חוות אלנבי ותחילתו של קיבוץ נצר סירני (חלק ב)

הגנרל אלנבי

חוות אלנבי

בראשית מלחמת העולם הראשונה השתכן מטה הצבא הגרמני בחוות שפון והמטה התורכי בבאר יעקב.לאחר הכיבוש האנגלי של החצי הדרומי של הארץ כאשר הגיעו הבריטים למקום,קבעו בבית היפה את המפקדה הצבאית הראשית, בה ישב הגנרל אלנבי.
סמוך לביר סאלם נסללה מסילת הברזל ממצרים ללוד,ובקרבתה הוקמו מחנות צבא שמצפון להם היה גוש המחנות שנותרו מאז, בסרפנד,היא צריפין.
כאן גם חנו הגדודים העבריים הראשונים שהתנדבו בימים ההם לצבא הבריטי כדי לסייע בשחרורו ארץ ישראל.
ביר סלאם קשורה ישירות בתולדות היישוב .
במרץ 1918 יצא ארצה "ועד הצירים" בראשות חיים וייצמן, שנפגש עם אלנבי בבית הגרמני בביר סאלם..וייצמן התוודע לעוינות הקצינים הבריטים כלפי הציונות.

על אלנבי לא עשו רושם מכתבי ההמלצה של ראש הממשלה לויד ג'ורג וג'יימס בלפור, בעל ההצהרה החשובה בזכות הבית הלאומי, משני עברי הירדן.

בראשית נובמבר 1919 ביקש וייצמן מגנרל ווטסון, ראש מינהל האזרחי הבריטי,לקבל את הרכוש הגרמני הנטוש,הן מפעלי התעשייה בערים והן המושבות ביר סאלם, שרונה ווילהמלה.
הוא רצה לחכור את הנכסים לשלוש שנים בכדי להושיב עליהם חיליים יהודיים משוחררים.
וויצמן פנה לדרגים בכירים בממשל הבריטי אבל התוכנית לא הוגשמה.עברו שלושים שנה עד שהמושבות האלה הפכו ליהודיות.

במלחמת העולם עשניה הפכה שוב חוות שפון למרכז צבאי בריטי.
בחווה היה בית ספר לקצינים וסמוך לה בית חולים צבאי. 
סמוך לקום המדינה נודע לאנשי הביטחון בבאר יעקב שהבריטים עומדים למסור את חוות שפון והשליטה על הסביבה לידי הלגיון הערבי.

הבחורים מההגנה תופסים עמדה בבית אלנבי 1948

אחד מראשי הכנופיות הידועות ,חסן סלמה,קבע בה את מפקדתו.
מבית זה ניהלו הערבים את פעולות הרצח והחבלה נגד ישובי היהודים בכל האזור.
כאשר הגיעו מים עד נפש החליט הפיקוד העליון של "ההגנה" לחסל את קן המרצחים.
אור לחמישי באפריל 1948 יצאה פלוגה ב' מגדוד 52 של "גבעתי" מתחומי ראשון לציון.
חלק מאנשיה הוצבו כתצפיתנים בבאר יעקב,ויתר הכוח פרץ לתוך מפקדת חסן סלמה תוך ירי על השומרים הערביים. לוחמי "גבעתי" השתלטו על הקומה התחתונה של הבניין,והניחו בה את חומר הנפץ.

כעבור שעה קלה החרידה התפוצצות אדירה אל כל הסביבה והבית הגדול התמוטט.
בין החורבות המעלות עשן נשארו עשרו גוויות של אנשי המפקדה הערבית וגם של יועצים וקצינים זרים אחרים שבאו לעזור לערבים במלחמתם נגד ישראל.
חסן סלמה עצמו ניצל במקרה כי אותו לילה נעדר ממטהו.הוא נהרג בקרב על ראש העין.
הפגיעה הזו במטה המחוז של הערבים זעזעה את רוח הערבים והתוצאה הורגשה במבצע "נחשון" שנתקיים באותם ימים. 

בזמן מלחמת ה שחרור ביוני 1948 השתכנו בחוות שפון אנשי קיבוץ בוכנואלד,על שם מחנה ההשמדה ממנו ניצלו,וקראו ליישובם "נצר".
ב- 1952 התאחדו עמם אנשי מפא"י שעזבו את גבעת ברנר והמקום נקרא "נצר סרני" על שם  חיים (אנצו) סרני,מאנשי גבעת ברנר שהיה  מנהיג , הוגה וצנחן.

החומרים נלקחו מעיתון דבר 1979-ד"ר צבי אילן
ומתוך רשימה ב'טבע וארץ'  של אפרים תלמי

ראשוני הילדים של קיבוץ נצר סירני

(קיבוץ נצר- סרני קיים היום על שטח של כ- 5600 דונם . בימים עברו רוב השטח נועד לחקלאות "מפעלי מתכת " ו"רהיטי נצר סרני".היום בשנות האלפים הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי ומתפרנס בעיקר מהשכרות ועבודות חוץ של חבריו.
עד 2005 למדו ילידי הקיבוץ בבית הספר היסודי במבנים ההיסטוריים שנמצאים בחוות שפון.בשנת 2005 עברו תלמידי בית הספר היסודי לבית חשמונאי בית ספר אזורי במועצת גזר.ילדי התיכון עברו ללמוד ב"תיכון ברנר "שבקיבוץ גבעת ברנר בשנת 1973.
כיום הבית בו שכן אלנבי שופץ והמקום משמש כאולם אירועים.)