 |
ירמיהו חגי אלכס מאיר ג'ין מאיר ותמר מאיר |
האימוץ
סיפרו אלכס וג'ין
מאיר
כתבה עופרה בריל
מתוך החוברת
"תנו לחיות לחיות" - 1987
סיפורה של מיצי מתחיל לפני שנים רבות, כשרק באנו לקיבוץ. תמר הייתה
ילדה פעוטה ומאלכס דרשו שיצא למערכת הבחירות. הילדה כעסה שאני נוסע כל כך הרבה,
אבל נרגעה כשהבטחתי להביא לה חתולה כשאחזור מהפעילות.
כשחזרתי ידעתי שעלי לעמוד בהתחייבותי. חיפשתי חתולה בכל מקום
ולא מצאתי עד שיום אחד נתקלתי במקרה בחתול רחוב. היא משכה את ליבי בזנבה המיוחד
שהיה שחור וזקור כלפי מעלה. תפסתי אותה והבאתי אותה בשמחה רבה לתמר. החתולה הצטרפה
למשפחתנו וקראנו לה מיצי.
באותה תקופה לא היה נהוג בקיבוץ לגדל חתולים בבית. כל החתולים
היו משוטטים ונהנים לאכול מהאשפה הזרוקה ליד המטבח. מיצי שלנו הייתה חתולת הבית
הראשונה. היא התרגלה מהר מאוד לביתנו החם ונהנתה מהאוכל שהגשנו לה. עד מהרה נתעברה
מיצי והמליטה גורים חמודים. היא התגלתה כאימא נהדרת, תענוג היה לראותה מטפלת
בגורים.
יום אחד יצאתי לעבודתי בפלחה, לשדה שהיה בקרבת קיבוץ גבעת עוז.
חרשתי במחרשה גדולה ונהניתי ממראה רגבי האדמה הנשפכים מלהב המחרשה. לפתע עצרתי את
הטרקטור. בקרבת להב המחרשה הבחנתי בשני גורים קטנטנים של חתול בר. הם היו מבוהלים,
התכנסו לתוך עצמם מרוב פחד, כאילו רצו להיבלע בתוך האדמה. לקחתי אותם בזהירות בידי.
הם היו כל כך יפים!! נראה היה שהאם נטשה אותם, כי הם מיד חיפשו בגופי מקור ליניקה.
ריפדתי את ארגז הכלים של הטרקטור בשק והנחתי בפנים את הגורים הקטנים.
באותו יום הקדמתי לחזור הביתה, הדרך לעין השופט כאילו התארכה
פתאום. כשהגעתי, עצרתי את הטרקטור ליד החדר שלנו, הוצאתי את הגורים ובהתרגשות רבה
הבאתי אותם לחדר. ג'ין עמדה והכינה תה. כשראתה את חתולי הבר הוקסמה מיופיים אבל
חששה שמא ימותו אצלנו.
החלטנו לנסות ולתת למיצי שלנו, שהייתה אחרי המלטה, לאמץ את
הגורים. לא היינו בטוחים שהיא תקבל אותם. הנחנו את הגורים על שמיכה במרחק מה
ממיצי. החתולה הריחה בחוש המיוחד שלה שיש משהו מוכר בחדר - גורים הזקוקים לה. לאט
לאט נגשה אליהם, רחרחה אותם והתיישבה לידם כדי לתת להם לחוש את חום גופה. כשהגורים
החלו להרגיש יותר בטחון, היא הפנתה את פטמותיה לעבר פיותיהם. השניים זללו בתיאבון
רב, גמעו ושתו חלב לרוויה.
מיצי שלנו אימצה את חתולי הבר בלי שום בעיה, הם ראו בה אימא
לכל דבר.
כשגדלו הגורים והיו לחתולי בר יפיפיים, החלו גם להתנהג כחתולי
בר פראיים, ואנו בצער רב החלטנו למסור אותם לגן חיות שבחיפה.
אם תיסעו לבקר בגן חיות שבגן האם בחיפה, אולי תפגשו בצאצאים של
אותו זוג חתולי בר שמצאתי לפני שנים בשדות שלנו.
 |
ג'ין מאיר עם הפסל יצחק מרחב מקיבוץ מרחביה שעוזר לה להכין את פסל הדג בבריכת הילדים |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה