יום שלישי, 28 ביולי 2015

סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם)


פרק  23
צילומים משה דנגור

משה בריל עובד באריזה במפעל הברגים שנות השישים




מפעל לברגי עץ

בקיבוץ בשנות החמישים נאבקו על קיום כלכלי. החל ויכוח סוער האם להקים בית חרושת בקיבוץ. המתנגדים אמרו שמספיק שתהיה לנו חקלאות  חזקה ונוכל להתקיים. המצדדים בבית החרושת טענו שזה בהחלט לא מספיק ויכולה להיות שנת בצורת אחת , ולא יהיה לחברים מה לאכול.
המצדדים ניצחו ובשנים האלה הוקם מפעל לברגיי עץ בקיבוץ שניקרא מיברג.
אבא שלי משה החליט לעבור לעבוד במיברג. לא היה חרוץ ממנו בעבודה. 

אבא אהב מאוד לקום מוקדם בבוקר עוד לפני שהשמש עלתה וללכת לעבודה במיברג. 
תפקידו היה למיין את הברגים ולהכניסם לקופסאות ואחר לסדר את הקופסאות,  בקופסאות קרטון  גדולות, כדי שאפשר יהיה לקחתם למכירה בעיר. 
את מיון הברגים היו עושים ביד,יום אחד הגיעה מכונת מיון למפעל ואבא היה מתחרה עם זה שעבד במכונה , מי ממיין יותר מהר ואבא ניצח.


יצחק רוזן בעבודת כבישה


ברל קרן ומשה בריל מעמיסים


יאיר שזר בוחן ומתקן


ליפא ויס מתמסר לברגים


טובה בורנשטיין אורזת מצטיינת

שמואל מנוביץ ואולי ראובן רוזנבאום


אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה