 |
יענקלה פותח את ועידת מפ"ם בשנות השבעים |
י מארחת עבודה שעשה גיל דגן במסגרת לימודיו באוניברסיטה על יעקב שגיא ז"ל (המלחין ואיש התרבות שלנו ) – תודה לגיל
1. המלחין בקיבוץ
רבים מהמלחינים בישראל בשנות ה-50 וה-60 היו חברי קיבוצים, כך נחום היימן מבית-אלפא, דוד זהבי מנען, מרדכי שלם מרמת יוחנן ונוספים. גם בדור הביניים של יוצרי המוסיקה הישראלית ישנם בני קיבוצים רבים – מתי כספי, שלום חנוך, מאיר אריאל, חנן יובל ועוד.
נשאלת השאלה מה גורם לשכבת אוכלוסייה אשר חלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בארץ קטן מאוד "להוליד" יוצרים רבים כל כך בתחום המוסיקה? לשאלה זו תשובות רבות ולא חד-משמעיות. יש הטוענים, כי בעצם החברות בקיבוץ הובטחה פרנסתו של החבר, כך שלא היו לחבר הקיבוץ יותר מדי דאגות, ובנוסף דפוסי החיים בקיבוץ השאירו שעות פנאי רבות שאפשרו לאנשים להתרכז בתחביבים אישיים כמו יצירת מוסיקה.
היוצרים הירבו לכתוב על-פי הזמנה לצרכים פנימיים של הקיבוץ – בעיקר חגים ובפרט חגים הקשורים בחקלאות – חגי השבועות וקציר העומר. רבים מהשירים התבססו על טקסט תנ"כי, שנועד לקשר את החג העכשווי עם המסורת העברית הקדומה. השירים נתפסו כיוצרים תרבות ארץ ישראלית ייחודית, שכונתה "תרבות הכפר", שאחד ממאפייניה הוא השירים, העוסקים באדמה ובעבודת השדה.
מהי אותה "תרבות הכפר"? זוהי תרבות המעוגנת בנוף הארץ, יש בה נגיעה בעבר הרחוק של העם – מימי התנ"ך ועד ימינו. זוהי תרבות המושפעת מההווי הכפרי – שלווה, נוף פסטורלי, שמחה וריקודים מחד, אך גם שירי עצב וגעגועים מאידך.
הייחוד של יצירותיהם של המלחינים בקיבוץ הוא בכך שהן יצירות "טבעיות" – בניגוד ליוצר העירוני שאת השראתו לכתיבה קיבל מסיפורים, מוסיקה ששמע או כל דבר אחר, בעודו יושב בפינת העבודה בביתו או בקפה "כסית", האמן הקיבוצי יצר בסביבה הטבעית האותנטית– שירי רועים הולחנו תוך כדי עבודה בצאן,
שירים לאהבת האדמה והעבודה נכתבו תוך כדי סיקול אבנים בשדות וכו'. מכאן חשיבותה וייחודה של תרבות הכפר להוויה הישראלית.
 |
יענקלה חולב עם יגאל וילפנד |
2. הקדמה ורקע
יעקב שגיא (וויסמן) נולד ברומניה ב-2.11.1937, בילדותו חווה את מראות מלחמת העולם השנייה, בה נספה אביו וניתק הקשר מאימו, לאחר המלחמה מצא את אימו וביחד עם אחותו הגדולה ביקשו לעלות לארץ ב-1947 באניית המעפילים "תאודור הרצל" (שנקראה מאוחר יותר "מדינת היהודים"), אך האניה נתפסה על-ידי הבריטים והם גורשו לקפריסין. לאחר שנה במחנה מעצר בקפריסין הוקמה מדינת ישראל והם עלו לארץ באניה "עצמאות".
 |
ג'ק קריפין 1957 |
ג'ק קרייפין, שנמנה עם מייסדי הקיבוץ עלה מארצות-הברית בראשית שנות ה-30. משפחת קרייפין היתה משפחה מוסיקלית – נעימה היתה מורה למוסיקה בחברת הילדים וג'ק ניגן בחצוצרה. פעם אחת, נתן ג'ק ליענקל'ה לנסות לנגן בחצוצרה, ג'ק התפעל מכושר התפיסה והמוסיקליות של הילד והתחיל ללמד אותו את הבסיס לנגינה. בהמשך החליט ג'ק, שהיה מוסיקאי חובב "בלבד", שהילד צריך מורה מקצועי יותר והפנה אותו לחבר הקיבוץ יזהר ירון, שהיה חצוצרן ומלחין ידוע בארץ.
יענקל'ה אהב את הקיבוץ, את האנשים שבו, את האווירה השקטה ואת התרבות הייחודית, שבאה לידי ביטוי בשיריו, העוסקים בטבע, חקלאות ואדמה. לא בכדי, יענקל'ה נחשב לאחד היוצרים החשובים ב"תרבות הכפר" הישראלית – האותנטיות, האמונה והאהבה לאותו סגנון חיים, היא שהפכה את שיריו למיוחדים, יענקל'ה סירב להלחין "שירי פופ" ושירים "מודרניים", למרות הפצרות ובקשות רבות מצד אנשי תרבות בארץ, הוא הקפיד לשמר את אורח החיים בו האמין, גם במעשה – העבודה בחקלאות ובצאן; וגם בחיי הרוח – ביצירותיו. בראיון לעיתונות, מבקר יענקל'ה את "מלחיני בתי הקפה התל-אביביים", שאינם מרבים לכתוב על הכפר וגם כאשר כותבים, ניכרת התחושה עד כמה התחום הזה רחוק מליבם.
 |
יזהר ירון מלחין ויוצר |
אחד הארועים הזכורים, אותו אירגן יענקל'ה הוא "הקונצרט ביער" בט"ו בשבט – לאחר הטקס הרגיל של החג והנטיעות, נאספו החוגגים לפינה ביער לשמיעת קונצרט אנסמבל של כלי נשיפה ממתכת. ארוע זה הוא ביטוי מובהק להשקפת עולמו בדבר החיבור בין אדם, טבע ומוסיקה.
בשנים 1972-1975 יצא יענקל'ה עם משפחתו להשתלמות אצל אחד מאמני החצוצרה הידועים בעולם בשיקגו (אילינוי, ארצות-הברית). במקביל הוא ממלא שם תפקיד של שליח "השומר-הצעיר" בקן המקומי.
בשנים 1978-1980 יענקל'ה מרכז את מדור המוסיקה בקיבוץ הארצי, במסגרת תפקידו זה הוא מרבה לארגן ערבי שירה בקיבוצים ובמועדון "צוותא" בתל-אביב, הוא מעודד ומקדם יוצרים מקיבוצים, על-ידי מתן במה להשמעת יצירותיהם.
בסיום תפקידו בתנועה הקיבוצית, הוא נבחר לכהן כמזכיר הקיבוץ בעין-השופט, לאחר מספר חודשים בתפקיד זה, יוצא להשתלמות יוקרתית של מנצחי תזמורות סימפוניות בארצות-הברית, כאשר שב מארצות-הברית, ממשיך בתפקידו כמזכיר הקיבוץ עד יום מותו ב-29.9.1980 והוא בן 43.
בלחניו של יענקל'ה יש עירוב של 3 סגנונות עיקריים – סגנון קל ומהיר של מעין שירי נעורים ושובבות, כאופיו של יענקל'ה, בא למשל לידי ביטוי בשיר "טל ירד לאחו"; סגנון סלאווי – כנראה השפעה משירים רוסיים ששרו בתנועת הנוער, בא לעיקר לידי ביטוי בשיר "השיירה"; סגנון מזרחי – זה הסגנון הנפוץ בהלחנת השירים בארץ עד שנות ה-50, למשל בשיר "דבקה בנות הכפר".
יענקל'ה הלחין גם שירים לריקודי עם - מדי כמה שנים, החל מ-1944 נערך בקיבוץ דליה כנס המחולות, אשר היווה את הבסיס לריקודי העם שנפוצו במהלך השנים בישראל. בכנס זה רקדו לצלילי יצירות של יוצרים קיבוציים. המוסיקה הנפוצה היתה שירי הורה ושירי דבקה שלצלילם רקדו ההמונים. התחושה היתה של יצירת מוסיקה עצמאית, ללא השפעות מהגולה. התנועה הקיבוצית אף הקימה ועדה שהפיקה חוברות ללימוד והפצת ריקודי העם.
3. השירים של יענקל'ה
א. שירים ראשונים
בלחניו של יענקל'ה ניתן להבחין בהשפעה של מוסיקה סלאווית – אולי בהשפעת שירי תנועת הנוער של "השומר הצעיר". הקבוצה הראשונה של ילדי עין-השופט (ילידי 1934-1935) למדו בקיבוץ שריד, וזאת מכיוון שלא היה בעין-השופט בית-ספר (רק ב-1950 הוקם בית-הספר התיכון האזורי שנקרא "מוסד הרי אפרים"). המחנך של קבוצת הילדים בשריד היה המשורר נתן יונתן ז"ל, יונתן תרגם באותה תקופה שירים רוסיים לעברית, את השירים שתרגם לימד את חניכיו, שבהגיעם לביקורים בעין-השופט לימדו את הילדים הצעירים את השירים הרוסיים, שהושרו בכל הזדמנות על-ידי הילדים, כך נחשף יענקל'ה לשירה הרוסית.
גל השירים הרוסיים הגיע לארץ בשנות ה-40 באמצעות הרדיו והתקליטים שהושמעו בערבים ב"מועדון לחבר" בקיבוצים, עת התכנסו חברי הקיבוץ לאחר שעות העבודה וההשכבה לשמוע מוסיקה ולרכל בענייני היום.
המוסיקה הרוסית היתה קליטה, בייחוד לאור מוצאם המזרח אירופאי של חברי הקיבוצים וכן בשל האוריינטציה הפוליטית הפרו-סטאליניסטית של הקיבוצים, בעיקר קיבוצי "השומר הצעיר", שבאה לידי ביטוי למשל, בכך שעם מותו של סטאלין, "שמש העמים", במרץ 1953, בוטל חג הפורים שנועד להיערך באותו זמן בקיבוץ והוכרז על שבוע אבל.
ההערצה לרוסים נבעה גם ממלחמתם כנגד הגרמנים בזמן המלחמה. שירים רוסיים רבים (שעיקרם בוצע על-ידי להקת הצבא האדום) תורגמו לעברית (כאמור בידי משוררים כמו נתן אלתרמן ונתן יונתן) ונפוצו בגירסתם העברית.
ליענקל'ה כחניך קבוצת "עופר" במוסד של "השומר הצעיר" ב"הרי-אפרים", היוותה המוסיקה את מרכז חייו. יענק'לה התבלט כנגן חצוצרה וכמלחין מוסיקה לארועים של הכיתה במוסד.
 |
יענקלה כחניך במוסד בקבוצת עופר - שנות החמישים |
בין סיום לימודיו במוסד ובין שירותו הצבאי הוא יוצא כחבר במשלחת הישראלית לפסטיבל הנוער הבינלאומי בוורשה ב-1955, במהלך המסע מתוודע יענקל'ה אל נתן יונתן מקיבוץ שריד, שהיה אף הוא חבר במשלחת. נתן יונתן מתרשם מכשרונו של יענקל'ה כמוסיקאי וכנגן חצוצרה ונוצרת ביניהם ידידות עמוקה שמביאה לקשרי עבודה, המביאים את יענקל'ה להלחין שירים רבים של נתן יונתן בהם: "השיירה", "רועה עצוב", "היה היתה עלמה", "עוד אזכורה", "אינטרמצו", "משל על עץ ועל תפוח" ועוד. יענקל'ה מציין מסע זה כנקודת המפנה שהביאה אותו להתרכז ביצירת מוסיקה עממית – שם, בוורשה, הגיע לתובנה שרק הכפר יהיה אצלנו קרקע לצמיחה של תרבות עממית הייחודית לישראל, ואת אותה תרבות שהוא חלק ממנה עליו לבטא על-ידי יצירת שירים המשקפים אותה.
"לאמא" (מלים: יענקל'ה שגיא, תווים בעמ' 141) – זהו השיר הראשון שכתב והלחין, את השיר העביר למחנך שלו במוסד – טוטו מקיבוץ דליה לשם קבלת חוות-דעת, טוטו אהב את השיר ורצה לפרסמו, אך יענקל'ה השביעו שלא לעשות כן, מפני שהתבייש. למרות זאת, המחנך שר את השיר במסיבות הכיתה ורמז שמישהו מהכיתה כתב והלחין אותו, הנערים התלהבו מהשיר וניסו לברר מי כתב אותו, אך אף אחד מהם לא "חשד" ביענקל'ה. עם הזמן, צבר יענקל'ה בטחון והחל לכתוב שירים לערבים בכיתה ובמוסד ואף הלחין שירים שכתבו חבריו לכיתה.
"הליכה לקיסריה" (מלים: חנה סנש) – יענקל'ה מצא את המלים בספר שירים של חנה סנש, שיצא באותן שנים. בערך בתקופה הזו הלחין גם דוד זהבי את השיר הזה בגרסה היותר מוכרת שלו. בעין-השופט במשך שנים רבות, שרו רק את הגרסה של יענקל'ה לשיר.
"עוברים ימים" (מלים: יעקב כהן) – את המלים לשיר מצא יענקל'ה ב"ספר השומרים", הולחן ב-1954 והופיע כעבור שנה בעיתון "על החומה" – בטאון השומר הצעיר, עם תווים לשירה ולגיטרה מלווה, משם נפוץ ברחבי התנועה ואף מחוצה לה, ובכך הפך להיות שירו המוכר הראשון. השיר הוקלט תחילה על-ידי "נערי העמקים" (עיבוד: גיל אלדמע) ולאחר מכן על-ידי הגבעטרון. (תווים בעמ' 71, עיבוד נוסף בעמ' 131)
שירים של עדנה קרמר – עדנה קרמר (אז עדנה קרן) היתה חברתו של יענקל'ה בקבוצת עופר. עדנה כתבה שירים רבים שיענקל'ה הלחין. כיום היא חברת עין-השופט ועורכת ראשית במדור ספרי הילדים ב"ספריית פועלים".
"שיר אביב" - נכתב ב-1955 השיר הוא קנון בשלושה קולות. פורסם ב"על החומה" - עיתון השומר-הצעיר בישראל. (מלים ותווים בעמ' 92)
"דבקת ההרים" – נכתב על-ידי עדנה לתווים של יענקל'ה. השיר לא הוקלט ולא נמצאו תווים שלו. (מילים בעמ' 85)
"העולם בהיר ויפה" (מלים: עמוס כרמל) – השיר הופיע בעיתון "מבע" בנובמבר 1954. נכתב על-ידי חברו של יענקל'ה לקבוצת עופר. (מלים ותווים בעמ' 91)
"ענבלי עדרים" (מלים: תמר טל) – פורסם בעיתון "השבוע" ב-26.3.1956, את המלים כתבה תלמידה מהמוסד החינוכי "הרי-אפרים".(תווים בעמ' 27, הגרסה המקורית בעמ' 93)
ב. שירים מתקופת הצבא
יענקל'ה התעקש להתגייס כלוחם לחטיבת גולני ב-1955, על-אף שיכל לבחור בקריירה מוסיקלית בתזמורת צה"ל בתור מוסיקאי מצטיין. במסגרת שירותו נטל חלק במלחמת סיני, אולם לצד היותו לוחם, עסק בצורה שוטפת בהלחנה של שירים ובניצוח על להקות במסגרת מסיבות וטקסים של הצבא. את שירות המילואים, לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, עשה בתזמורת צה"ל כמנצח, מלחין ומעבד.
גולת הכותרת של תקופה זו היא חיבור "מארש גולני" שנקרא במקור "שיר חטיבת גולני" (מלים: יהודה אטלס,ששירת עם יענקל'ה בגולני). השיר נכתב ב-1955 ופורסם בשירון צבאי שיצא ב-1955 ונקרא "הבה נשירה", המלים של השיר נשכחו מהר, השיר עובד לביצוע של תזמורת צה"ל והפך להיות שיר הלכת המושמע ביותר בגלי-צה"ל ובכל טקס ואירוע צבאי חשוב באותן שנים.
"שיר רועים" (מלים: יהודה אטלס) –נכתב ב-1957. פורסם ב"עלון המ"כ והמש"ק" בהוצאת מחלקת החינוך של חטיבת גולני. (תווים בעמ' 28, גרסה מקורית בעמ' 97)
"עלעלי הסתיו" (מלים: יענקל'ה שגיא) – יענקל'ה הצטיין לא רק בהלחנה אלא גם בכתיבה (ואפילו בציור...), בשיר זה הוא גם כתב את המלים. השיר פורסם ב"עלון המ"כ והמש"ק" בהוצאת מחלקת החינוך של חטיבת גולני בחורף 1957. (תווים בעמ' 96)
"שיר גולני" (מוכר גם כ"גולני קדימה צועד") (מלים: עזריה רפופורט) – נכתב לכבוד כנס חטיבת גולני, שנערך ב-18.8.1957 בנוכחות הרמטכ"ל דאז, משה דיין. השיר בוצע על-ידי להקת חיילים בהדרכתו ובניצוחו של יענקל'ה. (תווים בעמ' 57)
"שיר הטירונים" (מלים: עזריה רפופורט) – גם שיר זה נכתב ובוצע באותו מעמד של הכנס החטיבתי.
"לִי-לֵילָהּ" (מלים: עזריה רפופורט) - השיר פורסם ב"עלון המ"כ והמש"ק" בהוצאת מחלקת החינוך של חטיבת גולני בספטמבר 1957. (תווים בעמ' 98 ו-99)
ג. העבודה בצאן
לאחר שחרורו, חוזר יענקל'ה לעין-השופט ומתחיל לעבוד בצאן. יענקל'ה מתקין לעצמו חליל מקנה סוף ומלחין שירי רועים, תוך כדי רעיית הצאן בשדות. בנוסף מלחין בתקופה זו שירים למילים של נתן יונתן:
"רועה עצוב" – השיר זכה לפרסום כאשר הוקלט על-ידי אריק איינשטיין בעיבודו של מיקי גבריאלוב (תווים בעמ' 29, עיבוד נוסף בעמ' 117-118).
"היה היתה עלמה" – הוקלט על-ידי שלישיית המעפיל. (תווים בעמ' 73)
"שיירה" - השיר מוכר גם כ"שוב יוצא הזמר", זהו השיר הידוע ביותר של יענקל'ה. בלחן יש השפעה של שירים רוסיים. השיר בוצע על-ידי הגבעטרון, יהורם גאון, "האחים והאחיות", דני ליטני, רונית אופיר ועוד רבים. (תווים בעמ' 74)
הטעות השכיחה לגבי השיר "שיירה" – מילות השיר נכתבו על-ידי נתן יונתן בשנות ה-40, ככל הידוע, לא היה לשיר לחן עד שיענקל'ה הלחינו. השיר החל להתפרסם בתנועה הקיבוצית ובתנועות הנוער. בשלב כלשהו השיר פורסם בחוברות זמר ושירה, ומאחר ויענקל'ה טרם התפרסם אז והשיר טרם הוקלט אלא עבר "מפה לאוזן", פתרו עצמם עורכי השירונים מהחיפוש אחר המשורר בכך שכתבו "לחן: עממי", כך גם נוצר "טלפון שבור" אשר שיבש את הלחן המקורי של יענקל'ה.
הבשורה על היות שירו "עממי" הגיעה ליענקל'ה במקרה, עת עסק בקטיף תפוחי אדמה בשדות קיבוץ ניר-עוז. הוא שמע מרחוק בני גרעין מרמת-גן שהגיעו לעזור בקטיף, מזמזמים לעצמם שיר מוכר, הוא התקרב ושמע שהשיר הוא "שיירה" שלו, אך הם מזייפים מאוד בסיום השיר. יענקל'ה הלך להעיר להם על כך ולהעמידם על טעותם, אלא שבני הגרעין התעקשו שהם נאמנים למקור, ליענקל'ה לא נותרה ברירה אלא לשלוף את נשק יום הדין ולגלות להם שהוא זה שהלחין את השיר אותו הם מזייפים, לאחר מבוכה קלה של מספר דקות – החלו לצחוק על יענקל'ה ואמרו לו שלא יתכן שהוא המלחין, כי כתוב בפירוש בשירון שהלחן הוא עממי. למול טענות אלה חש תחילה יענקל'ה עלבון, שהתחלף עם הימים לגאווה שנאמר: "אשרי המלחין ששיריו הופכים ללחן עממי".
שירים נוספים של נתן יונתן יענקל'ה הלחין באותה תקופה:
"אינטרמצו" (תווים בעמ' 34)
"עוד אזכורה" (תווים בעמ' 76)
"משל על עץ ועל תפוח" (תווים בעמ' 79)
ד. התקופה בניר-עוז
לאחר סיום שרותו הצבאי ותקופת עבודה בצאן, יצא יענקל'ה יחד עם רינה אשתו וגיל בנו הבכור לש.ש.ש. (שנת שירות שלישית) בקיבוץ ניר-עוז, על-יד רצועת עזה. כנהוג בקרב בני הקיבוצים בשנות ה-50 וה-60, לאחר השירות הצבאי הגיעו יוצאי הצבא לקיבוצים חדשים שהוקמו (בעיקר לאורך גבולות המדינה); והתיישבו בהם זמנית למספר שנים על-מנת לתרום מכשרונם ומנסיונם לביסוס הקיבוץ הצעיר.
 |
גיל שגיא ולליב קרמר בניר עוז 1960 |
יענקל'ה הלחין בתקופה זו שירים רבים שאת מילותיהם כתב עמירם קופר, חברו לניר-עוז; הידוע בשירים אלו הוא "שיבולי פז" שנכתב ב-1960. (תווים בעמ' 24) השיר "שכב במגירה" קרוב ל-5 שנים, עד שנחום היימן נתבקש להפיק לגבעטרון תקליט לזכרו של זאב חבצלת ז"ל (אשר יצר שירים רבים עבור להקת הנח"ל), על טהרת שירים ישראלים וזאת לראשונה בתולדות הגבעטרון (עד אז שרו הגבעטרון שירים רוסיים בעיקר), בחפשו אחר שירים המייחדים את "תרבות הכפר" מצא היימן שיר זה של יענקל'ה, שעד אז לא התפרסם ומצא לנכון לצרפו לתקליט. התקליט המשותף לגבעטרון ולחמישיית גלבוע יצא ב-1965 ונקרא כשם השיר של יענק'לה וקופר – "שיבולי פז". התקליט גם כלל ביצוע של הגבעטרון לשיר "השיירה", שהושר לפני כן לראשונה על-ידי שלישיית שריד. לצד העיבוד של נחום היימן לשיר קיימים גם עיבודים של חיים ברקני ז"ל, גיל אלדמע, אילן גלבוע, דב כרמל, צביקה כספי ואחרים.
לכבוד חגיגות חמש שנים להקמת ניר-עוז (1960), הלחין יענקל'ה מספר שירים למילותיו של עמירם קופר: "מיום שבו נולדנו", "שיר החומש", "יום השוק", "זמנים מודרניים", "בצורת", "הנוער בג'ינס", "שיר המגשימים", "הסטרשפים" ו"שיר סיום". (מילים בעמ' 87-100)
"בין צוקים" – שיר העוסק בנוף המדברי של הנגב (ביטויים כמו "שבילי יעלים", "בעמקי המכתש", "צבעי הר הנגב"). נכתב לכבוד ועידת התנועה של השומר-הצעיר ברחובות ב-1960. השיר מסתיים בשורות: "והטור יעפיל/ לתרועת חצוצרות/ כסיסמת השומר/ עוד לנדוד ולנדוד"
"שיר המדריכים" – נכתב לכבוד ועידת התנועה ברחובות ב-1960. (מילים בעמ' 86)
"נוף אחו" – השיר הושמע בפסטיבל "ענות" בגלבוע ב-1966, על-ידי הגבעטרון וחמישיית גלבוע, את העיבוד לשיר עשה אורי גבעון משער-העמקים. (תווים בעמ' 67-68)
"לעתים" – השיר מכיל אלמנטים רבים הקשורים לניר-עוז ולנגב החם: "בעוז תנשב לה הרוח", "חמסין", "עוד השמש יוקדת הכל עמלים", "ימים אפורים לוהטים" וכו'. (תווים בעמ' 62-63 ועיבוד נוסף בעמ' 132)
"שמש של יום" – המלים נכתבו ללחן של יענקל'ה ב-1962. אחרי מספר שנים כתבה מרים דרור-גלילי מלים אחרות לאותו שיר בשם "בהזיות הקסם", שסיפורו יובא בהמשך. (תווים בעמ' 59-61)
"שיבולת ירוקת העין" (מלים: לאה גולדברג) – הולחן ב-1960. (תווים בעמ' 104)
ה. חזרה לעין השופט
יענקל'ה חוזר לעין השופט ב-1962, ויוצא להשתלמות באקדמיה למוסיקה בתל-אביב, שם מתמחה במגמת קומפוזיציה ובמגמת ניצוח. יענקל'ה עוסק בחינוך המוסיקלי במוסד החינוכי כמורה למוסיקה וחצוצרה. בנוסף, מרבה יענקל'ה לארגן ערבי מוסיקה קלאסית בקיבוץ, בביצוע נגנים מקומיים מהקיבוץ, וכן ערבי שירה באולם האזורי, בהם מושרים על-ידי זמרים וזמרות מקיבוצים (דודו זכאי מעין-השופט ואחר-כך מדליה, אמיר גינת ממשמר-העמק, דורית ראובני משער-העמקים וכו') שירים של יוצרים מקיבוצים (נחום היימן מבית-אלפא, חיים ברקני משער-הגולן, צבי שרף ודב כרמל מדליה וכמובן גם שירים של יענקל'ה עצמו.)
שירים שהלחין למלים של עדנה קרמר לכבוד לחג מחצית היובל בעין-השופט (1962):
"פזמון הקומזיץ", "פזמון הילדים", "שילוב דורות" (כל המילים לשירים האלה בעמ' 80-81)
במחצית שנות ה-60 ביקש יונתן כרמון, מנהלו האומנותי של מועדון "אולימפיה" בפאריז מיענקל'ה ליצור עבורו שירים עבור הלהקה שלו – להקת כרמון. תחילה סירב יענקל'ה לבקשה זו משום שלא נהג לכתוב שירים לפי הזמנה, אך לאחר שכרמון התעקש התרצה יענקל'ה ויצר מספר שירים. יענק'לה ביקש מחברת הקיבוץ וחברתו לקבוצת "עופר" עדנה קרמר להתאים ללחנים מילים. השירים יצאו בחוברת שיצאה ב-1968 ונקראה "מחולות בכפר". החוברת כללה חמישה שירים:
"קציר" (מוכר גם בשם "תם מועד גשמים", מלים: עמירם קופר, תווים בעמ' 17 ו-135-136)
"גֵז" (מלים: עדנה קרמר, תווים בעמ' 26), "בּיכּוּרים" (מלים: עדנה קרמר, תווים בעמ' 19)
"דריכה בגת" (מלים: עדנה קרמר, תווים בעמ' 18), "הללו לירושלים" (כנראה מלים מהמקורות, תווים בעמ' 127).
שירים נוספים למלים של עדנה קרמר:
"פינוי סיני" (מלים: עדנה קרמר) – נכתב לכבוד מסיבת פינוי סיני (הראשון) ונישואין (הקשר לא ברור...) שנערכה בקיבוץ. (מילים בעמ' 83-84)
"למה השמש שוקעת" – ב-1967 הוציאה עדנה קרמר ספר שירים שנקרא "חלום של צבעים". יענקל'ה מצא את מילות השיר בתוך הספר והלחין אותו. (תווים בעמ' 69-70)
"דבורה הנביאה" – בתחילת שנות ה-70 היה יענקל'ה מורה למוסיקה בבית-הספר היסודי בעין השופט, את השיר כתב במשותף עם קרמר לכבוד סיום נושא תנכ"י שנלמד. (תווים בעמ' 47-48, מלים מקוריות בעמ' 82)
"לרחף בחלל" – נכתב להצגת סיום של כיתה ו' ב-1972. קרמר כתבה מלים ללחן של יענקל'ה.
"מי רוצה להיות צדיק" – נכתב לאותה הצגה. בוצע בשירה ובריקוד היתולי.
"ציפורת רננים" – (תווים בעמ' 33), "למטע נצא" (תווים בעמ' 22-23)
"וימלאו אסמיך שובע" (מלים: משלי ג' 10) – נכתב למסכת חג הביכורים בעין-השופט, בוצע תחילה על-ידי מקהלת "הרי-אפרים" והתפרסם בפסטיבל "ענות" בגלבוע במחצית שנות ה-60, כשבוצע על-ידי אברהם פררה והגבעטרון, בליווי חמישיית גלבוע, בעיבודו של נחום היימן. (תווים בעמ' 25, עיבוד נוסף בעמ' 119-120)
"טל ירד לאחו" (מלים: מיכל ידידיה) – נכתב בסגנון קליל, שיר נעורים מובהק. שיר זה משקף בסגנונו את אישיותו האופטימית של יענקל'ה. השיר הולחן ב-1965 לסיום כיתת י"ב במוסד הרי-אפרים, בו היה יענקל'ה מורה למוסיקה. כותבת המילים היא מיכל ידידיה מרמת-השופט, חניכה בקבוצה שסיימה אז את המוסד. השיר הוקלט על-ידי חבורת הזמר של בית רוטשילד בחיפה. (תווים בעמ' 36)
"למה?" (מלים: יוסי גמזו) – יוסי גמזו הוא בנו של חיים גמזו, שהיה מבקר התיאטרון הנודע של עיתון "דבר". יוסי נשלח להתחנך בקיבוץ מעברות, בקבוצה מקבילה לזו של יענקל'ה. הקשר בין גמזו ויענקל'ה נוצר על-ידי עמוס כרמל, שהכיר את גמזו בשנת השירות שלו לפני הצבא. גם במהלך השירות נפגשו דרכיהם של גמזו ויענקל'ה כאשר גמזו היה עורך במחנה גדנ"ע ופירסם את שיריו של יענקל'ה. השיר בוצע על-ידי דודו זכאי. (תווים בעמ' 32)
לחנים למילים של אברהם בן-זאב
אברהם בן-זאב מחיפה היה חבר קרוב של יענקל'ה והירבה לכתוב מילים לשיריו.
"דבקה בנות הכפר" – השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון, שנערך בירושלים במוצאי יום העצמאות תשכ"ו – 1966, השיר נבחר להיכנס (יחד עם עוד תשעה שירים) מתוך ארבע-מאות שירים שהוגשו לועדה הבוחרת בראשותו של פאול בן-חיים. הנוהג בתחרות באותה תקופה היה שכל שיר מבוצע בידי שני מבצעים שונים – השיר בוצע תחילה על-ידי צמד הפרברים ובהמשך על-ידי יפה ירקוני. השיר אמנם לא זכה באחד משלושת המקומות הראשונים (השיר "ליל סתיו" בביצועו של אריק איינשטיין זכה במקום הראשון, "ריח תפוח ואודם שני" בביצוע הפרברים במקום השני, "השניים" בביצוע חדווה ודוד זכה במקום השלישי) , אך המשיך להישמע בביצועים שונים גם שנים רבות לאחר מכן, למשל על-ידי הזמרת רונית אופיר. (תווים בעמ' 20)
"היחפנים" (מוכר גם בשם "טוב ללון בסוכה") - נכתב לכבוד חג הסוכות שנערך בעין-השופט בשנות ה-60. (תווים בעמ' 35)
"זה אני סביבון" (מוכר גם בשם "מי זה מקיש על חלון") – שיר ילדים שנכתב לכבוד חג החנוכה בעין-השופט בשנות ה-60. בראשית שנות ה-70 הוקלט על-ידי מיכל טל. (תווים בעמ' 39)
"כל העולם קרקס" – הוקלט על-ידי מיכל טל ומאוחר יותר על-ידי דודו זכאי. (תווים בעמ' 75)
שירים נוספים של אברהם בן-זאב שיענקל'ה הלחין:
"יש אגדה מספרת" (תווים בעמ' 108), "בעמק הליל" (תווים בעמ' 72), "בואו ונבנה לנו קן" (תווים בעמ' 102), "אחים נדרימה" (תווים בעמ' 140), "עד בלי די" (תווים בעמ' 139)
"לחן של רועים" (מלים: עמירם קופר) – נכתב לכבוד ארוע חגיגי של עשרים ותשע שנות הצאן בעין-השופט בסתיו 1966. הוקלט בהמשך על-ידי הגבעטרון. (תווים בעמ' 30)
 |
יענקלה ויניב בטקס טו בשבט |
"לילה על החוף שלי" (מלים: אורי אסף, תווים בעמ' 64-65) – בוצע במקור על-ידי עוזי מאירי ממושב רם-און במסגרת המופע "ניחוחי חציר" באולם האזורי בעין-השופט ב-1971. מחבר המלים, היה אז חבר קיבוץ כפר מנחם. אורי אסף שלח ליענקל'ה מספר שירים שאותם ביקש ממנו שילחין. את אחד השירים שנקרא "כשהיינו ילדים" סירב יענקל'ה להלחין משום שסבר שהשיר לא טוב ולא ניתן להלחנה. לאחר שהחזיר את השיר לאורי אסף, העבירו האחרון למשה וילנסקי שבניגוד ליענקל'ה הסכים להלחין אותו, השיר התפרסם מאוד והוא מושמע עד היום.
שירים נוספים שכתב אורי אסף ליענקל'ה: "מיצי, קיצי, פיצי".(שיר ילדים, תווים בעמ' 44), "קיברוני בחולות" (תווים בעמ' 134), "שיר הלענה" (תווים בעמ' 137), "שער אפל" (תווים בעמ' 138)
שירים של אלי נצר – אלי (אולק) נצר הוא חבר קיבוץ דליה, השיר המפורסם שלו הולחן על-ידי יענקל'ה ונקרא "עוד נשוב מחר" (מוכר גם בשורת הפתיחה: "הגדוד יצא לצעוד") השיר נכתב בזמן מלחמת ההתשה. יענקל'ה לא אהב את החריזה המקורית של השיר ולכן שינה במקצת את מילות השיר המקוריות של נצר, וזאת על-מנת להקל על ההלחנה. השיר בוצע לראשונה על-ידי עוזי מאירי ב-1972 במופע "ניחוחי חציר" שנערך בחג השבועות בתיאטרון ירושלים, בהשתתפות יוצרים וזמרים מההתיישבות העובדת. לאחר מכן הוקלט על-ידי הגבעטרון וגם על-ידי שם-טוב לוי. (תווים בעמ' 55-56)
שירים נוספים של אלי נצר, אשר הולחנו על-ידי יענקל'ה:
"כבר הניבו השדות" - השיר בוצע בפסטיבל "ענות" בגלבוע ב-1966, על-ידי שלישיית גבע וחמישיית גלבוע, את העיבוד לשיר עשה נחום היימן מבית-אלפא. (תווים בעמ' 16)
"שבע תרועות" (תווים בעמ' 46)
"דוד הולך לקרב" (תווים בעמ' 49-52)
שני השירים האחרונים נכתבו כנראה בהשראת מלחמת ששת-הימים, הם מתאפיינים בתרועת חצוצרות ואווירה של שיר צבאי.
"הבו כוס שכר" (מלים: מיכה לין) – בוצע על-ידי הגבעטרון. מחבר המלים הוא ממשמר העמק ועוסק כיום בתחום הקרוב לנושא השיר – ייצור יינות מסברס ודודאים... (תווים בעמ' 37)
"גשם חלף" (מלים: יוסי בן-יוסי) – נכתב לסדר פסח בקיבוץ. השיר נכלל ב"הגדת הקיבוץ המאוחד" שנוסחה ב-1971. השיר בעיבודו של גיל אלדמע הוקלט על-ידי מקהלת הקיבוץ הארצי. (תווים בעמ' 21, עיבוד נוסף בעמ' 133)
"אין מלים" (מלים: יגאל וילפנד) – השיר נכתב לאחר מלחמת ששת-הימים. הולחן על-ידי יענקל'ה למחזה שנכתב על-ידי חבר הקיבוץ יגאל וילפנד לכבוד שנת ה-40 לעין-השופט ב-1977, שם המחזה "בדרך הביתה" והוא עסק בשינויים שעברו על התנועה הקיבוצית באותן שנים. את השיר ביצע יאיר שזר. (תווים בעמ' 53, עיבוד נוסף בעמ' 130)
"בהזיות הקסם" (מלים: מרים דרור-גלילי) – המחברת היא בת קיבוץ עין-השופט, בתחילת שנות ה-70 עבדה עם יענקל'ה כמחנכת במוסד האזורי "הרי-אפרים". השיר נכתב ב-1979 לכבוד חנוכת האולם החדש בקיבוץ עין-החורש, השיר הושמע במסגרת הופעה בעין-החורש שנקראה "שירים בעין החורש", שבה בוצעו שירים שנכתבו על-ידי יוצרים מקומיים כמו אבא קובנר ומיכל סנונית. הושר לראשונה באותה הופעה בידי נעמי קינן, לאחר מכן הוקלט על-ידי שלישיית המעפיל. (תווים בעמ' 77-78)
שיר נוסף של מרים גלילי-דרור שהולחן על-ידי יענקל'ה הוא "מחול הנערה" (תווים בעמ' 31)
"חלום" (מלים: אורי עתיר) – מחבר המלים הוא מקיבוץ מענית. (תווים בעמ' 66)
שירים לילדים - יענקל'ה הלחין לארועים של הקיבוץ (כנראה לכבוד "יום הילד") שירים של משוררי ילדים. השירים: "ילד ילד" (מלים: פניה ברגשטיין, תווים בעמ' 38), "ניסע אל השדה" (מלים: פניה ברגשטיין, תווים בעמ' 40), "אחת, שתיים, שלוש" (מלים: לוין קיפניס, תווים בעמ' 41), "כלב, כלב" (מלים: רפאל ספורטה, תווים בעמ' 42), "סירת חן שלי" (מלים: שמואל בס, תווים בעמ' 43), "מיצי, קיצי, פיצי" (מלים: אורי אסף), "הצפרדע" (מלים: מ. פיינשטיין, תווים בעמ' 45).
שירים מהמקורות – "וכיתתו חרבותם" (ישעיהו ב' 4, תווים בעמ' 58, עיבוד נוסף בעמ' 128-129), "כי נתתי מים במדבר" (ישעיהו, תווים בעמ' 102), "אשירה לה'" (שמות ט"ו, תווים בעמ' 54), "הו שערך" (שיר השירים, תווים בעמ' 104)
ביבליוגרפיה
עיתונות
יהודה אטלס, "ידיעות אחרונות", 6.10.1980
"במחנה", גליון אפריל 1956.
"במעלה", 1965.
"מעריב", 25.5.1965
"על המשמר", 27.4.1956
"חותם", 24.5.1966
"השבוע", 29.9.1978
"השבוע", 26.3.1956
"השבוע", 30.12.1979
"עלון המ"כ והמש"ק" , מס' 18, ינואר 1957
"עלון המ"כ והמש"ק" , מס' 19, 3.3.1957
"עלון המ"כ והמש"ק" , מס' 22, 9.9.1957
חוברות וספרים
"שוב יוצא הזמר", מבחר מנגינות, הוצאת מפעלי תרבות וחינוך, 1983.
נתן שחר, "השיר בארץ ישראל בשנים 1920-1950"
"מחולות בכפר", יעקב שגיא, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך.
"משירי יעקב שגיא", הוצאת הועדה הבין-קיבוצית למוסיקה בעריכת אורי גבעון, 1966.
"בדרך הביתה", יגאל וילפנד, הוצאת רקע אור בע"מ ת"א
"הבה נשירה" – שירון צה"ל, 1955.
אתרי אינטרנט
www.tzafonet.org.il/kehil/music03/music/venizkor/lacan.htmhttp://
http://users.tapuz.co.il/hebrew/festival/FZ.asp
ראיונות אישיים
יגאל וילפנד
יניב שגיא
עדנה קרמר
רינה שגיא
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה