סיפור קיבוץ (אלבום מחיי ילדות של קיבוץ מפעם)

פרק22

 

דבורה חזקיהו עם מינה רזניק עוברות על התפריט במטבח המוסד

 

החיים במוסד

בכל זאת הדליתים נצחו אותנו בבגדי שבת הם קיבלו בגדי שבת הכי יפים..
במוסד היינו אוכלים שלוש ארוחות בחדר האוכל. כל הילדים היו נכנסים לחדר האוכל והיו יותר ממאה ילדים לפעמים מאתים ילדים בארוחה אחת. 
כל קבוצה של שישה ילדים תפסה שולחן.
לא תמיד האוכל היה טעים אבל היה  משביע . כשילד רצה תוספת של אוכל הוא היה חייב להרים את הציבורית (הכלי שאליו זרקו את השאריות) כדי שעובדי חדר האוכל יראו אותו, ויבואו לשאול - מה יושבי השולחן רוצים לתוספת.
הרעש בזמן הארוחות היה חזק מאוד , וכמעט בכל שיחת החברה המחנכים דיברו על כך שיש צורך להקפיד על שקט בזמן הארוחה. 
השקט נשמר לשעת ארוחה אחת אך הרעש לא איחר לבוא.
במוסד ישנו בביתנים. לביתן שלנו קראו 'ביתן ארז'. בכל חדר ישנו ארבעה ילדים.
חילקו אותנו שני בנים ושתי בנות באותו חדר. בהתחלה שעוד היינו צעירים זה לא הפריע לנו לישון עם בנים,כשקצת בגרנו זה היה לא כל כך נוח. 
כשהתלבשנו הבנים היו מסובבים את הראש וקצת מציצים.

הכרם ליד המוסד בשנות החמישים

סחיבה מהכרם

בשנים הראשונות של המוסד בשנות החמישים. היה כרם ענבים של עין השופט נטוע ממש ליד המוסד. לא פעם ולא פעמים היינו מתגנבים לכרם כדי לבצור קצת ענבים .
יום אחד אני הייתי בין הילדים שנכנסו לכרם לבצור כדי לאכול קצת ענבים. 
ולמזלנו הרע תפסו אותנו עובדי הכרם ממש כשהתחלנו לעבור את הגדר בחזרה..מיד היו תלונות לועדת חברה והיה עסק ביש.
אבל קשה  היה לעצור אותנו, רצינו להשתוות לפלמחניקים שהכרנו מתקופת מלחמת השחרור, שכל הזמן היו מתרברבים בכך שהתגנבו למטעים והורידו קילו שזיפים או ענבים או נכנסו ללול וסחבו תרנגולת לקומזיץ. המילה "סחבו" נטרלה את המושג גנבו.

זלילה של ממש

חדר האוכל הראשון שהפך לבית מלאכה

לקראת הארוחה בחדר האוכל

אליעדע - איש מיוחד שבלט בנוצות הטווס שלו

פה דור היוצר לדור מגשימים

שיחת חברה בחדר האוכל- מי מצביע בעד ?