סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם)

פרק 21

החבר'ה מקבוצת ארז

 

ארז- חבצלת

את ההורים מותר היה לנו ללכת לראות רק ביום שלישי אחר הצהרים וביום שבת. במוסד אכלנו ישנו ולמדנו. כל ערב שישי הייתה מסיבה תרבותית. הוצאנו עיתון של המוסד ולמדנו הרבה גם על החיים שמחוץ לקיבוץ. 
בכיתות בוגרות יותר היינו יוצאים לקיבוצים צעירים או לעיר כדי להכיר את החיים שמחוץ לקיבוץ ולמוסד.עלינו למוסד הרבה ילדים משלושת הקיבוצים.
לכן חילקו אותנו לשתי קבוצות, אני הייתי ב"ארז" ולקבוצה המקבילה לנו קראו "חבצלת". 
כל השנים שהיינו במוסד הייתה קצת יריבות בין שתי הקבוצות ,התחרינו מי יותר טוב ומי יותר תורם לחברה.

הייתה יריבות גם בין ילדי קיבוץ עין השופט לילדי קיבוץ רמת השופט וילדי קיבוץ דליה. 
תמיד חשבנו שילדי דליה הם העשירים ביותר. 
כי באותם ימים קיבוץ דליה היה מאוד עשיר לעומת שאר הקיבוצים בסביבה וזה בגלל שהיו לו שני בתי חרושת חשובים האחד למודדי מים והשני לסבון. 
 בעין השופט לא כל כך הצליחו להרוויח מבית החרושת שבנו לברגי עץ לכן הקימו עוד מפעל לסטרטרים של מנורות ניאון. ברמת השופט הקימו נגריה גדולה שבנתה בעיקר ארגזים ואחר הקימו מפעל גדול ללוחות מיוחדים לקירוי מבנים - פוליגל.

הסיסמה בכיתת חבצלת

בנות חבצלת עם המטפלת אסתר מרמת השופט

הבנות בטיול

בני קבוצת ארז עם המחנך יוסף וילפנד

יוסף וילפנד עם הניה מגן המחנכים של קבוצת ארז

תזמורת קבוצת חבצלת