יום שני, 6 ביולי 2015

סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם)

עליזה ושולה תור

פרק 10


חוה ועופרה בריל  גיטל ואמציה גלר ו..

גיטל ואמציה גלר












קבוצת אלומה

 

אני גדלתי בקבוצת 'אלומה'.הילדים באותם שנים גרו בבית הילדים.
אכלנו את כל הארוחות בבית הילדים למדנו בכיתה והלכנו לישון בבתי הילדים.
בקבוצה שלי היו ילדים שהיום הם כבר סבים.
היה אבשלום לאודון שהיה לו אבא סנדלר-פינחס ואימא לאה.
יעקב ורחל ברעם
לפינחס היו הידיים הכי זריזות בקיבוץ.לפני שהוא היה סנדלר הוא עבד בדיר וכשהוא חלב את הכבשים זה היה כמו מכונה חשמלית .לדובה רזניק היה אבא שמשון ואימא מינה .שמשון היה הכי חזק בקיבוץ.
כשהבריכה הישנה הייתה מלאה במים והייתה מקפצה , שמשון היה הקפצן הטוב ביותר למים.
הייתה רחל ברעם , לרחל  לאימא של רחל קראו שרה ולאבא יעקב.יעקב היה  האבא הכי חכם בקיבוץ.
תמיד כשהיו צריכים להחליט על משהו חשוב הזמינו את יעקב  להתייעצות. 
צילה שמואל אורה ותלמה כהן
הייתה לנו ילדה שקראו לה רעיה לישנסקי.האימא של רעיה היתה גאולה האבא   היה טוביה לישנסקי שפיקד על כול החיילים הדרוזים והבדואים. 
גם שולה תור הייתה בקבוצה שלנו, אבא שלה היה נהג אוטובוס ולאימא שלה קראו עליזה מטפלת אהובה מאוד.
ישי הוברמן היה ילד של אבא צבי ואימא מרים.הם מאוד דאגו  שלא יתקרר . אבא של ישי קיבל תפקיד מאוד חשוב בקיבוץ ריכוז הבנייה..
לדינה גולן היה אבא שעבד בדיר וידע לשחק שחמט הכי טוב בקיבוץ ואימא ציפורה שעבדה שנים בדואר .
נורית תבור הייתה ילדה מאוד גבוהה כי גם אבא שלה משה תבור היה איש גבוהה ומאוד חכם לאימה קראו רחל. 
ובקבוצה שלנו הייתה יהודית אפרת, ליהודית היו שני הורים מאוד מיוחדים אימא ציפקה שהייתה מורה של קבוצת 'אילה'  ואבא אהרון שהיה חבר כנסת. להיות חבר כנסת באותם שנים זה היה באמת תפקיד מיוחד. כאשר  לאף אחד בקיבוץ לא היה טלפון בבית של אהרון שהיה חבר כנסת סידרו טלפון .
לאה ופנחס ואבשלום לאודון
 אבא ליפק של מיכה ליבנה  היה נהג אוטובוס ולאימא שלו קראו ברכה . נהגי האוטובוס ומשפחותיהם חיו ברמה קצת יותר גבוה מאשר שאר החברים. דבר ראשון המשפחה לא שילמה כשנסעה באוטובוס  ודבר שני הכי כיפי , הם נסעו כל שנה לנופש של אגד.
בקבוצת 'אלומה' היו עוד שניים אני ואמציה גלר.

אני ואמציה גדלנו יחד באותה משפחה. אימא של אמציה גיטל התקשתה לגדל אותו בעיר ומסרה את אמציה לטיפולם המסור של הורי חוה ומשה. ההורים שלי התייחסו לאמציה כמו לילד שנולד להם. אימא שלו גיטל הייתה באה לבקר אותו כמעט כול שבת. וכשהיא הייתה באה תמיד ציפתה לי הפתעה בתיק היפה שהיה צמוד לכתפיה,נשיקת שוקולד או כמו שקוראים לזה היום קרמבו. 
עד היום כאשר אני עוברת בין מדפי הכולבו אני לא יכולה שלא לקנות לי קרמבו אחד ומיד צצים ועולים הזיכרונות של הילדות.
תלמה כהן הייתה ילדה טובה של אימא צילה ואבא  שמואל . הוא  היה אבא כייפי.טוב לב , תמיד חייך והכי טוב היה שהוא עבד במטעים. כול החיים שלו הוא עבד במטעים ובחדר של משפחת כהן כול הזמן היו פירות בצלחת הכיבוד.

בקבוצה שלנו נקלטו גם ילדי חוץ כחוה מרזר ועוד ...
חוה מרזר והוריה
להבויני לאצ'ה ורינה



ליפק ברכה מיכה וורדה לבנה
מינה שמשון אלי ודובה רזניק
איבי ציפורה אילנה ודינה גולן
מינה אברשקה ועמרם קליין


צבי מרים וישי הוברמן



אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה