 |
תמונת מחזור של עובד מברג משנות השמונים |
עלי מברג מס' 1 – ינואר פברואר 2014
תמצית קיצור תולדותיי במברג / משה אביר
בימים אלה אני "סוגר" 32 שנות עבודה במברג (והעולם שותק).32 שנים מתוך 45 שנים כבוגר, כל שנותיי בעין השופט - וזה לא הולך ברגל.
חשבתי לעצמי (עצמי) שיהיה זה נחמד לשתף אתכם הקוראים בספירת מלאי ביניים.
התחלתי לעבוד במברג ב-19 בדצמבר, במחסן הטכני, יחד עם אהרון מיטל ואברהם קלסקי ז"ל. בהמשך הצטרף שלמה קורץ ז"ל - אבא של דורון.
את ספירת המלאי הראשונה ביצעתי עם לייזר לביא (אבא של...). יחד אספנו ברגים ממכלים שהתהפכו.
עם המעבר למפעל החדש גייסנו מספר חברי קיבוץ כמו דן אבידן ז"ל, עידית חגי, רותי לייבנר ואחרים.
דאגתי להעברה חלקה של הכלים היקרים בתוך מארזים של פירות וירקות (פטנט שרשום על שמי). נתגלע ויכוח איזה סוג של מחסן זה יהיה, היו שאמרו מחסן ממונע - "עגמט" (בו אתה יכול להזמין תא כלים כבקשתך - הפיר שקיים היום הוכן לעגמט) אפשרות אחרת הייתה ארגזי מגירות, שאחד מהם קיים עד היום.
הכרעתי שיהיו מדפים על עמודים - שיטה הנהוגה עד היום. כאשר "מיציתי" במחסן הטכני, עברתי למחלקת אריזה קטנה. הרעיון שלי ושל מאיר רזניק היה, שבאמצעותי יגיעו עובדים צעירים למחלקת האריזה הקטנה - ואכן, הרעיון נחל הצלחה לא מעטה. אני גאה על כך שבוגרי האריזה קטנה מכהנים בעמדות בכירות במברג (מושיקו טויזר, קטי שוק ואחרים) ובמשק הארצי (עודד צהרי - העוזר של שלי יחימוביץ', אבנר לושי שעבד בלשכת אהוד ברק כשהלה היה ראש ממשלה) .
עוד לפני שהיה פה ממונה בטיחות - שמתי דגש על ענייני בטיחות. כבר בתחילת שנות התשעים זיהיתי את הצורך בחציבת פתח יציאה מהאריזה הקטנה לתוצרת גמורה. כתבתי על כל מזכר להנהלה. רק כ- 20 שנה אחר כך נחצב הפתח. גם פינוי מיכלים ריקים אל מחוץ למחלקה היה רעיון שלי, לא לפני שנפל לי מיכל על הרגל ומאז בטניס נרשמים לי רק הפסדים.
למרות שמחלקת אריזה קטנה "נידונה" לעבודה ידנית מתמדת, נטולת שיפורים טכנולוגים, הצלחתי, יחד עם עובדים נוספים, "להגניב" אליה שיפורים טכנולוגיים לא מעטים:
מדפסת מדבקות (לפני כן הדפסנו בסטנסיל)
מכונת קשירה אוטומטית (לפני כן הייתה במחלקה מכונה חצי אוטומטית והיה גם ניסיון שנכשל לקשירה בשרינק)
שלוש "במות", שנרכשו לאחר שראינו אותן (יוש, יעקב לשם ואנוכי) בפעולה ב"חור" נידח בראשון לציון - וכהשלמת הפעולה - נבנו שלושה מגנטים בעלי עוצמה כסיוע למילוי קופסאות הברגים.
ניסינו ולא הצלחנו לרכוש מכונה חצי אוטומטית לאריזת ברגים, אך את הנסיעה עם ג.ש לאזור התעשייה בחולון לראות מכונה כזאת - לא אשכח כל חיי...
שנים רבות מאד הייתי ה"פוליטרוק" של מברג. דאגתי לטיולים ולמסיבה מפוארת סביב יום ההולדת של המפעל כשהשיא היה מסיבת ה- 50 שכוונה לכל הקיבוץ והייתה מלווה בטיול בן יומיים לים המלח. עד היום נותרו לנו מהחג הזה ארבע תמונות נפלאות, התלויות על הקיר הדרומי של מחלקת האריזה (מפיקת העל הייתה תלמה דיין). התעקשתי שגם חג השישים יצוין בדרך לא שגרתית. בכלל, הייתי מוכן לתרום לתרבות מברג הרבה יותר משנתבקשתי.
עיתון מברג - ערכתי אותו פעמיים.
בראשונה הדפסנו בחיפה וגם ההגהה נעשתה שם - וזה עלה הון תועפות.
בשנית ערכתי את עלי מברג בעשר השנים האחרונות, לפי בקשתו של המנכ"ל מנשה שמש.
קיימתי עשרות ראיונות עם עובדים ומנהלים, מהם ניתן גם לקבל מושג על הנעשה במברג בשנים האחרונות.
אולי מן הראוי יהיה להוציא חוברת צנועה למזכרת - עם הראיונות הנבחרים.
בחוסר צניעות מזעזע מניתי כאן את רגעי השיא שלי במברג.
נ.ב
עורכי העיתון מזמינים עובדים נוספים לכתוב סיכום ביניים שישקף שנות עבודה רבות במברג - וכן לאשש או לכפור בעובדות שנכתבו כאן.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה