בורגנית. זה נהיה רק בזמן האחרון. כל קיבוץ צריך לחיות חיים נוחים. הערכים האלה לאו דווקא זעיר בורגניים אלא צודקים מאוד.
משה ש.: האם הדרישות לנוחיות וליופי, האין זה ביטוי לאישי ועוד? והאם הריהוט שלנו לא שונה בכלום מריהוט של המשפחה הזעיר בורגנית?
שלמק: אני הייתי רוצה לראות ככה את כל החדרים ולא רק את חדרי המשפחות. זה לא ביטוי של הצורה הזעיר בורגנית.
אחיה: אמרת שלא קיימות עוד האפשרויות הכלכליות ליצירת משפחה?
שלמק: הדגשתי שלא ישנם ההישגים הדרושים – מכול התקדמות קיימת...
אחיה: הנשארו בקיבוץ יסודות כלכליים שהבן זוג מתחשב בהם?
שלמק: לא.
אחיה: האם אתה חושב שתנאים חיצוניים לא משפיעים בקיבוץ על יצירת המשפחה?
שלמק: לעת עתה לא.
אחיה: האם יפוי החדר ונוחיות זה לא השפעה חיצונית?
שלמק: לו הייתה ספה, היה בזה נסיגה אחורנית.
אחיה: איך מתייחס הקיבוץ למקרי התפרדות משפחה?
שלמק: לא נפגשתי עם זה.
אחיה: ובקיבוצים אחרים?
שלמק: מדברים על זאת בקומונה.
אחיה: איך מתייחסים הקיבוצים להופעות הללו?
שלמק: מדברים/משברים 20% ו-80 לא.
אחיה: הידוע לך על פרט אחד מהמשפחה שעזב את הקיבוץ והשני נשאר?
שלמק: כן, מצוין.
אחיה: מה נוצר קודם, דעת קהל או שיחה?
שלמק: יש מקרים שקודם שיחה וקודם פרטים מדברים, אבל הסיכום הוא בקיבוץ. אי אפשר לדבר על כך באופן אבסולוטי.
אחיה: כל הדעות הרווחות בקיבוץ הן פרי דיון בשיחת קיבוץ?
שלמק: לא.
 |
צבי הוברמן |
עדות ריבה [זכאי]
חנה ג.: האם החיים המיניים החופשיים ברוסיה השפיעו לרעה או לטובה?
ריבה: כל הביטויים החברתיים שבאו עם המהפכה, בא גם שינוי במשפחה. כנגד השעבוד בא החופש. כרגע ישנה התנגדות וביקורת של צורת החופש ברוסיה.
חנה ג.: מהו החופש שישנו ביחסים בין הגבר והאישה?
ריבה: ישנם גם שם חיפושים. בספרות מורגש השיבה של חיים מונוגמים. חופש בהתפשרות של שני פרטים. אחר כך יכולה לבוא ההפרדה.
משה ב: האם הסוציאליזם מתכוון לביטול המשפחה במובן התא הכלכלי, או גם ביטול המונגמיה?
ריבה: ביטול התא הכלכלי.
משה ב: האם את מכירה שבתנועה הקיבוצית בהתחלתה של הסיסמא שחופש הוא ביטול והרס התא המשפחתי?
ריבה: אינני מתמצאת בגילויים אלה, אבל גישתנו הייתה פרי חינוך על הרס המשפחה הישנה ובניין מה חדש. הקיבוץ לא יכול להסכים ליחסים חופשיים שזה יכול להביא להרס החברה וזה מביא לכל מיני חוויות והתלבטויות פנימיות שמשאירות סימנים בחיי האיש.
משה ש.: מה זה יחסים מיניים אנרכיים שהיו קיימים ברוסיה?
ריבה: יום עם זה ומחר עם שני.
משה ש.: מהי תגובת הממשלה על כך?
ריבה: השאלה לא ברורה כל כך ברוסיה והממשלה לא מתערבת, היא רק הרגולטור של חיי המשפחה, דאגה לילדים שלא יהיו מחוסרי בית. לא הגיעו עד כדי התערבות בחייו הפרטיים של האיש.
משה ש.: איך מתייחסת דעת הקהל הנאורה לכך?
ריבה: בשלילה.
משה ש.: איך מתייחסת האינטליגנציה הרוסית?
ריבה: אין צורה מקובלת. קיימים גם חיפושים אחר מסגרת יותר מציאותית ונאותה.
משה ש.: חופש היחסים שניתן ברוסיה ונוצל ליחסים אנרכיים. האם זה היה פרי החופש או פרי אי הכוננות של האנשים.
ריבה: אי הכוננות של האנשים. החינוך לא היה יכול להביא ולא רצה בזאת.
אחיה: מי היה הנושא של יחסים חופשיים ברוסיה?
ריבה: הנוער.
אחיה: ההיה מוכן או לאו?
ריבה: לא.
אחיה: האם האנרכיה באה מעצם חופש היחסים או מהנושא שלה?
ריבה: חופש מופרז מביא לידי אנרכיה.
אחיה: האם המשפחה ברוסיה היא כסות ליחסי מין?
ריבה: לא.
אחיה: האם המשפחה אצלנו היא הכסות המוכרת ליחסי מין?
ריבה: איני יכולה לקבוע מה זה דעת קהל ודעה מקובלת על כך בקיבוץ. היא צריכה להיות. אם ישנם שני פרטים שרוצים להיות, אין אפשרות לקיבוץ לבוא ולומר לפלוני אלמוני.
אחיה: מהי הדעה בקיבוץ?
ריבה: הקיבוץ צריך להסכים שהצורה הרצויה היא המשפחה.
 |
הורה חדרה |
אחיה: עדי הקטגוריה הצביעו והסתמכו על דעת קהל ועדי הסנגוריה לא מכירים זאת. זה עניין לתשומת לב השופטים. מתי יש רשות לזוג להיכנס לחדר?
ריבה: ששניהם מסכימים לכך ושישנה האפשרות האובייקטיבית.
אחיה: המכירה את במקרים שהקיבוץ התייחס בשלילה על "עזות" של כניסה לאהל של זוג זה?
ריבה: כן.
אחיה: מה היה הביטוי של הקיבוץ?
ריבה: מחשבה שעוד לא בשלו התנאים לחיי משפחה אצל הזוג.
אחיה: זאת אומרת שחיי משפחה מוכרת על ידי הקיבוץ בכניסה לחדר?
ריבה: כן.
אחיה: הידוע לך שבחורה ילדה בלי קשרי משפחה?
ריבה: אם הייתה הבנה בין שני האנשים אין להתנגד לכך.
אחיה: מה דעתך בשאלת "הפרימוס"?
ריבה: הדבר הזה של "פרימוסים" משפיע לרעה על חיי המשפחה. לא נותן להם התפתחות נורמלית ורצויה של המשפחה. הקיבוץ צריך לייצר את התנאים לחיי משפחה עצמאיים. הלעג הוא לא נכון.
אחיה: האם זה הורס את המשפחה?
ריבה: זה תלוי מסוג האנשים.
אחיה: שאלת ה"פרימוסים" וההפרעה היא לא למשפחה, אלא לסוג ידוע של אנשים וגם לא בעלי משפחה?
ריבה: בדרך כלל למשפחות.
רחל ב. [או ג.]: בקיבוץ ותיק, איך ואיזה פתרון היית נותנת להם, האם היית אומרת להם על כורחם להתחתן?
ריבה: ליחסים מיניים גרידא מהסכמה של שני האנשים איני מתנגדת.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה