 |
| לליב קרמר וגיל שגיא בניר עוז שנות השישים |
ש.ש.ש.
שנת שירות שלישית בקיבוץ ניר-עוז
בהחלטות מועצת עין השופט משנת 1958 נכתב בין היתר:
מפעל שנת שירות שלישית, מפעל קבוצות עזרה ואימוץ קיבוצים צעירים מיועד לשתי מטרות עיקריות:
האחת- ליצור מכשיר בידי המוסדות המרכזיים של התנועה
לעזרת הקיבוצים הצעירים ולהדרכת התנועה החינוכית
השנייה-ליצור ביטוי ליכולתה ולפעילותה של החטיבה הצעירה ככלל
וכל פרט בתוכה,במסגרת תנועתית כוללת.
מפעל זה הוא ביטוי לעזרה הדדית במסגרת הקיבוץ הארצי
בהתאם להחלטות המועצה קיבוץ עין השופט אימץ את קיבוץ ניר-עוז
הפלוגה הראשונה יצאה ב-1960 ומנתה כשניים עשר חברים יוצאי צבא
מתוכם שני מבוגרים מדריכים-רחל צור ואהרון אלפר.
כשהופיעה רחל צור בשיחת קיבוץ והשמיעה את שלושת ה"ש" המחייבים גם אותה,
נאמר לה משולחן המזכירות, כי היא-כמדריכה תוכל להסתפק בשני "ש"
(שנת שירות ולא שנת שירות שלישית)
ענתה רחל:"גם אצלי זה שלושה "ש" והם שנת שירות שלושים בקיבוץ. -
בעיתון הקיבוץ משנת 1960 כותב זלמן לבנה:
אהרון ורחל עומסים על עצמם שליחות רבת אחריות
שאין רבות כמוה בימים אלה
טוב נעשה, אם נלוום בהרגשה, כי לא המרחק הגיאוגרפי יקבע
את מידת הקשרים בינינו
בשביל קיבוצנו-היציאה לניר עוז זהו מאורע בתולדות חיינו
כל האוכלוסייה מלווה אתכם, היוצאים בדרככם דרומה
גבול עין השופט הוא עתה בניר עוז
באחת השבתות יצאה משאית עם חברים לניר עוז לבילוי של מספר שעות
בפגישה של ועדת קשר עם המזכירות התברר ששדה תפוחי האדמה בניר עוז נפגע קשה
על ידי פרודניה ויש להחיש עזרה מעין השופט
בלי היסוסים יצאה קבוצה גדולה של חברי קבוצת רימון ובנות קבוצת שחר לעזור באיסוף תפוחי האדמה בניר-עוז בעזרתם הצליחו להציל חלק גדול מהיבול .
 |
משה קרמר ולליב בניר עוז |
הדיווחים מחברי הש.ש.ש. בעיתון הקיבוץ הם רבים
בעיתון משנת 1960 כותב אבירם חגי :
יש משהו שונה באווירה בין קיבוץ צעיר לוותיק ,או בין קיבוץ גדול לקטן.
קשה להגדיר בדיוק שוני זה, אך לדוגמא:
אם ארוחת ערב היא בעלת משמרת אחת של כמה שולחנות
ותוך מחצית השעה מתרוקן חדר האוכל לגמרי
או המרחקים הקצרים בין מקום למקום
ואפילו מיעוט האנשים, נפגשים במשך היום עם אותן דמויות
אך משנשמע בכי תינוק ואימא המנסה להרגיעו-
חוזר הביטחון וההרגשה שיש עתיד לישוב ושכר לעמל.
עמירם קופר חבר ניר עוז היה ידוע בכתיבת פזמונים
לפזמוניו של עמירם הולחנו לחנים של: דומיניקו מוצוניו, יעקב שגיא
סשה ארגוב , מרדכי זעירא , משה וילנסקי, יעקב קינן ועוד.
 |
פנינקה עובדת עם הילדים |
בחוברת פזמונים של עמירם בדף הפתיחה לפזמון שין שין שיינה נכתב:
לאחר שגרעיני ההשלמה בוששו לבוא הכריזו האדמורים
רבי מאיר יערי ורבי יעקב חזן
על מצוות שנת שרות שלישית (ששש)
וכך נולדה היכרותנו עם קיבוץ עין השופט אשר אמץ אותנו אל חיקו
ושלח את בניו ובעיקר בנותיו אלינו מי לשנה ומי לכל החיים
שין שין שיינה
אבא'לה בכיי טרי
רק לשנה אלכה
רבי מאיר יערי
גזר גזירה עליך
לגלות אותי שלח
שם לפינה נידחת
שם "ניר עוז" זה הפרחח
צובט ואני צווחת
שין שין שיינה ילדתי
אני נפרד בצער
זאבים טורפים בתי
אורבים לך שם ביער
אם -ניר עוז- אותך צובט
יידע לו בן בליעל
כי עיינו של השופט
פקוחה תמיד ממעל
מהשידוך בין ניר-עוז לעין השופט נוצרו מספר זוגות:
* דינה גולן ז"ל עם שרגא נגב
* כרמלה קריפין עם אורי דן ז"ל
* רות פיין ז"ל עם ליסר (אריה) להב
* רות שביט (ז"ל) עם אריה זלמנוביץ
* אמיתי בן צבי עם מירי ז"ל
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה