 |
האולם בבנייתו בשנות החמישים |
אולם עין השופט
אולם עין-השופט הוקם בשנת 1956, לאור חזון מרחיק ראות של וותיקי עין השופט לקרב את יצירת התרבות הישראלית בבמה, במחול ובמוסיקה ממרכזי התרבות בערים הגדולות אל הקיבוץ וסביבתו. הקיבוץ נעזר בהקמת האולם בתמיכתו של ידיד הקיבוץ ליאון מוהיל. האולם, שהיה מן הראשונים בתנועה הקיבוצית, היה אכן מרכז תרבותי מן המעלה הראשונה והופיעו בו מיטב ההצגות של הקאמרי, הבימה ותאטרון חיפה, הצגות בהם חזו כל תושבי האזור ובני המוסדות החינוכיים - הרי-אפרים ושומריה, שלמדו מהם רבות. כל שבוע ביום שלישי הוצג סרט, ממיטב הסרטים העולמיים וגם הישראלים שחזו בו מאות. האולם שימש מקום התכנסות לרוב וועידות ומועצות הקבוץ-הארצי, בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, וכן כינוסי שלום ומאבקים של מפ"ם, שלום עכשיו, ובשנות התשעים מרצ. באולם הופיעו ממיטב ההופעות של פסטיבל ישראל וכן גדולי האמנים בעולם בתחום המוסיקה כמו : איזיק שטרן, יהודי מנוחין, רסטופוביץ, רוגירו ריכי, אוסטרייך, תיאודרקיס, להקת הגולדין גייט, פנחס צוקרמן, להקת המחול של מרתה גרהם ועוד...
האולם היווה גם מקום כינוס לתזמורת בני הקיבוצים ולמפעל המוסיקלי שהונחה ונוהל ע"י חברנו אהוד לייבנר - מוסיקה קמארה, במשך כמה שנים.
בשנותיו הראשונות נוהל האולם ע"י שרגא שזר. החליף אותו אלכס מאיר. אחריו הועברה האחריות לקיומו של האולם לרשות המועצה. מטעם המועצה ניהל את האולם זאב גונן מרמות-מנשה, אחריו גיורא דימאנט ממשמר-העמק. אחר אמנון שוק.
במהלך השנים, ובייחוד בשנים האחרונות, נשחק מעמדו של האולם אך עדיין היה מקום כינוס לתושבי האזור ונדבך חשוב במערכות התרבות והחינוך של עין-השופט, המועצה ומוסדות החינוך. בשנות התשעים הועברה האחריות על אחזקת האולם למועצה האזורית ושונה שמו ל"אולם האזורי מגידו ליד עין-השופט". נחתם חוזה שהשאיר בידי עין-השופט 35 אחוז מן הבעלות לאולם. לאחר כמה שנים עברה הבעלות על האולם באופן בלעדי לידי המועצה האזורית . היום לאחר שיפוץ שלקח כמה שנים הפך האולם למוקד תרבותי מיוחד ומלא בהפתעות תרבותיות.
***
האולם האיזורי / יונה ינאי
קיבוץ עין השופט מתחילת קיומו היה שוחר תרבות. בתחילת דרכו הוקמה להקת תיאטרון והוצגו הצגות יפיפיות.
במשך כמה שנים טובות היו מציגים הצגות על גג הבית שהיה בתחילה כיתת לימוד ואחר הפך למוזיאון ארכיאולוגי. הקהל ישב על הדשא שהיה כעין אמפיתיאטרון טבעי. גם האקוסטיקה היתה בלתי רגילה.
הצורך בבניית אולם לתיאטרון וקונצרטים בא מלמטה,אך לא היה כסף.
יום אחד בא לביקור בארץ יהודי מולטימליונר, שנתן לתנועת השומר- הצעיר בארצות הברית את חוות ההכשרה שלו. היהודי בא לקיבוץ והתרגש מאוד מהחניכים, בוגרי התנועה מארצות הברית, המערמים קש וחולבים פרות. עשיתי הכרה בינו לבין מוהיל. מוהיל מיד שאל אותי מה אפשר לבקש מהמולטי מוליונר הזה. אני, בלי בושה, אמרתי דחוף לבנות כאן אולם תיאטרון.
אני זוכר יפה שישבנו על הדשא הגדול, ליד חדר האוכל למול הבריכה הקטנה שהיתה בה מיזרקה. מוהיל הזמין את היהודי העשיר עם שתי אחייניותיו לביתו וניסה לעלות את הנושא בשיחתם. שתי האחייניות עשו הכל כדי להניאו מכך מחשש שהכסף יגזל מהן. מוהיל התחמם והעיר ברוגז רב - "כל מה שיש לו, לי יש יותר..". היהודי הבין את הרמז וביקש לבוא לבד לביקור.
אחרי כמה ימים הגיע טלפון ממלון המלך דוד בירושלים שהיהודי נפטר, רחמא ליצלן, ויש לטפל בהעברת גופתו לארצות הברית. כך נקבר גם הסיכוי לקבל כסף לבניית האולם. אך מוהיל לא וויתר ותרם עשרים אלף דולר. הסכום הזה הספיק לבניית השלד.
האולם האיזורי /
תאור המבנה בתחילתו
קיבלנו עזרה כספית ממוהיל לבניית השלד.
השלב הראשון היה בניית הקירות והגג.
הבמה היתה פשוטה מאוד.
את המסך קיבלנו בתרומה.
את כל הסידורים על הבמה עשינו בכוחות עצמנו.
שנים רבות הקהל ישב על ספסלי-עץ ולא היו מדרגות אלא משטח בטון אנכי.
קיבוץ עין השופט מתחילת קיומו היה שוחר תרבות. בתחילת דרכו הוקמה להקת תיאטרון והוצגו הצגות יפיפיות.
במשך כמה שנים טובות היו מציגים הצגות על גג הבית שהיה בתחילה כיתת לימוד ואחר הפך למוזיאון ארכיאולוגי. הקהל ישב על הדשא שהיה כעין אמפיתיאטרון טבעי. גם האקוסטיקה היתה בלתי רגילה.
הצורך בבניית אולם לתיאטרון וקונצרטים בא מלמטה,אך לא היה כסף.
יום אחד בא לביקור בארץ יהודי מולטימליונר, שנתן לתנועת השומר- הצעיר בארצות הברית את חוות ההכשרה שלו. היהודי בא לקיבוץ והתרגש מאוד מהחניכים, בוגרי התנועה מארצות הברית, המערמים קש וחולבים פרות. עשיתי הכרה בינו לבין מוהיל. מוהיל מיד שאל אותי מה אפשר לבקש מהמולטי מוליונר הזה. אני, בלי בושה, אמרתי דחוף לבנות כאן אולם תיאטרון.
אני זוכר יפה שישבנו על הדשא הגדול, ליד חדר האוכל למול הבריכה הקטנה שהיתה בה מיזרקה. מוהיל הזמין את היהודי העשיר עם שתי אחייניותיו לביתו וניסה לעלות את הנושא בשיחתם. שתי האחייניות עשו הכל כדי להניאו מכך מחשש שהכסף יגזל מהן. מוהיל התחמם והעיר ברוגז רב - "כל מה שיש לו, לי יש יותר..". היהודי הבין את הרמז וביקש לבוא לבד לביקור.
אחרי כמה ימים הגיע טלפון ממלון המלך דוד בירושלים שהיהודי נפטר, רחמא ליצלן, ויש לטפל בהעברת גופתו לארצות הברית. כך נקבר גם הסיכוי לקבל כסף לבניית האולם. אך מוהיל לא וויתר ותרם עשרים אלף דולר. הסכום הזה הספיק לבניית השלד.
האולם האיזורי /
תאור המבנה בתחילתו
קיבלנו עזרה כספית ממוהיל לבניית השלד.
השלב הראשון היה בניית הקירות והגג.
הבמה היתה פשוטה מאוד.
את המסך קיבלנו בתרומה.
את כל הסידורים על הבמה עשינו בכוחות עצמנו.
שנים רבות הקהל ישב על ספסלי-עץ ולא היו מדרגות אלא משטח בטון אנכי.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה