יום שני, 2 באוקטובר 2017

חלקה של המוסיקה הקלאסית בתולדות עין השופט - כתב אהוד ליבנר


חוה כוך על הצלו שפרה בן צבי מנגנת בפסנתר ומישה רימון על הכינור



חלקה של המוסיקה הקלאסית בתולדות קיבוץ עין השופט 
כתב אהוד ליבנר


ניסיון לתהות אחרי "ראשוני המוסיקאים/חובבי המוסיקה" בעין השופט חוזר, אולי, לשלושה שהביאו עימם את המוסיקה מבית הוריהם – ובנוסף להם מספר לא קטן של אוהבי/חובבי האזנה למוסיקה קלאסית, רובם (אולי) מה"אמריקאים" אבל גם מהגרעין הפולני.
מוסיקאים בפועל, מתחילת הדרך, היו מישה רימון שהיה נגן כינור נלהב וכמעט "אובססיבי"...
ויזהר ירון שהגיע לקיבוץ לאחר העלייה על הקרקע, כמודד קרקעות – התאהב בסימה ונשאר.
יזהר היה, בעצם, היחיד, שניתן להגדירו, במבט לאחור כ"מוסיקאי אמיתי". פסנתרן עם הבנה עמוקה במוסיקה בכלל ומוסיקה קלאסית בפרט. ושלא אשכח לפרגן גם לרעייתו של מישה רימון- רחל(קשטן)רימון – שלחוד וביחד עם ברכה לבנה זימרו והנעימו לנו רגעים בלתי נשכחים וחגים יפהפיים !
אליהם – אי אפשר שלא לצרף את יהושע לייבנר – כמי שהגיע מניו יורק, ממשפחה עניה שגרה בברוקלין והתאהב במוסיקה קלאסית רק בהיותו מדריך בשומר הצעיר, בעקבות שאלה של אחד החניכים. כנער צעיר, קנה לעצמו, בכספי האוטובוס לבית ספר – פטיפון מנואלה – ותקליטים והפך, בעצמו, להיות מאזין מוסיקה קלאסית "אובססיבי" ללא שום הכשרה פורמאלית בתחום. יהושע הביא עמו את הפטיפון להכשרה בחדרה ולבד מקונצרטים לתקליטים לגרעין עין השופט בחדרה, גם הלך, מדי פעם, ברגל, מחולות חדרה, לקיבוץ גן שמואל להשמיע גם לחברים שם מוסיקה
ב"פטיפון מנואלה" שלו, ובתקליטי ה 78 סל"ד, מבקליט שהיו כולם מוצרים נדירים בקנה מידה ארצי באותם ימים.
זו הייתה ההתחלה.
אחרי העלייה על הקרקע – נמשכו קונצרטי התקליטים שנערכו תמיד בצריף "המשושה" בשבתות, לא קבועות, לפני הצהריים. מישה ניגן ועשה הצגות עם הכינור במסיבות "פורים" כל שנה ובאירועים חגיגיים נוספים, ויזהר "השיג פסנתר" ובמהלך השנים התחיל גם לכתוב מוסיקה רצינית.

יזהר ירון 



ההתפתחות המוסיקאלית מעבר לניצנים ראשונים אלה – החלה רק שנים אחר כך, באמצע שנות החמישים, כשהזמנת מוסיקאים רציניים מתל אביב "לנפוש" בקיבוצים, בקיץ", הפכה ל"טרנד" נפוץ גם בקיבוצים אחרים (עין גב במיוחד). קשר מיוחד נוצר עם הויולן הנודע-המוסיקאי-העולה החדש  מהונגריה : עדן פרטוש ורעייתו דינה. "המארחים" הקבועים לשהותם בחופשות בעין השופט היו בעיקר יזהר וסימה ירון, יהושע ופנינה לייבנר –יהושע ויהודית דיין.


יזהר ירון עדן פרטוש ויהלי וגמן 1957


הקשר עם פרטוש ודינה הוליד, בהמשך, באמצע שנות החמישים,  את אחד האירועים המוסיקאליים המיוחדים והייחודיים (באותו זמן) שעתיד היה להשפיע על תפנית רב משמעותית על כל הדור הצעיר בקיבוץ – ובמידה מסוימת גם מחוצה לו.
עדן פרטוש, שהיה גם אחד המורים לנגינה ולמוסיקה החשובים בארץ (ומחוצה לה) של אותן שנים העלה בפני מארחיו בקיבוץ רעיון מקורי, בקנה מידה ישראלית: לקיים בקיבוץ "קורס קיץ" של נבחרים מתלמידיו, במהלך חופשת בית הספר – וכך נולד אחד הקורסים המבוקשים לתלמידים מהארץ ומחו"ל.
דומה שהאירוע הראשון/קורס הקיץ הראשון, בשטח מה שהיה אז "מוסד הרי אפרים" נערך בשנת 1952-1953 – ונמשך מספר שנים לא רב (כחמש שנים).
***************
כסיוע בקביעת השנה שבה החל הקורס משמש אותי "זיכרון אישי" משעשע ביותר: במוסד קראו לשנים האלה "שנות השבעים" כי היו אז שבעים ילדים במוסד! באחד הקורסים הראשונים השתתף זוג צעיר, מוסיקאים מאיטליה, דומני, עם ילד קטן כבן 8 – 10. את הארוחות אכלנו, כולנו, בחדר האוכל הישן של המוסד, מעל מה שהיום "משק ילדים" - שלימים הפך לחדר מלאכה.
בקנה מידה של היום – זה היה מקום שלא ראוי אפילו להיות מחסן...אבל זה היה חדר האוכל של כולם! לא היו במבנה הזה חלונות – אלא רק תריסים נגד גשם וכמובן שגם רשתות נגד זבובים לא היו אז! בקיץ הספציפי הזה – התקינו בחדר האוכל הנ"ל רשתות נגד זבובים בקיץ! חידוש "מרגש"!
אבל – בסיפור שלי, באמצע הקיץ, במהלך הקורס של פרטוש, ישב הזוג מאיטליה עם הבן החמוד שלהם ב"חדר האוכל" שלנו....והבן שלהם שואל את הוריו: "למה שמו את הרשתות האלה על החלונות ? . . . עכשיו "הזבובים לא יכולים לצאת !"
סימון מובהק לתנאים, לאווירה ולזמן !

יענקלה מנצח על נשפני התזמורת הקיבוצית



2 comments :

  1. מה בקשר למחנה הנוטרים שהיה בעין השופט?

    השבמחק