משפט על המשפחה בקיבוץ שהתקיים בחדרה 1936

מסמך מרתק מ- 1936 - חדרה- גרעין עין השופט עורך משפט על המשפחה בקיבוץ המתהווה

משפט על משפחה בקיבוץ – בחדרה – בקיבוץ "אמריקה-בניר"

ביום 18 לספטמבר 1936, משתתף הקיבוץ

התביעה: אחיה, משה ש. [שפירא]

הסנגוריה: חנה ג. [גרינוולד-ינאי], משה ב. [בלומשטיין]

בית הדין העליון: אריה וייצמן, יונה [ינאי], רחל ב.

מזכיר: יעקב ברנשטיין. [יעקב ברעם]

ב"כ העיתונות: יוסף ו. [וילפנד]

יונה: הננו מתכוונים לברר את הצלחת המשפחה בקיבוץ. הננו רוצים לברר מכל הצדדים. שום התנצחות לא תהיה, נשתדל להיות אובייקטיביים במסירת עובדות.

היו"ר יונה מקריא את כתב האשמה.

היו"ר: האם בדרך כלל הנאשמים מסכימים להאשמה.

הסנגוריה: לא.

יו"ר: רשות הדיבור לקטגוריה.

משה ש: לפרוצדורה למשפט, כשמופיע הקטגוריה באשמה, יש לה פרוצדורה רגילה מאוד. עליה להוכיח האם המעשים שנעשו נכונים לפי הצגת הקטגוריה. 

דעת הקהל יש לה דברים מסוימים. יש דברים שנותנים יסוד בתיקים לשלילה ולחיוב. הקטגוריה רוצה רק להוכיח את אמיתות הדברים.

הפרוצדורה המשפטית שלנו יש לה צורה אחרת. אין לנו צורת חוקים למען נתפסים עליהם. אנו קודם כל לא רוצים להוכיח על אמיתות העובדות, אפילו אם הן לא נכונות. אנו צריכים לברר, להוכיח ולהוציא את המסקנה. הב"ד תמך להוציא את המשפט ולקבוע על [מה] יתבסס המבט שלנו על המשפחה בקיבוץ. 

אנו בעדות שלנו נוכיח את ביסוס כתב האשמה שלנו.

אנו נברר את השאלה באופן כללי, נעמוד על כמה עובדות. יש לבאר מה זה משפחה, את מי אנו מאשימים. אני מגדיר את המשפחה בתור כזאת. 

היצר המיני אצל האדם הוא טבעי. אני לא רוצה להיכנס לניתוח היצר הזה, מה ערכו ועוד ועוד. זה לא מענייני. עד כמה שאנו יכולים לגשש אחר העקבות שנצטברו אצלנו בחומר רב ענפים בשאלות טעם. 

חשוב מאוד להגיד שהתנאים שבהם באה ההזדווגות, "אמצעי זהירות" משתמשים רק בזמן האחרון. עד הלום הייתה תוצאה מההזדווגות. אני רוצה לעמוד על המשפחה וההתפתחות: לכל גילוייה.

האם אצל אנשינו היו קיימים יחסים בלתי מסודרים, בלתי קבועים, ארעיים. בוויכוח הזה הגענו לידי מסקנות שאי יאפשר לבסס אותם במחקר כדי להשתמש בהם לביסוס רציני. 

היחסים בין גבר לאישה ידועים.  א. משפחה קבוצתית. היא הסתעפה בארצות שונות. 

אפשרי שכבר יבוא בן עשרים עם נשים רבות בקשר עם הנדוניה. אחר הסתכלות אפשר לקבוע שזה קובע ומדריך. יש חשיבות לכך לא רק מבחינה היסטורית  יש להראות שאין הצורה שאנו דנים עליה היא צורה סטטית. דבר שהתפתח מזמן לזמן ועלול עוד להשתנות. 

"קניית גבר" לא קיימת במשפחה הקבוצתית. להלן אני אתבסס על נימוק.

התנאים הכלכליים, התפתחות האדם, השתלטותו על הטבע, שינו את אופן חייו. 

שינו גם את המשפחה. באה צורת משפחה חדשה של גבר ואישה, מתוך סלקציה, מתוך הטבע של הרצון להתגבר ולחיות. נראה שהתקשרות מקרבת דם מחלישה את הדור.

 התקרבות בין שבטים שונים מוציאה דור יותר חזק ובריא. התקשרות זו עדיין לא צורת המונוגמיה הידועה לנו. הקשר בין הבעל והאישה הוכח על ידי הכרח ונמשך על ידי הרצון. הגבר היה צריך להוכיח שכוח לאישה [?} ואחר זאת בא הרצון. זו המשפחה שהייתה קיימת בקומוניזם הפרו היסטורי.

עם התפתחות הכלכלה, עם שינוי החיים, עם היווצר הרכוש הפרטי, נוצרה גם המשפחה המונוגמית. ישנה העובדה שהמשפחה המונוגמית לא באה מהתקשרות של אהבה, אלא באה כצורך כלכלי גרידא. 

המשפחה המונוגמית באה רק על יסוד צורת כלכלה. הקשרים באו כמעט תמיד נגד רצונם ולמורת רוחם.

הופעתה של האהבה הידועה לנו הופיעה בניגוד לחיים המשפחתיים. מתוך סקירה זאת הננו רואים תמונה בהירה עד כמה אפשרי והגדרות קצרות שהיחסים בין הגבר והאישה לא היו קבועים. לא צמחו מיחסים, מחיי האנשים אלא מכוחות חוץ.

ברכה וליפק לבנה

דרך עקלקלות הגיעה המשפחה המונוגמית עם צורות גילוייה, עם כל חולייה שלה – עד היום הזה. התנאים בהם התפתחה המשפחה היו שונים. אין צורך להיכנס לבסיס, יותר מדי נכתב על זה. יחסי אמצעי התוצרת הם הם שנותנים, שקובעים את היחסים בבני האדם. היחסים בין המעמדות. הם קבעו גם את ההבדלים שקיימים בחברה. המשפחה עברה התפתחות זו. העקרונות קיימים, חשוב כרגע לבוא לגילויים על המשפחה בזמן הנוכחי. מהם הקשרים של החברה הקפיטליסטית. הקשרים המונוגמיים עם ציוויים מלמעלה שייתן בהם שמץ של חיי משפחה. מה שגידל הכוח החיצוני, מה שמקשה הם התנאים האובייקטיבים על המשפחה. נראה את מי התכוון ועם כך התגברות הפרוסטואוציה.

המשפחה מהווה כיום גם כן את הקשר הכלכלי. כיום ישנו הקשר של מקח וממכר ביצור עמדות ועוד ועוד. ציטטה אופיינית מעיתון יומי. עיתון זה נותן בכל כמה ימים אמצעים של כניסה למשפחה. הציטטה הזאת מלמדת עד [כמה] פגומים קשרי המשפחה הללו.

הבאת ציטטה זאת כדי להוכיח את הדברים הנראים לנו באופן כה ברור.

מבחינה פורמלית יש להביא המון חומר על המשפחה והתפתחותה, על הפרוסטוציה.

 קמו תנועות וחוקרים אשר למדו את יסודות המשפחה ורצו להילחם בגילויה. בכדי שיהיה אפשרי לבצע את מסקנות המשפחה צריכים גם להיות תנאים אובייקטיביים לכך. 

כי החוקים והתנאים הכלכליים הוא שלא נתן להם להורידם מהדרך הנכונה. בפעם הראשונה נעשה לאפשרי של שינוי יחסים ברוסיה הסובייטית. 

זה נעשה לא מהערכה מוקדמת אלא משינוי התנאים.

מה הייתה גישתה של הממשלה הסובייטית? היא שברה את כל הנדרים למען קשר הדדי וחיים משפחתיים הוגנים. שבירת נדרים אלה נוצלה על ידי אנשים שחיו תחת השפעת התנאים שלפני המהפכה. היו נחוצים גם הגדרות, ידיעות וחוקים ידועים.

החופש שניתן ביחסים מיניים נשאר. התחילו בהסברה תמידית בביטויו של לנין אחר המהפכה: יחסים מיניים ארעיים בלתי קבועים בצורה גסה דומה לשלולית, מלכלך את המים שממנו שותה. אנלוגיה בס"ה – קובעת וקולעת למטרה. ברם, זה לא אומר שצריכים להיות קבועים וכלואים בחיים הרומנטיים. המלחמה הוכרעה נגד הגישה ולא עצם יסוד של חופש ביחסים. עם שינוי היסוד שהתהווה בחיים המשפחתיים המונוגמיה שינתה גם את הצורה של המשפחה הזאת. נתנה גם אפשרות לשינוי המשפחה וצורתה וזהו הקיבוץ.

חונכנו וגדלנו על ברכי חינוך זעיר בורגני. רוב זמננו ובגרותנו עברו בחוגים הזעיר בורגניים. ממנו רכשנו הרבה הרגלים וגילויים. התאבקנו ונלחמנו למען נשתחרר. 

הזעיר בורגנות היהודית ממנה אנו צמחנו טבעה חותם על חיינו בכלל וגם על המשפחה. המשפחה בקיבוץ לא שונה בהרבה מאותה צורה שממנו באים הימנה, אף כי היסוד לא קיים כבר.

נשמעו כמה האשמות נגד המשפחה בקיבוץ. בסיס האשמות ועם העובדות – יבססו העדים. התהוות התא, התרחקות מחיי החברה והכלל, יוצרים נוחיות. התופעות הקיימות, 

הרשות והיא אפשרות של יחסים סקסואליים מחוץ לגבולות המשפחה. כל זה יוכח ויבוסס על ידי העדים. המשפט צריך להוציא את פסק דינו על סמך אותן העדויות ולא מתוך מגמה של אשמה אלא מגמת מלחמה ושינוי צורת חיים זו. לא נילחם בגילויי משפחה. זאת הינה מגמת המשפט.

היו"ר [יונה] מקריא את רשימת העדים שהקטגוריה קוראת לעדות.

מופיע העד הראשון של הקטגוריה: שרה כהן.

אחיה: בכתב האשמה המאשים את המשפחה בקיבוץ מדובר על חינוך רב שנים וכוננות לחיי משפחה בקיבוץ. יש ערך לחינוך. החושבת את שהתנועה שלנו מחנכת באמת ליעודים אלה?

שרה: אני חושבת שהתנועה החינוכית תגדל אנשים לחיים חדשים. החינוך שלנו מקל על צורת המשפחה.

אחיה: האם התנועה החינוכית מסכימה לצורת המשפחה בחו"ל.

שרה: לא.

אחיה: איך מתייחסת התנועה שלנו בחו"ל ליצירת משפחה הקיימת בחו"ל?

שרה: בשלילה.

אחיה: למה?

שרה: זה עומד בניגוד למגמת החינוך.

אחיה: מהם הליקויים של המשפחה הקיימת בחו"ל?

שרה: הפרטים חדלים מלהיות עצמאיים ונסחבים עם הזרם.

אחיה: השאפנו ליצירת משפחה כזו?

שרה: בטח לא.

אחיה: המשפחה הזאת בקיבוץ היא זאת שדיברנו בחו"ל?

שרה: עוד לא.

משה ש.: התוכלי להראות גילויים של התקשרות משפחתית בחו"ל בתנועה החינוכית?

שרה: שוכחים על התנועה והולכים עם הזרם.

אחיה: את אמרת שהמשפחה בקיבוץ עוד לא זו שחשבנו? ההינה טובה מדי או גרועה?

שרה: יותר גרועה.

אחיה: האשמנו: כי המשפחה סוגרת את עצמה ומרחיקה אותה מפעולות חברתיות. האם האנשים עם היווצר המשפחה – מתרחקים מפעולה?

שרה: כן.

אחיה: האם לפני שהתקשר במשפחה היה פעיל?

שרה: כן.

אחיה: האם נכון שבקיבוץ נהפכה המשפחה לכסות ליחסים סקסואליים?

שרה: כן.

הסנגוריה – חנה: בכתב האשמה ישנה פסקה האומרת: כי המשפחה מתרחקת ובשאלה לעד הודגש שקצת מתרחקת.

החינוך שלנו הוא המכריע, או שישנם גורמים מחנכים אחרים בית ספר, הורים?

שרה: כן.

חנה: האם המשפחה שתכננו לנו בחו"ל? ענית שעוד לא הגיעה לשלמות. מה זה?

שרה: אנו לא ממלאים את הסיפוק למשפחה.

משה ב.: הקיימת סתירה בחינוך שמקבלים בחו"ל ובין המציאות שנמצאת בארץ?

שרה: לא.

משה ב.: למה הצעת בשיחת קיבוץ לייצר ועדת קשר למען להכניס את העולה לקיבוץ ולתנאי הארץ?

שרה: משום שהחינוך לא הושלם.

משה ב.: האם העולה החדש לא מתאכזב מהקיבוצים הוותיקים בשטח החברתי?

שרה: כן.

משה ב.: העולה החדש שנפגש עם צורות חיים רוצה לשנות זאת?

שרה: ברוב המקרים נכנס לחיים בקיבוץ.

משה ב.: האם החינוך הלא נכון שניתן בחו"ל פוגע בחיים בכלל וגם בשטח המשפחתי?

שרה: שאלת המשפחה מעניינת כל אדם בצורה אחרת.

משה: למה ההסתדרות בחו"ל מתנגדת ליצירת משפחה?

שרה: לא קיימים תנאים ליצירת משפחה.

משה: האם את יודעת מקרה של התחתנותם [חתונתם] בצורה הקודמת והישארותם בתנועה?

שרה: מקרה אחד.

משה: האם יש לך עובדות שאחר קשרי משפחה באה התרחקות מפעילות חברתית?

שרה: כן.

משה: האם לא קיימות עובדות להפך?

שרה: כן.

משה ב.: האם ברוב המקרים מתרחקים מפעולה?

שרה: יש קודם להבהיר מה זה פעילות הקיבוץ.

משה ב.: האם המשפחה היא כסות לחיים מיניים בקיבוץ?

שרה: באופן רשמי כן.

משה: האם היה פעם דיון בקיבוץ ונקבע שזאת הצורה היחידה של חיי משפחה?

שרה: לא.

וייצמן: מה חשבת על ביטוי רשמית.

שרה: על דעת קהל בקיבוץ.

וייצמן: מחוץ לסיכום בקיבוץ השיחה נקראת דעת קהל.

שרה: כן.

וייצמן: האם את יודעת על מקרה בקיבוץ שנולד ילד ולא קשור עם חיים משפחתיים?

שרה: כן.

וייצמן: מה הייתה ההגבה של קיבוצנו?

שרה: לא שמעתי.

וייצמן: הרואה את סיכויים להבראת המשפחה בקיבוץ?

משה ב.: אי אפשר לבית הדין לשאול שאלות בצורת התביעה והסנגוריה.

משה ש.: לשופט ישנה כל האפשרות והרשות לברר נקודות לא מובנות וברורות.

יו"ר: שאלות השופטים בדרך כלל הן הבהרות של מושגים שלא התבררו קודם.

וייצמן: שואל שוב פעם את השאלה.

שרה: כן.

וייצמן: האם הסיכויים נראים מתוך רצון לשנות את המצב או מתוך התפתחות לעתיד לבוא?

שרה: שניהם.

מילכה אריה  ויעל אלנר

רחל ב.: האם ההסברה על המבסטננציה והסובלימציה בחו"ל היא מועילה או מזיקה לכך?

שרה: אצלנו לא קיימות הסברות כאלה.

מופיעה עדה שנייה – רחל קופרבלופ.

אחיה: האם המשפחה בקיבוץ שונה בהרבה מהמשפחה בחו"ל?

רחל: לא בהרבה.

אחיה: האם אפשר לקרוא לה משפחה זעיר בורגנית?

רחל: בחלקה כן.

אחיה: מה השינוי הכלכלי והיחסים המשפחתיים?

רחל: אי תלות הבחורה בתנאים כלכליים גורם לפרוגרסיביות.

אחיה: האם הקיבוץ עוזר לסיכויים של שינוי צורת המשפחה בקיבוץ?

רחל: לא.

אחיה: האם אנו חינכנו לקראת אוטופיה משפחתית או לצורה ידועה?

רחל: החינוך הוא לא נכון מחוסר ידיעת המצב המציאותי כאן.

אחיה: האם הקיבוץ בתור ביטוי החברה, האם ישנה תגובה למשפחה הקיימת?

רחל: לא קיימת תגובה בקיבוץ.

אחיה: האם ישנה דרישה בשטח במשפחה לנוחיות יותר מאשר ביתר השטחים?

רחל: כן.

אחיה: האם הקיבוץ מרסן דרישות אלה או נותן יד לכך?

רחל: הניסיון של התגובה באסיפה היה חלש.

אחיה: האם את מסכימה שהמשפחה בקיבוץ היא כסות לחיים מיניים?

רחל: דעת קהל היא כזו.

אחיה: מה קובע, דעת קהל או אספה?

רחל: דעת קהל.

אחיה: האם בדעת קהל זו אפשר לבוא ביחסים מיניים מחוץ לקשרי משפחה? האם זה דוחף ליצירת משפחה?

רחל: נכון.

משה ש.: מהו היסוד ליצירת משפחה בקיבוץ?

רחל: משיכה מינית והתאמה פסיכולוגית.

משה ש.: הידועים לך עזיבות שאחד מהמשפחה קשור לשני ועוזבים ביחד?

רחל: כן.

יונה: האם ידוע לך מקרה שני של הישארות איש אחר עזיבה מחצי מהמשפחה?

רחל: כן.

יונה: מה החלק הזעיר-בורגני שבמשפחה בקיבוצנו?

רחל: הדרישות המופרזות, השאיפה לנוחיות וההסתגרות.

יונה: מהן הדרישות המופרזות של המשפחה?

רחל: חדר יותר נוח ורהיטים.

משה ב.: מה המשפחה צריכה להיות שאנו מחנכים בחו"ל?

רחל: שתהיה חסרת מגרעות, אלה שבקיבוץ בארץ.

משה ב.: מהן הנקודות שתתבסס עליה המשפחה לעתיד לבוא?

רחל: התשובה ניתנה כבר.

משה ב.: האם העמידו באופן קונקרטי בחו"ל צורת משפחה בארץ?

רחל: מתוך חוסר הכרת המציאות לא הועמדה באופן קונקרטי.

משה ב.: מהם הגורמים ליצירת משפחה אידיאלית בקיבוץ?

רחל: משיכה מינית וקשר נפשי.

משה ב.: האם דעת הקהל הקיבוצית לא משתדלת לשנות את צורת המשפחה הקיימת?

רחל: לא עושים זאת.

משה ב.: האם רוב החברים שוללים את צורת המשפחה הקיימת?

רחל: הרוב שולל.

משה ב.: למה קיים הלחץ של רוב החברים?

רחל: השאלה קיימת גם עבורי.

משה ב.: האם רוב המשפחות בקיבוץ הן מסתגרות?

רחל: כן.

משה ב.: מה זה פעילות בקיבוץ?

רחל: ויכוח ופעילות בקיבוץ.

רחל ב.: האם את חושבת שהבחורה או הבחור רוצה בפעילות כבן זוג?

רחל: כן.

וייצמן: האם דרישות אלה באות עם היווצרות המשפחה?

רחל: הדרישות של נוחיות הן לא מופרזות ובהן היה רוצה כל פרט אלא שבאמת עם היווצרות המשפחה.

וייצמן: האם חוסר חיי מין מסודרים לא גורם לאי פעילות בקיבוץ?

רחל: כן.

עד שלישי: יוסף [שם משפחה לא ברור]

משה ש.: מהם התנאים לניגוד בחיים בקיבוץ – הנתונים בקיבוץ או בגורמי חוץ?

יוסף: נתונים בקיבוץ.

משה ש.: החושב אתה שמושפעים אנו כגורמי חוץ?

יוסף: מושפעים מהקיבוץ והתנועה בחו"ל.

משה ש.: האם ישנם קושיים בקיבוץ שלא נוכל להגיע לצורת משפחה הוגנת?

יוסף: קיימים קושיים. נוכל להתגבר עליהם.

משה.: הלחץ של חיי סיפוק יכול להביא ליצירת משפחה רצויה?

יוסף: כן.

אחיה: הקיימים אנשים שאינם בעלי משפחה ואין להם אפשרות לחיות חיי מין?

יוסף: ישנם כאלה.

אחיה: בחו"ל הישנה אפשרות מחוץ למשפחה לחיי מין?

יוסף: כן, אבל אנו שוללים יחסים מיניים כאלה.

אחיה: האם לחץ מיני לא דוחף ליצירת משפחה?

יוסף: כן.

אחיה: האם זה רצוי?

יוסף: מכיר עובדות וזה בהחלט לא רצוי.

משה ואילנה ברזילי

משה ש.: הקיימת דעה בקיבוץ של פרמננטיות ביחסים?

יוסף: ישנה פרשה שהקיבוץ רוצה שישאירו פרמננטיים.

אחיה: האפשר לציין שמשפחות מתרחקות מפעולה בקיבוץ?

יוסף: אני מכיר חברים שהסתלקו ולא מכירים מקומם בקיבוץ.

חנה: האם ידוע לך שמחוץ למסגרת המשפחה ישנם יחסים מיניים?

יוסף: כן.

משה ב.: האם דעת קהל קיבוצית לוחצת לקשרים של שני האנשים הבאים ביחסים מיניים?

יוסף: כן.

משה ב.: האם אתה יודע שברוב המקרים לא נעשו פסיביים חברים מזה  שנכנסו לחיי משפחה?

יוסף: ברוב המקרים הם לא היו פסיביים.

משה ב.: האם אתה מציין בתור קו אופייני עבור בחורה אפילו ריקה לסידורים נוחים בחדר?

יוסף: כן.

משה ב.: האם ידועות עובדות איפה שישנן בחורות  יותר בחדרים?

יוסף: כן.

משה ב.: האם ההופעה בכלל היא חיובית או שלילית?

יוסף: חיובית.

רחל ב.: איך משקיפה על הסתגרות המשפחה?

יוסף: הקיבוץ שולל זאת.

וייצמן: מה זה פעולות?

יוסף: פעולות חברתיות.

הפסקה במשפט

המשך המשפט ביום 13.10.1936

חקירת העדויות של הקטגוריה

היו"ר יונה מודיע כי שדל [יעקב תור] פנה ברצון להעיד לטובת הקטגוריה.

שדל: אני רוצה להעיד על דברים שנאמרו אתמול על המשפחה בחו"ל. מעט מאוד משפחות נוצרות בחו"ל. התנועה שוללת אותם וגם הקיבוץ. היה מקרה בקיבוצנו שרצון משפחה היה לנסוע יחד להכשרה. הקיבוץ התייחס בשלילה לכל זאת והתוצאה – עזיבת המשפחה את הקיבוץ.

מקרה שני, ששליח התחתן בחו"ל והתנועה הסתירה זאת בארץ. לא נדע ולא ידענו על המשפחה בארץ מבחינה מציאותית. ליצירת משפחה הסתלקות ממנהגים זעיר בורגניים. הארץ משפיעה – לא אדע למה – לרעה. גם בקיבוצים. בקיבוצנו משפחה יוצאת לטיול ומרוויחים כסף, מסתדרים יפה ומסדרים אחר כך חדר. נמצאים מעט בחדר האוכל בקיבוץ. זה מנתק את הקשר מהקיבוץ. הקיבוץ הוא קשר כלכלי. כתוצאה המשפחה עזבה. עוד לא ברור מה צריכה להיות המשפחה שלנו. משפחה פרולטרית עוד לא נוצרה.

משה ב: המכיר אתה עזיבות לא משפחתיות ומה סיבתן?

שדל: בכל העזיבות של הבודדים ישנן סיבות יותר מרגילות סתם.

המשפחות עזבו על יסודות משפחתיים.

משה ב.: מהן סיבות לעזיבה הקיבוצית?

שדל: עזרת הורים, קוניונקטורה ועוד.

משה ב.: האם אותן הסיבות לא פועלות על משפחות?

שדל: כן, אבל אומרים שאלה שעזבו – סיבת המשפחה לכך.

עדות חנה ג. [חנה גרינוולד ינאי]

אחיה: האם הגענו כבר למשפחה הרצויה בקיבוץ?

חנה ג.: לא.

אחיה: האם הקיבוץ צריך להסכים לצורת המשפחה הקיימת?

חנה: לא.

אחיה: הממלא הקיבוץ את תפקידו להטבה?

חנה: לא, לא היו התנאים לכך.

אחיה: למה?

חנה: את זאת יינתן בנאום הסנגוריה.

אחיה: האם המשפחה מגלה פעילות יתר בקיבוץ?

חנה: המשפחה משתדלת עד כמה שאפשר להיות פעילה בקיבוץ, אבל הקיבוץ לא נתן את האפשרויות עדיין.

משה ש.: מה הם הגילויים של משפחה זעיר בורגנית?

חנה: זה הכול נמצא בבסיס של נאום הסנגוריה.

יונה: את כל בירור השאלות אפשר לדחות לנאום לאחר כך ולא צריך כרגע לענות על השאלות של התביעה. זאת שאלה יותר כללית ויש להניח שאפשר לחכות לבסיס כל העובדות.

אחיה: איך קורה בקיבוץ במשפחה – האם הפעיל מפעיל את השני או להפך?

חנה: במשפחה יש שאחד פעיל ואחד לא. או שהמשפחה בכללה פעילה. זה תלוי מהשפעה הדדית. אם ישנו צד יותר חזק הוא משפיע שהשני יהיה פעיל.

אחיה: ההיו כאלה בקיבוץ?

חנה: כן, אני מוכנה להביא עובדות.

איסר חנה ואליעזר לביא

עדות דוד

משה ש.: מה הם הגילויים של חברה זעיר-בורגנית?

דוד: ישנו קו אופייני למשפחה זעיר-בורגנית – רק משפחה וזולת זאת שום דבר.

משה ש.: מה הם הגילויים של חברה בכלל?

דוד: אי אפשר לדבר על כך באופן כללי.

משה ש.: הישנה השפעה זעיר בורגנית חיצונית על חיי הקיבוץ?

דוד: ברור.

משה ש: אולם יש לך עובדות?

דוד: ישנו מקרה שיחסים קלים על ידי דעת קהל קיבוצית, לחץ של יצירת משפחה.

משה ש: האם הגילויים של רצון של שיפוט מופרז זה רצוי או לא.

דוד: אם בצורה מופרזת זה לא רצוי.

אחיה: האם אתה מודה כי בתוך הקיבוץ מתקיימים משפחה מתוך אי שיקול דעת?

דוד: זה בא מתוך סיפוק מיני.

אחיה: האם החברה הקיימת בדרך כלל קיים?

דוד: לא.

משה: בקיבוץ אפשרי זאת?

דוד: לא.

אחיה: הוכרחתי שאפשר לחיות חיי מין רק במשפחה.

דוד: כן.

אחיה: לפי דעת קהל מתעוררת השאלה שאחרי מין קל מוכרחים לייצר משפחה?

דוד: קיימת דעה כללית וזה גם גורם לניתוק יחסים וגם ליצירת קשרים.

משה: מה זו דעת קהל בחברה? מתי נוצרת ולמי?

דוד: אנשים.

משה: איך נוצרת?

דוד: דעת קהל נוצרת מתוך פחד.

משה: מהי הסיבה ליצירת דעת קהל בקיבוץ?

דוד: מתוך אינטרסים של כל פרט ופרט.

משה ב.: האם קיימים מקרים של אנשים שמצדיקים את מעשיהם בדעת קהל?

דוד: כן.

משה ב.: האם הקשרים או ניתוק של יחסים קלים מיניים הם בעצמם שבויי דעת קהל.

דוד: לא כל אחד יכול להשתחרר מדעת קהל.

משה ב.: תאמר לי שניים-שלושה יסודות של המשפחה הבורגנית?

דוד: מתוך השפעה כלכלית.

משה: מה הם היחסים הפנימיים של המשפחה הזעיר-בורגנית?

דוד: המצב הכלכלי קובע את מידת הצלחת המשפחה הבורגנית.

עדות מישקה

אחיה: מהי דעת הקהל על המשפחה?

מישקה: תורת הזעיר-בורגנית היא כנה לייעודיה. זה גם מתבטא ביצירת משפחה. אנו המורדים בתנאים אלה לא ניצלנו עוד מכבלים. אנחנו לא מצאנו את הדרך בין תורת המעשה והכוונות. למעשה אנו הרבה אחרים מאשר תכננו לעצמנו והתחנכנו לקראתה.

המשפחה בהרבה הרבה מובנים נשארה זעיר-בורגנית. המשפחה בקיבוץ נשארה בתוך תא רשמי יחידי. משפחות נוצרות רק מתוך הדרך של יחסים סקסואליים. בקיבוץ [קיימות] גם האפשרויות [ה]יותר נוחות והמשפחה מדגישה את החזק לדרישות מופרזות. ישנה השפעת גומלין בין משפחות. קיים יצר  בין שני "המעמדות" בקיבוץ לרווקים ומשפחות. אם הקיבוץ מסכים שהמשפחה תחיה חיים נוחים, יש לאפשר גם לרווקים לסידור נוחיות בחייו היומיומיים. מהי התורה שאנו למדנו את כל המושגים על המשפחה. הבסיס הייתה [היה] רוסיה הסובייטית. לא נמצאנו אף פעם ולא הגענו לתנאי רוסיה הסובייטית. רוסיה נמצאה בשנות מלחמה ומהפכה ועליה להגשים כל אלה. אנו לא נמצאנו בתקופה של מרד למען שנים להגשמה כל זאת. דרכנו היא החינוך. אנו לא מגשימים את החינוך. שכחנו את החינוך. בחיי המשפחה שלנו קיימת המסורת של בית אבא ואמא. קיימת הייתה השאלה של פעילות המשפחה בקיבוץ. ברוב המקרים המשפחה מתמסרת לחייה הפרטיים. חיי המשפחה דורשים כוח ומרץ וזמן רב. ישנן גם עובדות בקיבוץ שפרט שאינו יכול להיות פעיל בחברה והשני כן, ישנו אי שוויון ואי התאמה. בזאת אשמה החברה. כל זמן שלא תינתן האפשרות לחיים רחבים של המשפחה, אי אפשר להסכים שאלה יחיו בחדרם. יש דרך שהחברה תדאג לייצר אטמוספרה של חיים של המשפחה בתוך החברה. אם תקומנה משפחות, תלכנה בכיוון זה.

אחיה: האם קיימות שאיפות מופרזות של המשפחות?

מישקה: קיימות שאיפות מופרזות שביטויה המובהק של המשפחה. קיים הבדל ואי שוויון.

אחיה: ישנה הסתגרות במשפחה או לאו? איפה מרכז החיים של המשפחה? בתוך החדר או במקומות ציבוריים של הקיבוץ?

מישקה: המרכז הוא החדר.

אחיה: האם של הרווקים בד"כ המרכז הוא החדר?

מישקה: במקרים קטנים מאוד.

אחיה: האם אין הרגשה של הגבלת הפרט שהנהו קשור במשפחה ביחסים עם כלל החברה?

מישקה: קיימים מקרים שנשמרים מצעדים כאלה במשפחה.

אחיה: האם נכון שדעת הקהל בקיבוץ לוחצת על הדומיננטיות מונוגמית?

מישקה: כן.

אחיה: האם קיימות עובדות שהמשפחות משתדלות להמשיך על אף הכול?

מישקה: כן.

משה ב: האם קיים ניגוד אינטרסים בין דרישות הנוחיות של המשפחה והרווק?

מישקה: כן.

משה ב: האם ידועים לך מקרים של קיבוצים אחרים שסידרו נוחיות לרווקים?

מישקה: כן.

משה ב.: האם אפשר שתתבסס שבעלי משפחה פחות פעילים? האם ההסתובבות של רווקים בחצר או בחדר האוכל יותר מועילה מאשר הסתגרות של משפחות?

מישקה: יותר מוצדקת.

משה ב: האם עומדת המשפחה בגבה של פעילות וקיבוץ?

מישקה: אני מעריך שהמשפחה צריכה לעמוד בגבה יתר בקיבוץ.

משה ומלכה בלומשטין

הפסקה במשפט.

המשך המשפט – אחה"צ

חנה ג.: כמה דברים על הופעתה של הקטגוריה אתמול. הקטגור אמר: ישנו כתב אשמה ועובדות אי אפשר להביא מכיוון שלא הייתה חקירה מוקדמת. מה פשר הדבר? הרי עובדות הן מחיינו היומיומיים. יענקלה אומר שיקום דור חדש, גברים שיחיו חיים חופשיים. תקומנה נשים שיתמסרו לגברים באהבה בלי שום פחד של תוצאות כלכליות. הבחורה לא צריכה לפחד מתלות כלכלית. הגבר לא צריך לשלם, לקנות את הבחורה בכסף. ישנן כרגע כל האפשרויות בקיבוץ למשפחה בריאה. בכל זאת קיים משפט על המשפחה שלנו. א. געשלעכטס ליבע. ב. התמדה, הבנה הדדית. ג. השלמה רוחנית. ד. המשכת הדור, קובע אנגלס, כאור יסוד למשפחה חדשה.

ההופעות [התופעות] בקיבוץ מקבלות ביטויים שונים בחיים. מי לא מכיר את העצבנות של הרווק שתוצאתה היא היסטריה. מי לא מכיר את ההלצה: שהוא צריך כבר בחורה.

הקטגוריה באה ומאשימה את שני האנשים. א. אתם התרחקתם מהחברה. הסתגרתם ואינכם מגיעים לפעולה. אני נמצאת בחברה של 100 איש. אני לא בודדת, בשום פעולה. יש רגעים שאני פנויה ואם זה חטא לחיות עם איש קרוב, מה זאת אהבה? עם אותו בן-אדם שאני אוהב אני רוצה לחיותו איתו ולבלות איתו את הזמן הפנוי. בקיבוצנו אין פנאי. יש מעט מאוד זמן. אם ישנו כזה רוצים אנו לחיות לחוד.

תא סגור. האם החברה יכולה לדרוש שחיינו הפרטיים יוצעו  ב"כ [בדרך כלל] לחברה. החברה יודעת על הכול, על גישתנו לעבודה ולחיים, אבל לא חייבת לדעת על חיינו הפנימיים. מה זה פעילויות אקטיביות בקיבוץ? כל אחד נותן לחברה, ממלא את התפקיד. יש לאחד אפשרויות פנימיות ולשני לא. החברה מכירה את כישרונות האדם. יש גם שהחברה לא מכירה אותו ולא מגלה את האפשרויות. יש ומי שיותר מסוגל להיכנס לחיים ולתפוס עמדה יש פרט  אחד במשפחה הנהנה גם יותר מהשני. עצם כניסה לחיים, משמע גם כניסה לעניינים פנימיים של השני.

החינוך לתנועה שלנו מורה דרך שלנו, יותר נכון צריך להיות מורה דרך. בדרך של הוויתור נגיע למטרה. כשבאנו למטרה, החיים בקיבוץ הם לא מטרה אלא ממשי. עומדת השאלה האם אני יכולה היום לוותר באותה הצורה כמו בחו"ל. בחו"ל ידעתי שהכול ארעי. כאן זה המקום הקבוע שלי. כאן אני צריכה הכול לדרוש מהחיים הקיבוציים נוחיות. גם הרווקים דורשים נוחיות. מה זה נוחיות לפי הקטגוריה? חדר, וילונות ועוד. אני לא רוצה להסתפק בארבע קירות החדר. הקיבוץ צריך לספק לי צורת חדר יותר אסתטי. גם הרווק שגר באוהל ישנן לו דרישות. הבחורה מטבעה יש לה יותר חוש לאסתטיקה. היא הייתה צריכה בקישוט. אמרו במשפחה מקשטת זאת הבחורה, משמע שכל בחור צריך לחפש בחורה  להקים משפחה למען שתקשטנה.

מי לא זוכר את הימים שלפני קיום המשפחות וידי האוהלים של הבחורות היו יותר בסדר. גם הבחורים הנגרים יצרו להם רהיטים. אני מציינת זאת ותחשבו על זאת.

(צבי: זה היה טכסיס).

המשפחה דורשת נוחיות. אחר כך אבדיל איזה אפשרויות ישנן לה ולזה שקראו זעיר בורגנות. באו והאשימו שאתם הרסתם את צורת המשפחה באותו הרגע שלא מרשים לנוחיות. השאלה של ה"פרימוס" [נעשתה] [לבנאלית]. בשביל אלה האנשים שחיים יחד עם ה"פרימוס" יש להם הרגשה ברגע של התרגשות, ברגע שהגוף רוצה בסיפוקו ישנו פרט שני. לא חשוב שהפרט מכסה את העיניים בשמירה, הפרטים השניים שהם רוצים ביחסים הם עם הרגשה בריאה ולא רוצים שיפריע שלישי. "הגורל של המשפחה תלוי מהלילה הראשון". גורל המשפחה בקיבוץ תלוי מהלילות הללו. היו משפחות שנהרסו מאי-סיפוק. אלו גם באופן פסיכי שלא יכלו לבוא ביחסים שלא רצו לתת לשלישי להביט לחייהם-הם. היום אנו באים לבנות את החיים המיניים גרידא. מתי תוכלו לחיות אתם הרווקים חיים הללו. אומרים שהרבה חיים חיים סקסואליים מחוסר חדרים – מכניסים שלישי לחדר. ישנה סכנה בא"י לחפש מקומות אחרים מפחד בגלל הערבים.

אל תסתפקו רק על זה שהבחור אומר לבחורה "נלך לישון". יש להכניס את ה"קונסט של ליבעס לעבען". ה"פרימוס" אומר – אני בטוח  שאני לא מפריע. אני אומרת שזו אי הבנה. אם מדברים על נוחיות יש לקבוע שהחברה שלנו גוזלת את כל הנוחיות מהמשפחה.

ואת הרוך לא מפריעים בחיים המיניים שלו. לא דובר כאן על צורה זו, מעבר הלאה. "המשפחה – הכסות היחידה לחיים מיניים בקיבוץ". ישנם הרבה אנשים שלא מצאו את יצירת המשפחה בקיבוץ, מצאו את הפרטנר ליחסים מיניים מחוץ לקיבוץ. ברגע שמסכימים לחיים משפחתיים לא מוצאים רק על יסוד חיים מיניים. קיים יופי, סימפטיה, וזה הקובע. אי אפשר הכול לומר קשר מיני.

ציפקה וצבי גלצור

אם הקיבוץ – חברתנו – יכולה להסכים היום לחיים מיניים מחוץ למשפחה. דיברו  על חיים מיניים חופשיים ברוסיה. נכון, זה קיים. שם קיימת האפשרות. למרות התנאים שמה קיימת בכל זאת ריאקציה. האדם שלא מצא את ה"פרטנר" ליצירת המשפחה. סיפוק מיני הוא סיפוק טבעי. הוא מוכרח למצוא סיפוק! החברה לא מצאה את הסיפוק של חוסר סיפוק מיני. הבן-אדם שמרגיש שלא נכנס לחיים של "גלייז וואס תיאוריה" לחיים מיניים, הרי שהחברה מוכרחה להסכים לזאת.

אני תומכת בזה שראיתי בקיבוצנו ובקיבוצים אחרים: ברגע שלא קיים שום קשר מחוץ לחיים המיניים, מתפרקת המשפחה.  לא קיימת המשפחה של התקשרות מינית גרידא. מהי המשפחה הזעיר בורגנית? דוד אמר – העיקר המצב הכלכלי, מהם הגורמים שקשורים במצב הכלכלי. המצב של הבחורה, של המשרתת, של הבחור על הילדים. הבחור לא עוזב את הבחורה בשל הילדים, והבחורה מחוסר עצמאות. הבאמת אין הבדל אצלנו, הבחורה לא תלויה בגבר בשאלת כלכלה. אנו התקדמנו בהרבה מיד. המשפחה הנה בתוך התפתחות. כל חיינו בקיבוץ בכל השטחים בתקופת התפתחות.  אנו נמצאים בתקופה תדירית של התפתחות.

המשפחה המונוגמית, המונוגמיה באה מתוך הכרח.

בזמן של קומוניזם, בזמן של התפתחות יכלה האישה לחיות עם הרבה גברים והם איתה. למה אנו דורשים משפחה מונוגמית? ישנם שני צדדים – בחור ובחורה. צורה לא מונוגמית יכולה להרוס את קיבוצנו. שני הפרטים שבהבנה והתמדה ימשיכו בחיים. על שאלת המשכת הדור, אני רוצה לראות איך תוכל בחורה להסכים שבחור זה שנותן את גופו ליצירת הילד וכן גם את הסיפוק לבחורה, הבחורה לא יכולה והיא לא תסכים שהוא יחיה אם אחרים. מי שקרא את קולונטאי, ששניהם פעילים במקום יחד. אם דרוש הסיפוק אזי מרשה לעצמו לחיים מיניים. בזמן שהיא שואלת אותו למה עשית זאת? ענה: לא מצאתי אותך והייתי מוכרח זאת לעשות. למרות שיש גם ילד עזבתהו, רוצה את כולו, את חייו בכל השטחים.

אני גומרת בכמה דברים. התחלנו את בירור העדים על התנועה. אמרו: למרות שקיבלנו את החינוך גם בתנועה, גם קיבלנו חינוך בי"ס וההורים. אם ישנן שגיאות שהמשפחה עושה אותם, ויש כאלה ולא ראיתם בכתב האשמה, גם הקטגוריה  אמרה שגדלנו על ברכי תנועה בורגנית. המשפחה תמצא את צורתה הנכונה יחד עם התפתחות הקיבוץ והשלמתו הרצויה.

עדויות הסנגוריה

מעיד שלמק

משה ב: תבסס את ההבדלים של המשפחה בקיבוץ והמשפחה הזעיר בורגנית?

שלמק: בכמה יסודות: א. ההתקשרות באה לא מתוך נטייה הדדית, לרוב באה מתוך חשבון כספי. אי ידיעה אחד את משנהו. ב. המשפחה הבורגנית איך הגבר והאישה זכויותיהם לא שוות. חבר מתוך היותו "המפרנס" הנו גם הראש שלפי קו זה הולכת המשפחה. ג. המשפחה רואה אי אפשרות של ספרציה. יש לגבר האפשרות לספק את הדרישות שלו בדרכים אחרות וגם דעת הקהל אינה חריפה באם האישה עושה זאת כשהיא לא מוצאת את סיפוקה אצל בעלה. החברה שוללת גם יצירת ערכים חדשים.

משה ב.: האם היסוד הכלכלי גורם ליצירת משפחה בקיבוץ?

שלמק: קשה לענות על שאלה זו. הקיבוץ הוא תא מסוגר מוגדל. כל מה שמסובב את החברה בשטח כלכלי.

משה ב.: האם הקשר המשפחתי הוא התקשרות חופשית?

שלמק: בקיבוצים ההתקשרות היא יותר פרוגרסיבית ומתקדמת. יש לציין התקדמות שאיננה עוד חזות הכל.

משה ב.: הקיימים קשרים משפחתיים חוץ מפיזיים?

שלמק: קשה לענות על שאלה זאת. זה תלוי מכל פרט ופרט. אין עוד לדבר על המונוגמיה מבחינה אבסולוטית. ישנם מקרים של התקשרות מבחינה סכסואלית. הם גם נפרדים בלי כל חשבון של דעת קהל.

משה ב.: האם ישנה תופעה של המשכת החיים המשפחתיים למרות אי הסיפוק בה ומוצאים את סיפוקם מחוץ למסגרת הקיבוצית?

שלמק: בקיבוצנו אין זאת. ייתכן ואפשרי בקיבוצים אחרים. אפשר שגם בקיבוצנו יהיה זאת באשר אנו קיבוץ צעיר.

משה ב.: לו היה בקיבוצנו כך, ההיה הבדל בין צורות המשפחה שלנו והזעיר בורגנית?

שלמק: ישנה התקדמות רבה בכל השטחים שלנו. אותו הדבר גם למשפחה. ישנם עוד ליקויים רבים אבל התקדמות רבה ישנה.

משה ש.: איך אתה חושב על הופעת המשפחות שלנו כאותן המשפחות שנוצרו על בסיס כלכלי?

שלמק:  קשה לענות על שאלה זו. היא יותר כללית. זה שייך לכל פרט.  כשם שישנו כלל, ישנו גם יוצא מהכלל.

דיברו אתמול על לוקסוס. אמרו שזה לא טוב. נוחיות לא עוברת כמורשת זעיר בורגנית. זה נהיה רק בזמן האחרון. כל קיבוץ צריך לחיות  חיים נוחים. הערכים האלה לאו דווקא זעיר בורגניים אלא צודקים מאוד.

משה ש.: האם הדרישות לנוחיות וליופי, האין זה ביטוי לאישי ועוד? והאם הריהוט שלנו לא שונה בכלום מריהוט של המשפחה הזעיר בורגנית?

שלמק: אני הייתי רוצה לראות ככה את כל החדרים ולא רק את חדרי המשפחות. זה לא ביטוי של הצורה הזעיר בורגנית.

אחיה: אמרת שלא קיימות עוד האפשרויות הכלכליות ליצירת משפחה?

שלמק: הדגשתי שלא ישנם ההישגים הדרושים – מכול התקדמות קיימת...

אחיה: הנשארו בקיבוץ יסודות כלכליים שהבן זוג מתחשב בהם?

שלמק: לא.

אחיה: האם אתה חושב שתנאים חיצוניים לא משפיעים בקיבוץ על יצירת המשפחה?

שלמק: לעת עתה לא.

אחיה: האם יפוי החדר ונוחיות זה לא השפעה חיצונית?

שלמק: לו הייתה ספה,  היה בזה נסיגה אחורנית.

אחיה: איך מתייחס הקיבוץ למקרי התפרדות משפחה?

שלמק: לא נפגשתי עם זה.

אחיה: ובקיבוצים אחרים?

שלמק: מדברים על זאת בקומונה.

אחיה: איך מתייחסים הקיבוצים להופעות הללו?

שלמק: מדברים/משברים  20% ו-80 לא.

אחיה: הידוע לך על פרט אחד מהמשפחה שעזב את הקיבוץ והשני נשאר?

שלמק: כן, מצוין.

אחיה: מה נוצר קודם, דעת קהל או שיחה?

שלמק: יש מקרים שקודם שיחה וקודם פרטים מדברים, אבל הסיכום הוא בקיבוץ. אי אפשר לדבר על כך באופן אבסולוטי.

אחיה: כל הדעות הרווחות בקיבוץ הן פרי דיון בשיחת קיבוץ?

שלמק: לא.

סיומקה וריבצ'ה חדוה ורותי וינר

עדות ריבה [זכאי]

חנה ג.: האם החיים המיניים החופשיים ברוסיה השפיעו לרעה או לטובה?

ריבה: כל הביטויים החברתיים שבאו עם המהפכה, בא גם שינוי במשפחה. כנגד השעבוד בא הלוזונק [?] של החופש. כרגע ישנה התנגדות וביקורת של צורת החופש ברוסיה.

חנה ג.: מהו החופש שישנו ביחסים בין הגבר והאישה?

ריבה: ישנם גם שם חיפושים. בספרות מורגש השיבה של חיים מונוגמים. חופש בהתפשרות של שני פרטים. אחר כך יכולה לבוא ההפרדה.

משה ב: האם הסוציאליזם מתכוון לביטול המשפחה במובן התא הכלכלי, או גם ביטול המונגמיה?

ריבה: ביטול התא הכלכלי.

משה ב: האם את מכירה שבתנועה הקיבוצית בהתחלתה של הסיסמא שחופש הוא ביטול והרס התא המשפחתי?

ריבה: אינני מתמצאת בגילויים אלה, אבל גישתנו הייתה פרי חינוך על הרס המשפחה הישנה ובניין מה חדש. הקיבוץ לא יכול להסכים ליחסים חופשיים שזה יכול להביא להרס החברה וזה מביא לכל מיני חוויות והתלבטויות פנימיות שמשאירות סימנים בחיי האיש.

משה ש.: מה זה יחסים מיניים אנרכיים שהיו קיימים ברוסיה?

ריבה: יום עם זה ומחר עם שני.

משה ש.: מהי תגובת הממשלה על כך?

ריבה: השאלה לא ברורה כל כך ברוסיה והממשלה לא מתערבת, היא רק הרגולטור של חיי המשפחה, דאגה לילדים שלא יהיו מחוסרי בית. לא הגיעו עד כדי התערבות בחייו הפרטיים של האיש.

משה ש.: איך מתייחסת דעת הקהל הנאורה לכך?

ריבה: בשלילה.

משה ש.: איך מתייחסת האינטליגנציה הרוסית?

ריבה: אין צורה מקובלת. קיימים גם חיפושים אחר מסגרת יותר מציאותית ונאותה.

משה ש.: חופש היחסים שניתן ברוסיה ונוצל ליחסים אנרכיים. האם זה היה פרי החופש או פרי אי הכוננות של האנשים.

ריבה: אי הכוננות של האנשים. החינוך לא היה יכול להביא ולא רצה בזאת.

אחיה: מי היה הנושא של יחסים חופשיים ברוסיה?

ריבה: הנוער.

אחיה: ההיה מוכן או לאו?

ריבה: לא.

אחיה: האם האנרכיה באה מעצם חופש היחסים או מהנושא שלה?

ריבה: חופש מופרז מביא לידי אנרכיה.

אחיה: האם המשפחה ברוסיה היא כסות ליחסי מין?

ריבה: לא.

אחיה: האם המשפחה אצלנו היא הכסות המוכרת ליחסי מין?

ריבה: איני יכולה לקבוע מה זה דעת קהל ודעה מקובלת על כך בקיבוץ. היא צריכה להיות. אם ישנם שני פרטים שרוצים להיות, אין אפשרות לקיבוץ לבוא ולומר לפלוני אלמוני.

אחיה: מהי הדעה בקיבוץ?

ריבה: הקיבוץ צריך להסכים שהצורה הרצויה היא המשפחה.

אחיה: עדי הקטגוריה הצביעו והסתמכו על דעת קהל ועדי הסנגוריה לא מכירים זאת. זה עניין לתשומת לב השופטים. מתי יש רשות לזוג להיכנס לחדר?

ריבה: ששניהם מסכימים לכך ושישנה האפשרות האובייקטיבית.

אחיה: המכירה את במקרים שהקיבוץ התייחס בשלילה על "עזות" של כניסה לאהל של זוג זה?

ריבה: כן.

אחיה: מה היה הביטוי של הקיבוץ?

ריבה: מחשבה  שעוד לא בשלו התנאים לחיי משפחה אצל הזוג.

אחיה: זאת אומרת שחיי משפחה מוכרת על ידי הקיבוץ בכניסה לחדר?

ריבה: כן.

אחיה: הידוע לך שבחורה ילדה בלי קשרי משפחה?

ריבה: אם הייתה הבנה בין שני האנשים אין להתנגד לכך.

אחיה: מה דעתך בשאלת "הפרימוס"?

ריבה: הדבר הזה של "פרימוסים" משפיע לרעה על חיי המשפחה. לא נותן להם התפתחות נורמלית ורצויה של המשפחה. הקיבוץ צריך לייצר את התנאים לחיי משפחה עצמאיים. הלעג הוא לא נכון.

אחיה: האם זה הורס את המשפחה?

ריבה: זה תלוי מסוג האנשים.

אחיה: שאלת ה"פרימוסים" וההפרעה היא לא למשפחה, אלא לסוג ידוע של אנשים וגם לא בעלי משפחה?

ריבה: בדרך כלל למשפחות.

רחל ב. [או ג.]: בקיבוץ ותיק, איך ואיזה פתרון היית נותנת להם, האם היית אומרת להם על כורחם להתחתן?

ריבה: ליחסים מיניים גרידא מהסכמה של שני האנשים איני מתנגדת.

עדות שמאי

משה ב.: היש יחסים מיניים מחוץ למשפחה בקיבוץ?

שמאי: כן. דיברו כאן על דעת קהל ואני לא יודע בכלל על "דעת קהל".

חנה: מה זה דעת קהל?

שמאי: דעת קהל זה חלק של אנשים בלתי מחונכים.

חנה: איך בנויה המשפחה שלנו?

שמאי: הדחיפה היא רגש מיני ואחר זאת באה האהבה וההתקשרות.

משה ש.: כשיש חיים מיניים בקיבוץ מחוץ למשפחה, האם נכונה הדעה שהמשפחה נהפכה כסות לחיי מין בקיבוץ?

שמאי: יש מקרים יוצאים מהכלל, בם לא מסכימים  לצורה זו של המשפחה באשר  זו לדעתם כסות לחיי מין בקיבוץ.

אחיה: האם דעת קהל משפיעה על סמך יידוע  של אנשים לא לבוא לקשרי מין מחוץ למשפחה?

שמאי: כן, אני מכיר הרבה עובדות. זה גם דוחף להקים משפחה.

עדות ניומה

ניומה: להתחשב עם זה שאנו מתקרבים לסיום המשפט, אני רוצה כעת לברר אי אלה דברים. תובעים לדין את המשפחה לצורותיה וגילוייה של העדים. עד הלום לא שמעתי מעדי הקטגוריה שתביא  עובדות על קווים שליליים של המשפחה. אתעכב על בירור של הקטגוריה. היסוד של המשפחה היא הזדווגות מינית. המונוגמיה היא מבוססת על קניין הפרטי. אתמול וגם במשך כל המשפט לא שמענו בירור מקיף על התפתחות על צורת המשפחה המונוגמית, היא עברה הרבה שלבים.

וייצמן: ניומה צריך להעיד ולהעמיד את עובדותיו בסוף המשפט כיתר החברים.

הודעת הסכמה.

אחיה: הקיימים עוד יחסי מין מחוץ למשפחה?

ניומה: כן. דיברו על דעת קהל ועמדו ביתר פרטים על שאלה זאת. ההזדווגות המינית באה בהסכמה של שני אנשים לחיות באופן פרמננטי. היא רצויה עבור קולקטיב וחסרה מיניים והזדווגות חד פעמית היא משפיעה על הפסיכיקה שלו ושרוב זמנו יהיה תפוס על שאלה זו ולא התמדה ביחסים.

אחיה: המסכים אתה שיש מעט מאוד זמן לחיי משפחה?

ניומה: מעט מאוד.

אחיה: היכולה המשפחה לסבול עקב זאת?

ניומה: כן.

אחיה: המכיר אתה  התנהגות של רווקים המגיעה עד כדי היסטריה.

ניומה: איני מכיר.

אחיה: הצריך זה להקים משפחה?

ניומה: הוא צריך ביחסי מין.

אחיה: אמרת שלא צריך לבוא ביחסי מין מחוץ למשפחה.

ניומה: רצוי עבור הקיבוץ מסגרת של משפחה.

אחיה: בעל "ההיסטריה" מה צריך – יחסי מין או מסגרת משפחתית?

ניומה: רצוי חיי משפחה.

אחיה: האם הבחירה במשפחה נהפכת להיות יותר או פחות פעילה?

ניומה: יותר פעילה.

אחיה: התומכת או מסרבת הבחורה לפעילות הבחור?

ניומה: תלוי מהאנשים.

עליזה שולה ודודו תור

המשך המשפט – 23 בספטמבר

יונה: אנו מתכוננים הערב לגמור המשפט. יש להשתדל להתרכז ולדון בזה באופן שכן נגמור.

עדויות הקהל בלי חקירה.

צבי: כל הגילויים של המשפחה לא דווקא הובלטו במשפט הפורמלי אלא בהפסקות שלו. נוכחתי לדעת שלמרות דרישת השופטים  שהתאספנו ללבן ולברר כמה הופעות שעלולות להזיק לחברתנו העתידה. הופיעו זה מול זה המשפחה והרווקים. אשתדל על הכול להוכיח בהמשך של דבריי.

מכל העדים שהופיעו היה רק שדל היחידי שרצה להכניס את מהלך המשפט למסלולו הנכון. חנה סתרה את הכול  שדרשה בשאת עדותה, כי ישחררו אותה מהרבה דברים. אכן היא ממלאת תפקיד פורמלי (סניגוריה) בתוך המשפט הנוכחי. לא צריך לבסס כאן את חשיבותה של המשפחה בקיבוץ. למשפחה ישנה השפעת גומלין בקיבוץ. היא גם עלולה להזיק וגם להביא לדברים נעלים. גם לטובה ולרעה גם יחד. אם מישהו שולל את צורת המשפחה הנוכחית דורשים ממנו ליצור את המשפחה האידיאלית. יש בכך טעות. מהם הדברים השליליים שאני רואה בתוך המשפחה שלנו. אני מציין שהמשפחה שלנו היא המשפחה של אבא, אמא ביחד [הדבר היחידי המבליט אותנו ממשפחת אבא-אמא, שהן אנו עוברים את כל הפרוצדורה של נישואין ועוד ועוד.

ישנה הפרזה בנוחיות מצד המשפחה. במוסדות שלנו ישנו הלך רוח של עדיפות המשפחה על רווקים. חנה רצתה להוכיח על דברים שלא קיימים, על הרגשות של שני אנשים. אני מניח שישנה הרבה מאוד מהסודיות במשפחה מצדנו. המשפחה אצלנו לא מקלה על המצב החברותי אצלנו אלא להפך, היא עוד מקשה. ישנם גם מקרים כאלה שצד אחד של המשפחה שעושה דבר רע בהכרה וכוחו לכסות ולשתוק מכיוון שזה נוח לשני והוא קשור עם אותו האדם בקשרי משפחה.

ניומה: בכתב האשמה לא התבססנו די צורכה. הוא תובע לדון את המשפחה לכל גילוייה ותופעותיה. במשפט התברר שזה לא בירור כל צדדי, אלא סוג שאלות מיוחדות שהופיעו מחיינו. הם  אלה גם שיצרו את התנאים לקשר משפחה. עם הופעת הקניין  הפרטי, עם התחלת הציביליזציה הופיעה המונוגמיה. זאת הצורה הראשונה של המשפחה אשר באה מחוסר קשרים טבעיים. כל הקשרים הם חשבונות כלכליים גרידא.

באותה תקופה מקומה של האישה יותר נמוך והיא תופסת שלב נמוך בחיים החברותיים. הבעל – ראש המשפחה – את אותו הרכוש שהוא צובר, ההון, הוא רוצה להנחיל לבניו אחריו. דרך התפתחות רבה עברנו עד שהגענו הלום עם צורת המשפחה שלה. חשבתי שבכתב האשמה יבואו פקפוקים אשר לצורת המשפחה המונוגמית. יש ורצו לקבוע שעם התמוטטות יסודות אלה שהולידו את צורת המשפחה המונוגמית ממילא יבוא שינוי של צורת המשפחה. חיפשתי בכתב האשמה משהו על כך ולא מצאתי. אני חושב שכרגע צריך ללכת הבירור בשטח הפקפוקים.

אותה הצורה של המשפחה שאנו שללנו שוללים מההכרח שתתקיים ותהיה גם לעתיד לבוא. ברגע הראשון של העמדת יסודות לתאים סוציאליסטיים צריך למצוא את צורת הסיפוק עבור החבר שלנו. אנגלס קבע שעם הסרת היסוד הכלכלי שבהתקשרות למשפחה במשטר הרכושני יבוא קשר יותר טבעי לאחר התמזגות וקשר אמיץ בין שני אנשים שעתידים גם לחיות יחד.

שמענו שהמשפחה שלנו היא זו של אבא ואמא. נדמה וזה לא ככה. בזמן שלא קיים הרקע הכלכלי של תלות בגבר, הרי זה כבר השתחררנו מהרבה דברים שקשורים עם משפחה זעיר-בורגנית. אפילו בחוגים פרולטריים לא יצאו בהאשמות, נכון דיו למרות שהם חיים בהחלט חיי משפחה זעיר בורגניים. בהרבה מובנים אנו מעמידים את הצעדים הראשונים בשטח זה. השאלה היא האם צורת המשפחה המונוגמית היא האחרונה המתאימה בחיים איפה שקיים שיתוף מלא בקולקטיב.

השק: הדבר היחידי שראיתי במשפט הנוכחי שאנשים לחצו לדבר לא באופן יסודי ומחשבה עמוקה אלא באופן ראשוני]. לא רוצים לראות את מקור הרעה אלא את המוצא הקל. ארצה לעמוד קצת על המשפחה ברוסיה הסובייטית. אחרי כל הבירור לא אדע מה רוצה הקטגוריה. הקטגוריה – אפילו שלא מרצונה – הציגה את השאלה והכרח של התקשרות חופשית ליחסים מיניים וגם הקמת משפחות. בחיי המשפחה שלנו קובע המצב בקיבוץ – מצב האדם שתלוי במצבו של הקיבוץ. לי נדמה שהקיבוץ הארצי צעד צעד אחד. ישנו החשש שגם הלאה לא נלך. המשפחה שלנו היא לא זעיר-בורגנית. ישנן אמנם תופעות זעיר-בורגניות אבל לציין בכללה הרי זאת היא פרזה. בכל שטחי חיינו ישנן תופעות זעיר-בורגניות. כל זמן שלא יבוא שינוי רדיקלי במצב התנועה הקיבוצית בארץ לא ישנה את המחשבה והגישה של בן האדם שלנו ותופעות הרבה בקולקטיב. אי אפשר לעצור בקפיצות ענקיות מפעלים נועזים. שינוי של מורשת דורות   לא יבוא בכמה שנים. לנו אין תנאים של שינוי. לנו אין סוציאליזם של רוסיה הסובייטית.

רחל ושרוליק גוברמן

מחוץ למשפחה על ידי רצון טוב של שני אנשים יכולים לבוא יחסים מיניים.  ברם, האם זה ילבש צורה המונית, הרי שזה הרס חברתי קולקטיבי בקיבוץ. המציאות של רוסיה והספרות הרוסית מראה על שלילה. במשך של תקופה ויתרה על דעתה. מי שדוגל במהפכניות צריך לדעת מה זה נוער ומתי מופיעות הדרישות המיניות. הזאת היא התקופה שלנו – הגיל שלנו.

על הופעות הזעיר-בורגניות בקיבוץ צריך להיות תקנון למען את התופעות הללו לעקור מהשורש מההתחלה. אי אפשר לדבר על תופעה כללית של תופעות המשפחות בקיבוץ. מתוך הנאום שאי אפשר לשנות – ישנה בכל זאת הזדמנות  להצעיד משהו קדימה. נוחיות זה דבר טבעי ובריא. ישנה נוחיות של הסתדרות פרטית. כל נוחיות שבאה ממאמץ קולקטיבי יש לקדם בברכה.

יוסף ו: כן, כמה דברים אחרים הקדימו. סולפו כאן הרבה דברים. מי שהקשיב לעדויות שונות במשך המשפט יכול היה לראות שלא כל העובדות מאירות את העניין. ויש הרבה עדויות.

הוקלד ע"י נאוה חולבסקי – סוף 2015 עד פברואר 2016