יום שבת, 10 בינואר 2015

כי עלינו לג'וערה

ג'וערה 1937


כי עלינו לג'וערה

איבי (אברהם) גולן היה רועה צאן ושחמטאי מהולל. אבל את הנכס היקר ביותר השאיר בארכיון בזכות יומן שכתב בשנה הראשונה של הקיבוץ בג'וערה 1937. בימי חג היומן שימש במשך שנים את החברים - רק שההוצאה שלו הייתה כחוברת המודפסת בכתב של מכונה ישנה. במהלך הזמן הצלחנו להדפיס את החוברת הישנה וברצוני לשתף את קוראי הבלוג בחוויה המיוחדת הזו. שנה ראשונה של חברי עין השופט בג'וערה.

השיירה יוצאת ממשמר העמק

יומנו של אייבי גולן 

 ( יולי 1937 – 31.12.1937)

 חלק א'

05.07.1937  -  יום עליה לג'וערה. 
שיירה של שנים-עשר אוטומובילים. 150 איש. צילומים על ידי כרמל פילם וקק"ל. 




יוצאים, 06.30. בן-שמש קדימה. 
על יד השער קן המוסד: "קיבוץ אמריקה-בניר חזק" – "חזק ואמץ". 










דרך יקנעם, דרך הוואדי. הרים גבוהים משני הצדדים.

דרך מסוכנת מבחינת בטחון. סביבה שוממה אבל יפה. עוברים את הגיא ומטעי "נטר"... עוברים את אוּם-אל-זינַת. רֵיחָנִייָה. כל הערבים יוצאים מהבתים לראות את הפלא. הילדים צועקים: "שוּ הָדָה" (מה זה?). 









אנו רואים את הבית על הגבעה מרחוק. מצד שמאל יש גם את חורשת השומר הצעיר.









הגענו. בן-שמש והערבים באים לקראתנו.
מתקני הדרך יורדים, לוקחים מַכּוּשִים וטוריות ועולים על הגבעה.

 הרגע המכריע הגיע: לעלות ולכבוש. הנה מאה איש עולים עם ברזלי הגדר, שקי מלט, פרודוקטים וכו'.













יַנֶק עולה הראשון עם האוטו. שמחה.
 הדרך מתחילה לקבל צורה. חופרים בורות עבור הגדר.
ינק עולה עם המשאית


 זורקים את הלכלוך מהבית. מסיידים, מתקינים חלונות. לגדר יש הרבה מהנדסים ויש צורך תמיד לתקן את העמודים.

 










חוסמים באבנים את הפתח בקיר. עוקרים צבר  
-צילומים בלי סוף.









 מסדרים את החשמל, המוטור והזרקור. ויכוח עם הערבים בעניין הגדר.
שופר מתרגז עלינו ודורש להמשיך בעבודה בלי ויכוחים.


עניין הגדר: הצטרכנו לעשות את הגדר על השביל שעבר על יד הבית. הערבים אמרו שהם הלכו בדרך הזו שנים ודורות והם רוצים להמשיך בדרך זו. לפני שמתחנו את החוט הראשון מלמעלה, נכנסו הערבים למגרש באופן חפשי. אחר כך הצטרכו להוריד את הראש בעברם את הגדר. כשמתחנו את החוט השני הצטרכו להתכופף עוד יותר בהיכנסם למגרש. כשמתחנו את החוט השלישי הם זחלו. ורק אחר כך הערבי הראשון נכנס דרך השער.


בן-שמש: "אם אתם רוצים לשמוע לערבים, אתם יכולים לנסוע הביתה. האוטומובילים עוד ישנם". האוטומובילים כבר נוסעים.

 ארוחת הצהרים תחת כיפת השמים - ביצים, חמאה, ענבים, בירה, עגבניות. מישה (רימון) מביא חדשות: התקשרנו עם כפר החורש על ידי היליוגרף .

שלחנו: "עלינו בשלום". תשובה: "ברכות לכובשים".
שופר: "זה פשוט מזעזע". נטיעה של שלושה עצים על ידי יונה (ינאי) ואפרים (טיקטין).הנה, נשארנו מעטים. 








לפני שקיעת השמש והגדר הראשונה גמורה.


 הבית מסודר, המיטות בחדרים, החשמל מסודר והזרקור במקום. 

 השתוממות אצל הערבים. פלא פלאים.(קודם אברהם עקיבא שוחח איתם. שאלו: אם זו צריכה להיות משטרה – למה בחורות? אנו אוהבים את היהודי המזרחי אבל לא הבולשביקים, כמו משמר העמק).


ארוחת ערב: בשר, תפוחי אדמה, ענבים. הזרקור מתחיל להסתובב.


 מתקשרים עם משמר העמק. (יעקב-בן: הזרקורים מתנשקים). שם, בחורשה, התלהבות. אנו רואים: כפר החורש, משמר, רמת דוד, נהלל, שייך אבריק, רמת השניים. 

קרני החשמל נודדות ומחפשות בחלל ריק. שופר מזמין את הערבים לתֵה. המוכתר וקרוביו אומרים שמוכנים לעזוב את הקרקע בזמן הדרוש. הפטפון מנגן ליל מנוחה, שינה מתוקה ועמוקה. לגָפִירִים ליל שמירה שרגש מיוחד ומתיחות מיוחדת לו. 

06.07.1937


איזי (כהן) נהג. שלמק (בורנשטיין)ממשיך בחשמל. 

מתחילים בגדר הפנימית. מתחילים בסידור העמדות. 









 יצחק (רוזן). ואני הורסים את הקקטוסים על יד הגדר, שמסתירים את הכפר.
איציק רוזן












הערבים אינם נותנים לנו להמשיך. חבל שלא סידרו יותר אנשים לעבודה זו. אבל עשינו לא רע את מה שעשינו.



 


בן שמש עם הערבים המכובדים






צבי (הוברמן) משה (שפירא). ואני עושים חצץ.יוסף ויץ ומקלר מבקרים אותנו. עשינו רושם טוב על המוסדות בגלל הסדר אצלנו. ויץ רואה את המקומות המסוכנים ומסכים להוספת עשרה איש וצריף משוריין.


 הופעת אוטו באופק מעוררת אצלנו שמחה, כאילו ראינו מעט אוטומובילים בחיינו. האוטו מביא זיפזיף ומים. 

יוסף ויץ


השיחה הראשונה: נבחרה הנהלה של שלושה, יוסף (איתן) מפקד הביטחון, ישראל גוברמן סדרן העבודה וצבי הוברמן מנהל החשבונות. 

 



יש לגמור את הביצור במשך יומיים. גיוס כללי של עבודה עד שקיעת השמש. המוכתר מזמין את הזרקור להאיר את הכפר מכיוון שיש לו אורח נכבד. 




אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה