יום ראשון, 1 ביולי 2018

הייתה לי ילדות - כתבה מרים גלילי




מרים גלילי


הייתה לי ילדות 
סוף דבר לחוברת –לחיות עם חיות – 1987
כתבה: מרים גלילי

הייתה לי ילדות צהובה ופלומית כאפרוחים שאך בקעו לעיני במדגרה. תלתלית כפרווה הרכה והמהבילה של טלה בן דקה שנולד לעיני. שוקקת ומקציפה כעגל הרעבתן המוצץ את כף ידי בשעת ההאכלה.
הייתה לי ילדות של שלשולים חמקמקים – חלקלקים באדמה התחוחה והריחנית, של איסוף סבלני של חיפושיות משה רבנו וספירה קפדנית של כמות הנקודות, של זנב שממית מיותם שנשאר בידי.
בעונת האביב הייתה לי ילדות של פליאה, תהיה וסקרנות עצומה לנוכח כלבים "מחוברים" וחלזונות "מאחודים" ותרנגולים בחיזורי שחרית נמרצים, צפרדעים העושות "שק קמח" אילים מיוחמים, טווס המתהדר בנוצותיו לפני זוגתו, הפרים בעונה,עד אחרון הדרורים – כולם קשובים אל האביב, עסוקים בטקס העונתי, הנצחי, החוזר על עצמו של התחדשות.
הייתה לי ילדות רצופת הצצות אביביות אל קינים ועוללים של צופיות, פשושים, סנוניות ובולבולים במטע השקדים. 

לאה טרש עם חבר על חמור


הדרורים הפעוטים שנשרו מעצי האורן ברוח האביב- פירות מוזרים, זעירים, עזובים וחסרי אונים למרגלות הקן, והניסיונות הנואשים להשיב להם חיים.
ילדות נועזת במרדף הקיצי אחרי הדבורים שבקצהו חפיסת שוקולד נכספת- נחטפת- נטרפת.
ילדות של חרדונים המבצעים את תרגילי עליות הבטן על גגות וקירות מעולפי חום הקיץ. 
ילדות של חלזונות לבנים תלויים אשכולות אשכולות, מתנדדים על הדרדרים הסגולים בשולי הדרך.
ילדות- הסתיו והחורף של החסידות הנודדות, "נחליאלי קל זנב" וחלזונות מקציפים לאחר היורה.
ילדותי הייתה מסע אישי ואינטימי בחברת בעלי החיים, מסע מלא סוד והבטחה, אשר פקח לפני, כעדות- בגעייה ופעייה, בזמזום ובקרקור בהמיה וגעגוע וצפצוף וצרצור, וללא מילים, את סדר הבריאה, את קצב העונות, את סודות החיזור, את קסם הבקיעה והלידה, ואת עצב הפרידה.
במסע חיי הרחקתי ממחוז ילדותי, וקשרי עם בעלי הכנף ומטלפיי הטלף והזוחלים למיניהם נתמעטו ואינם עוד כה אינטימיים.

ושוב לאה טרש מקבוצת זית עם חבר


אבל לעיתים, כשאני נזכרת בישיבה הנצחית, המאופקת ליד תיבת ההטלה במשק הילדים, כשתרנגולת מקרקרת את "קרקור ההטלה" שלה ולתוך כף ידי הקטנה צונחים נולדים להם החיים עצמם בדמות ביצה עגלגלה, רטובה, חמימה, אז כל השאלות נענות מעצמן, כל התהיות באות על סיפוקן, ובאה עלי הרגשת ניחומים ובטחון.
ילדות כזאת הייתה לי.

קבוצת  זית עליזים ושמחים


אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה