 |
חדר האוכל בחדרה 1935 |
ברל (קרן) ממשיך ומספר על הפרנסה בחדרה :" מלבד העיסוק בגזברות עבדתי בפרדסים, בבניין ובכיסוי גגות ברעפים מתוצרת בית המלאכה שלנו. פנינה (קרן ) עבדה בהתחלה בעבודת חוץ ככובסת (ועד היום חייבים לה כסף), אחר כך היא וחברה ממסילות הצטרפו לגדוד של בחורים לסלילת כבישי חדרה, הן ניפצו אבנים לחצץ.
היא הייתה גם מחסנאית מטבח. חמור עם שני ארגזים על גבו שימש לה להובלת המצרכים. כשהשתפר המצב הייתה נוסעת לשוק עם עגלה וסוס.
אבל המקצוע העיקרי שלה היה טיפול בתינוקות. את ההכשרה הראשונה קיבלה מד"ר פישר בחדרה. הוא השתייך לאסכולה יקית קשוחה מאד.
אחר כך השתלמה אצל ד"ר פלק, גם הוא מאותה אסכולה. הם היו נוסעים יחד בחולות חדרה אל המטופלים שלו כשהוא מלמד אותה בדרכים ומאפשר לה לצפות בו בעת טיפולים ובדיקות. "
 |
החמור כלי תחבורה מבוקש - עם אהוד ריטר |
פרשת יום כיפור השחור
חדרה 1935
בנושאים הקשורים בדת ובמחויבות לשמירה על השבת או קדושת יום הכיפור, התרחש סיפור שהפך לפרשה שהסעירה את אמות הספים בארץ. הפרשה הייתה קשורה ליום כיפור וכך היה המעשה כפי שכתב יענקל לוין מחדרה ליונה וחנה ינאי שהיו בשליחות בארה"ב בשנת 1935 :
"… עכשיו יש עניין שנקרא "מיסטר יום כיפור". הגיעו כבר היום בדואר קטעים מעיתונים מפולניה עם הקדשה באותיות קידוש לבנה: בקיבוצי "השומר הצעיר" בחדרה מחללים יום הכיפורים בפרהסיה.
יש לקוות שגם אליכם הגיעו הדים מהחלול הזה של קודש הקודשים. כולם חוקרים : "הוועד הלאומי", "הסוכנות היהודית", "ההסתדרות", "מועצת המושבה חדרה", "הפועל המזרחי" ואפילו "אגודת ישראל".
ומעשה שהיה כך היה: ביום הכיפורים בבוקר בשעה 8:30 בערך אני מתהלך לתומי במחנה, מצב רוח מצוין. ואשא עיני ואראה ו"הנה שלושה אנשים ניצבים עליו". הולך לו פיקראש האופה בעל הזקן האדום, צועד בצעדי ענק, הזדמנות כזאת איך נחמיצה? ואחריו שני אברכי משי חברי הפועל המזרחי. מיד עלתה המחשבה הזאת במוחי. הן יום הכיפורים היום. אבל כה וכה והנה עומד ליפק (ליבנה)ע"י בית-החרושת למרצפות ופח זיף -זיף בידו.
התחלתי כמובן לצעוק ולהזהיר אותו בעוד מועד שיניח את ה"המוקצה" הלז מהיד ועד שהוא הבין למה דברי מסומנים – איחר כנראה בחצי הרגע .
אולם עד שניגשו והילד איננו. אבל היה ילד אחר. עמד לו להבוני החצרן וצינור בידו, עומד ורוחץ את הסוס הלבן של האקונומיקה. התחיל זה מסתער עליו וזה מתחצף לקראתו ובינתיים הגיעו למקום עוד אנשים וביניהם יחזקאל (שביט)הווינאי. ואלה היקים הרי עונים לכל דבר "ya, ya" וכשאמר לו הלז אתם רוצים לעקור את תורת היהדות, ענה לו גם – "כן, כן…" וזה היה מספיק כדי להאשים אותנו, אנשי "השומר הצעיר" בחילול יום הכיפורים בפרהסיה.
ובאמת מה ראה ליפק להתעסק בזיף -זיף ע"י בית-החרושת בזמן שבאמת לא עבדו? הם ובערב יום -הכיפורים היה עליו, על ליפק ללכת לקופת- חולים ואת הפח האחרון לא הספיק להכין. רצה הגורל שדווקא לפח הזה יבואו המזיקים"…
 | ||
ליפק (גיבור הפרשה ) עם ברכה זוגתו וסימה אפרתי הפרימוס
|
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה