 |
המורים והמטפלות לדורותיהם באולפן לעברית |
אולפן לעברית
החיבור בין קיבוץ עין השופט והאולפן לעברית נראה כל כך טבעי, כי מאז ומתמיד היה לנו אולפן.אנשים צעירים הבאים והולכים ויש מעטים שנשארים אתנו.
החוויה שהם לוקחים איתם מתקופת שהותם באולפן מאוד משמעותית בחייהם
חיי הקיבוץ עם כל הקשיים נשארים זיכרון טוב.
כבר בשנת 1949- התחיל להתארגן מחזור ראשון של אולפן שנקרא
"אולפן עבודה"
במסגרתו למדו התלמידים עברית וגם התנסו בעבודות שונות בקיבוץ.
בעיתון "האומר " משנת 1955 כותב מרק יפה, הלומד באולפן עם אשתו ג'ויס:
באולפננו תלמידים מ-18 ארצות מכל קצוות תבל, זהו מגדל בבל
במלוא מובן המילה
היום הראשון עבר עלינו בסידורי החדרים
חברי האולפן ובני עליית הנוער גרים בחדרים כפולים ובודדים. בקיבוץ אינך
חסר דבר, יש לך הרגשה של חיי עיר קטנה. . בערב ערכנו "קומזיץ"
בחדרו של דוד ברגסון, המרכז את האולפן וגם מלמד אותנו. מעודי לא
פגשתי אדם בעל רוחב לב ונכונות לעזור כמוהו. בשבוע אחד למדתי יותר
עברית מאשר 4 שנים ב "חדר" בניו-יורק
צוות ההוראה והטיפול באולפניסטים כלל את:
רחל (רוחקה) אבינרי, ריבה זכאי, קובה מן (מנהל) ודוציה מן רעייתו (מטפלת)
במשך השנים עבדו בצוות גם עדית חגי, עוזי לושי וירון מאיר
ורבים אחרים
בשנת 1963 התקבל אישור לבניית פינת האולפן
נבנו שלושה בתי מגורים, בתנאים שהספיקו ל42 איש
כיתה ומועדון
מתח ביחסי אולפן-קיבוץ
קיום אולפן בקיבוץ שמרני באורחות חייו לא היה דבר קל
חברי האולפן באו ממדינות ליברליות יותר והיו רגילים לאורח חיים שונה
מה שיצר יותר מפעם אחת מצב של מתח חברתי בין חברי הקיבוץ לחברי האולפן
חברי האולפן היו מתלוננים על קיפוח ויחס מזלזל חברי הקיבוץ, מצדם, התלוננו על הההתנהגות המתירנית של האולפניסטים במקומות ציבוריים.
באחד מעיתוני הקיבוץ כתב החבר ברוך יציב על "הפגנת אהבה בפרהסיה"
של חברי האולפן בבריכה " העימות שהתפתח הביא את צוות הנהלת האולפן להזהיר את חברי הקיבוץ
אנחנו עומדים על סף משבר חמור בקיום האולפן בקיבוץ!
המשבר חלף
והאולפן בעין השופט ממשיך למשוך תלמידים מכל רחבי העולם עד היום.
 |
בניית בתי האולפן 1963 |
 |
ריבה זכאי מלמדת באולפן |
 |
שיקה וינר בטיול עם חברי אולפן |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה